בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

תליון של נערה יהודיה נמצא בסוביבור - וב"יד ושם" מנסים לאתר את קרוביה

במחנה ההשמדה בפולין נמצא תכשיט עם הכיתוב "מזל טוב", השייך לנערה שנולדה ב-1929 בפרנקפורט. תליון כמעט זהה היה שייך לאנה פרנק, וכעת נבדק קשר משפחתי בין השתיים

39תגובות
התליון של קרולינה כהן, ועליו הכיתוב "מזל טוב"
יורם חיימי/ רשות ה

מוזיאון "יד ושם" ורשות העתיקות מחפשים את קרוביה של נערה יהודיה-גרמניה שנרצחה בשואה, אשר תכשיט שלה נמצא לאחרונה בשטח מחנה ההשמדה סוביבור בפולין.

הנערה, קרולינה כהן (Karoline Cohn), נולדה בפרנקפורט בגרמניה ב-3 ביולי 1929 וב-11 בנובמבר 1941 גורשה לגטו מינסק. לא ברור מה עלה בגורלה בהמשך, אך התליון שענדה הגיע - באמצעותה, באמצעות קרובי משפחתה או אנשים אחרים - למחנה סוביבור בספטמבר 1943. באותה תקופה חוסל גטו מינסק בו שהתה ו-2,000 מהאסירים בו נשלחו למחנה ההשמדה סוביבור. שם, בדרך לתאי הגזים, נשמט התליון של קרולינה ומאז הוא נשאר טמון באדמת המחנה.

שטח החפירה במחנה ההשמדה סוביבור בפולין
יורם חיימי/ רשות ה

התליון התגלה בחודש אוקטובר האחרון לצד תכשיטים ופריטים אחרים של קורבנות שואה, בחפירה ארכיאולוגית באתר מחנה ההשמדה סוביבור. זאת על ידי חוקר רשות העתיקות הארכיאולוג יורם חיימי, שותפו הפולני וויצ'ך מזורק והארכיאולוג איבר סכוטה מהולנד. החפירה מתנהלת בליווי מחקרי של המכון הבינלאומי לחקר השואה של "יד ושם" ובמימון ועדת ההיגוי להקמת אתר ההנצחה בסוביבור.

השלושה מצאו באתר את שרידי צריף גזיזת השיער, אליו הוכנסו הנשים לפני שליחתן לתאי הגזים, ובו סיכות שיער ותכשיטי נשים שנפלו מתחת ללוחות הרצפה לפני יותר מ-70 שנה, ונותרו באדמה עד היום. בין התכשיטים שנמצאו באתר היה תליון בצורת משולש, שנשא פרטים מזהים. על צדו האחד נכתב "מזל טוב" בעברית, התאריך 3.7.1929 ושם העיר פרנקפורט על המיין בגרמנית. בצדו השני - האות "ה" ושלושה מגני דוד.

מציאת התליון במחנה ההשמדה סוביבור

בסיוע חוקרים מ"יד ושם" הצליח חיימי לאתר את מי שעשויה היתה להיות בעלת התליון. בעבודת תחקיר מורכבת ומאומצת, בהובלת ד"ר יואל זיסנווין המנהל ב"יד ושם" את פרויקט חקר השילוחים, אותר שמה של קרולינה כהן ברשימות היהודים שהיו במשלוח מהעיר פרנקפורט למינסק ב-11 בנובמבר 1941. תאריך הלידה ושם העיר, שמופיעים על התליון, מתאימים לתאריך לידתה ושם עיר הולדתה.

במחקר נוסף שבוצע ב"יד ושם", התגלה כי תליון כמעט זהה - התליון הנוסף היחיד המוכר בעיצוב זה - היה שייך לאנה פרנק, אף היא נולדה בעיר פרנקפורט. כעת מנסים החוקרים ליצור קשר עם משפחתה של כהן ועם משפחתה של אנה פרנק, בניסיון לברר פרטים נוספים על התליון ולבדוק קשר משפחתי אפשרי בין השתיים.

צדו השני של התליון שנמצא בסוביבור ושייך לנערה קרולינה כהן. עליו כתובה האות הא ומצויירים שלושה מגני דוד
יורם חיימי/ רשות ה

מחנה סוביבור הוקם במארס 1942 יחד עם מחנות ההשמדה טרבלינקה ובלזץ. 250 אלף יהודים, רובם מפולין, הולנד וסלובקיה, נרצחו במחנה מאפריל 1942 עד אוקטובר 1943. הוא פורק לאחר המרד שפרץ בו באוקטובר 1943, במהלכו מחצית מהאסירים נמלטו. לאחר פירוקו, הנאצים השמידו את המחנה עד היסוד וניסו להעלים ראיות לקיומו.

החפירות הארכיאולוגיות מתקיימות באתר מאז 2007 בליווי "יד ושם". מטרתן הראשונית היתה איתור וחשיפת מבני המחנה ותאי הגזים, אך במהלכן נחשפו גם רציף הרכבת המקורי ומספר גדול של פריטים אישיים של קורבנות השואה. לצד התליון של קרולינה כהן נמצא לאחרונה גם תליון מתכת מצופה זכוכית שעליו דמותו של משה רבנו האוחז בלוחות הברית, ועל צדו השני תפילת "שמע". נמצאו גם תליון בצורת מגן דוד ושעון שהיה שייך לאשה. בין הפריטים יוצאי הדופן שנמצאו בעבר היו דיסקיות מתכת שהושחלו על שרשראות לילדים, עליהן נחרטו פרטי יצירת קשר במקרה שאלה ילכו לאיבוד.

בחפירות האחרונות חשפו החוקרים את השטח בו ניתן לראות את סימני הכלים המכניים אשר שימשו את הגרמנים לחיסול המחנה. במקום ניתן לראות סימני פסים שנותרו על הקרקע, שעליהם ניטעו עצים לטשטוש העדויות.

טבעת שנמצאה בשרידי צריף גזיזת השיער בסוביבור
יורם חיימי/ רשות ה

"לממצאים האלה יש תרומה חשובה לחקר השואה. הם מסייעים לנו להבין טוב יותר את שהתרחש בסוביבור, הן מבחינת תפקוד המחנה והן מבחינת זהות וגורל קורבנותיו. כך למשל, התגליות הנוכחיות מאפשרות להתחקות אחר האופן בו יהודים נשלחו מגרמניה לגטו מינסק, ומשם להשמדה בסוביבור, ושופכות אור על תהליך ההשמדה במחנה עצמו", אמרה פרופ' חוי דרייפוס, ראש המרכז לחקר שואת יהודי פולין במכון הבינלאומי לחקר השואה של "יד ושם".

"התליון שמצאנו ממחיש שוב את חשיבות המחקר הארכיאולוגי במחנות ההשמדה. סיפורה המרגש של קרולינה הוא סיפורם של היהודים שהגיעו ונרצחו במחנה, וחשוב לספר את הסיפור הזה", הוסיף הארכיאולוג חיימי. "חשיבות המחקר בסוביבור מתחזקת בכל עונת חפירות: בכל פעם שאנחנו מגיעים אנחנו חושפים חלק נוסף במחנה, מוצאים פריטים אישיים נוספים, ומרחיבים במעט את הידוע לנו על המחנה. למרות ניסיונות הטשטוש של הנאצים ועוזריהם ונטיעת היער במקום, אנחנו מצליחים לשחזר ולהצליב עדויות עם הידוע לנו מניצולים, ולשמור על זכרם של האנשים שנרצחו שם", סיכם.

ב"יד ושם" וברשות העתיקות פונים כעת לציבור הרחב בניסיון לאתר את בני המשפחה או קרובים אחרים של קרולינה כהן או כל אדם שהכיר את סופי קולמן, בת משפחתה שמילאה את דף העד שלה ב-1978. מי שבידיו מידע שעשוי לסייע מתבקש ליצור קשר עם חיימי באימייל: yoramhai@israntique.org.il



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו