בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לפני הפינוי: משא ומתן לילי עם תושבי אום אל-חיראן

במשא ומתן שהתקיים עד שעות לפני הפינוי הציעה המדינה פיצוי בשווי יותר מ-20 מיליון שקלים לתושבים בתמורה לפינוי מרצון. לאחר ההריסה, המדינה תבקש לחייב את התושבים לשאת בעלויות

7תגובות

התושבים הבדואים בכפר אום אל-חיראן והרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב ניהלו שלשום עד חצות משא ומתן על תנאי העברת התושבים לעיירה הבדואית הסמוכה, חורה. לטענת הרשות, האחראית על הסדרת הכפרים הלא מוכרים בנגב, התושבים העלו את רף הדרישות שלהם. מנגד, טוענים התושבים כי הרשות ניהלה מולם משא ומתן עקר והפרה הסכמות שניתנו בעל פה. לפי הרשות, סכום הפיצויים שהוצע לתושבים עומד על 20–25 מיליון שקלים ל–60 עד 70 זכאים.

הסכם המעבר שהתגבש בין הצדדים, אם היה יוצא לפועל, היה מעניק לזכאים — מי שבן 24 ויותר או נשוי — מגרש בחורה ללא עלות, כאשר לפי הרשות עלות המגרש היא כ-200 אלף שקלים. בנוסף, תינתן לכל זכאי האופציה לרכוש מגרש במחיר מסובסד.

אליהו הרשקוביץ

המחלוקות העיקריות שמנעו את הסכם המעבר היו על מספר הזכאים לפיצוי, עלות המגרש השני שיוכלו לרכוש ומגרשים נוספים לחקלאות ותעשייה אותם דרשו התושבים. תחילה, הסכימה הרשות להכיר בכ-60 זכאים בלבד, בהתאם לתאריך חתימת החוזה. התושבים הבדואים טענו לעומת זאת כי ספירת הזכאים צריכה להיערך סמוך למועד המעבר, מפני שהשכונה אליה הם אמורים לעבור עוד לא מוכנה. לפי הרשות, הליכי פיתוח השכונה צפויים להסתיים עד חודש אפריל השנה. התושבים הבדואים דרשו להוסיף 17 תושבים נוספים לרשימת הזכאים, שלטענתם עומדים להתחתן או ימלאו להם 24 עד המעבר.

מנכ"ל הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים, יאיר מעיין, אמר כי הרשות הסכימה אמש להגדיל את מספר הזכאים בעוד כעשרה, בתנאי שתינתן לו רשימה שמית של מיועדים לחתונה. לדברי מעיין, הרשות הסכימה לתת לכל משפחה תוספת של 100 אלף שקלים לפיצוי, מפני שסיווגה את היישוב כ"תא שטח המיועד לפינוי".

עו"ד אבי עייש, שייצג את תושבי הכפר בשיחות המשא ומתן בשבוע האחרון, אמר ל"הארץ" כי התוספת הזו הגיעה לתושבים בי כה וכה, מפני שאכן מדובר בתא שטח המיועד לפינוי. לדברי עורכת הדין ירדנה בן שלום, שייצגה יחד עם עייש את התושבים, בשבוע שעבר, לאחר שאלו חתמו על ייפוי כוח, סירב מעיין להכניסם לפגישה כיוון ש"לא הודיעו לו על כך".

עד אתמול בלילה נעשו ניסיונות להגיע להסדר. לטענת הרשות הטיוטה גובשה לאחר הסכמות והבנות בין הצדדים, בעוד שלטענת התושבים הובטחו להם הבטחות מעבר לטיוטה שנשלחה על ידי הרשות. "למעשה, לא היה שום משא ומתן. היתה טיוטה שהציגו לנו, ולא יכולנו לזוז מזה מילימטר", אמר עו"ד עייש.

לדברי מעיין, אתמול בצהריים, לאחר שראה כי המשא ומתן לא מתקדם, הוא הורה לעובדיו "לנתק מגע" עם התושבים. הוא הוסיף כי בשעה שבע בערב התקבלה שיחה מצד התושבים לפיה הם מגיעים על מנת לחתום. "בפגישה, הם פתאום העלו את בקשותיהם לשטחי מסחר וחקלאות. באום אל-חיראן יש רק שני עדרי צאן, ואמרתי שאין בעיה, מי שיש לו עדר, יקבל שטח למרעה. אבל אין דבר כזה שמישהו יקבל מגרשים למסחר ללא מכרז".

מעיין הוסיף כי ההריסות שבוצעו היום פגעו במבנים בשווי של כ–2 מיליון שקלים. עוד הוסיף כי הרשות תדרוש מהפרקליטות לעתור לבית המשפט בבקשה לחייב את התושבים לשאת בעלות ההריסות, מהלך שנעשה עד כה פעמים בודדות. נוסף על כך, מי שנהרס לו הבית היום לא יזכה לקבל הטבות מהמדינה.

בכפר אום אל־חיראן קיימים כיום עשרות מבנים ולהערכת הרשות לפיתוח הבדואים חיים שם מאות תושבים. מרבית המבנים אינם בתי מגורים אלא מחסנים העשויים מקירות פח, לולים ודירים.

תושבי הכפר הועברו לאזור בשנת 1956 בהוראת הממשל הצבאי שפעל בנגב באותם שנים. על אף ניסיונות מצד גורמי ימין להציג את התושבים כפולשים, בתי המשפט, ובהם העליון, הכיר במעמדם של התושבים כ"בני רשות". כלומר, תושבים שהועברו למקום בהוראת הרשויות אך מכיוון שלא ניתנה תמורה מצידם לאותה "זכות", ניתן לפנותם במידה והמדינה רוצה בכך.

בנובמבר 2013 הביא השר אורי אריאל לשולחן הממשלה את אישורו של הקמת היישוב היהודי חירן על אדמות הכפר אום אל־חיראן. מדובר ביישוב קהילתי חדש המתוכנן לקום בצפון־מזרח הנגב, לא רחוק מהיישוב הקהילתי מיתר. חירן, המוקם בשיתוף תנועת "אור", צפוי על פי התוכניות לכלול כ–2,500 יחידות דיור.

במאי 2015, ציינה השופטת דפנה ברק־ארז כי על המדינה "לחזור ולבחון את מתכונת הפיצוי שיוענק למבקשים במסגרת הפינוי, בשים לב, בין השאר, לכך שהמבקשים הם כאמור בני-רשות המתגוררים במקום כ-60 שנה". מאבקם המשפטי של התושבים, היה ארוך וסבוך, והוא הסתיים סופית בינואר אשתקד, כאשר נשיאת בית המשפט העליון, מרים נאור, דחתה את בקשתם לערוך דיון משפטי נוסף בהרכב מורחב בנימוק כי לא מדובר "במקרה חריג שבחריגים", המצדיק זאת.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו