בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

להרוס בתים קל מלבנות חברה: לא כך פועלת ממשלה המבקשת רגיעה

על רקע ההריסות בקלנסווה התקבלה ההוראה להרוס את הבתים באום אל-חיראן. סימן לשינוי מדיניות ביחס לציבור הערבי יהיה גאווה ממשלתית בהיקף הכבישים שסללה ובמספר הכיתות שבנתה, ולא בכמה בתים החריבה

112תגובות
אליהו הרשקוביץ

ראאד אבו אלקיעאן, מהפעילים הבולטים באום אל-חיראן, אומר שבכפר עדיין לא יודעים היכן יישנו התושבים אשר התגוררו ב-15 המבנים אשר נהרסו אתמול בבוקר. "הם יפרשו את האדמה ויתכסו בשמים. מה כבר אפשר לעשות", הוא אומר. המבצע בדרום הארץ נערך לאחר מבצע לא פחות דרמטי ורחב היקף בקלנסווה שבשרון. ההספק של רשויות המדינה מרשים: 26 מבנים תוך שמונה ימים. גם אם מוקדם לקבוע כי מדובר במהלך מאורגן של כלל הרשויות נגד המיעוט הערבי, אפשר לקבוע דבר אחר: ההוראה להרוס באום אל-חיראן התקבלה על רקע ההריסות בקלנסווה. לא כך פועלת ממשלה המבקשת להרגיע את המצב. להיפך.

גם הנחרצות של השר לביטחון פנים, גלעד ארדן, מרשימה. זמן קצר לאחר אירועי הדמים, עוד לפני שהיה ברור מה ואיך קרה באום אל-חיראן, כבר קרא ארדן ליועץ המשפטי לממשלה לפתוח בחקירה נגד ראש הרשימה המשותפת, ח"כ איימן עודה — שהיה מעורב במשא ומתן בין הבדואים לבין "הרשות להסדרת התיישבות הבדואים" ואשר נפצע בראשו במהלך העימות. ח"כ עודה, הצהיר השר, "חייב להיחקר על הסתה לאלימות". בחשבון הטוויטר שלו, האשים ארדן את עודה ב"יצירת אווירה שגרמה לרצח שוטר".

הציוצים של השר לביטחון פנים, כמו גם הפוסט הזחוח שפרסם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אחרי ההריסות בקלנסווה, ממשיכים את קו הממשלתי של "הכו בערבים והצילו את ישראל" — מהקריאה הנואשת אודות "המצביעים הנעים בכמויות אל הקלפי" ועד "טרור ההצתות" של חודש נובמבר, שהשבוע שוחרר אחרון העצורים שנחשדו במעורבות בגל השריפות, עלי מחאג'נה מאום אל-פחם. כנראה רק מי שחש ששלטונו בסכנה, מסוגל להבעיר אותו כך.

ההכרזה של ועדת המעקב העליונה של הציבור הערבי על שביתה כללית, שנייה תוך כמה ימים, מצביעה על תחושה רווחת בקרב הערבים בישראל כי הקמפיין נגדם עבר משלב הדיבורים למעשים — ומתמקד בבעיות הבנייה, שלא פעם הן תוצאה של הזנחה רבת-שנים ומכוונת מצד המדינה. לדברי מורן אביב מעמותת "סיכוי", רק לפני כעשר שנים החל מהלך של הכנת תוכניות ליישובים הערביים. במחוז צפון למשל, 29 מתוך 43 יישובים נמצאים בתהליך תכנוני כזה או אחר, שלא מאפשר להכין תוכניות מתאר מפורטות — המאפשרות להוציא היתר בנייה. בקלנסווה תוכנית המתאר יצאה לדרך עוד קודם, ב-2003, וטרם אושרה. במידה רבה, היא כבר איננה רלוונטית.

גורם המכיר מקרוב את התנהלות רשויות האכיפה אומר כי בחודשים האחרונים "יש נטייה להחמיר את הטיפול בעבריינות הבנייה במגזר הערבי. קשה לדעת אם זה בא היישר מראש הממשלה והשרים הרלוונטים, או שהפקידות מזהה את האווירה ומתיישרת לפיה, אבל מישהו מנסה להפגין כאן את כוחו — וללחוץ על המקומות הכי כואבים לציבור הערבי. זו התנהלות אכזרית". אין לממשלה הרבה סיבות לגאווה: להרוס הרבה יותר קל מאשר לבנות. סימן אמתי למדיניות חדשה ביחס לציבור הערבי, יהיה גאווה ממשלתית בהיקף הכבישים שסללה ובמספר הכיתות שבנתה, ולא במספר הבתים שהחריבה.

בביקור באמצע השבוע בקלנסווה, הדי ההריסה יוצאת הדופן של 11 הבתים עדיין לא שככו. "אנחנו בני ערובה של דברים שבכלל לא קשורים אלינו", אומר אחד התושבים. "איך זה שהריסת בתים בעמונה היא יום שחור למדינה, אך בקלנסווה זה סיבה למסיבה?" נשאל בשלט, זכר להפגנה שהיתה כאן, בשטח שעד לפני כמה ימים עוד ניצבו בו שלושה בתים. התשובה ברורה. גם הציניות של ראש הממשלה. נדמה שיש מכנה משותף לבתים שנהרסו, כולם על קרקע פרטית: הם נמצאים בשיפולי העיר — השטחים הבודדים שעוד אפשר לבנות בהם, אשר גובלים בדרך כלל עם הרשויות היהודיות שמסביב. ייתכן כי בחירת הבתים שנהרסו — מבין שלל הבתים שנבנו ללא היתר — נועדה גם להעביר מסר לתושבים כי קלנסווה לא תחרוג מהגבולות המצומצמים שנקבעו לה.

אליהו הרשקוביץ

חזרה לאום אל-חיראן. לדברי אלקיעאן, עד שלשום בלילה התקיים משא ומתן עם "הרשות להסדרת התיישבות הבדואים". "הם נתנו לנו הסכם, והיינו צריכים לחתום מיד. ישבנו מהבוקר עד כמעט הערב, ואז חזרנו למשפחות. בתשע בערב חזרנו למשרדים של הרשות, אבל ב-12 בלילה סילקו אותנו. בחמש בבוקר הגיעו השוטרים. זה לא משא ומתן. ככה מתנהג מי שמנסה לעבוד עליך. התשובה של המדינה היא רק כוח".

מנכ"ל הרשות, יאיר מעיין, דוחה את הדברים. "אנחנו במשא ומתן שנמשך כבר ארבעה חודשים", הוא אומר. "הגענו להסכמות והלכנו לקראתם בהרבה דברים, אבל צריך לזכור שמדובר בעבריינים, שודדי אדמות. אני לא חייב לתת להם שום דבר, למרות זאת החלטנו להיפגש איתם ועם כל מי שנמצא במעמד דומה. הם פשוט חזרו בהם מהסכמות שכבר נתנו".

ההסכמות והמשא ומתן, ההוגן או האכזרי, לא צריכים להשכיח כי לאחר שישקע האבק המשפטי תישאר עובדה אחת, שעליה אין ויכוח: יישוב בו חיים כיום בדואים נהרס לטובת הקמת יישוב חדש ליהודים. אום אל-חיראן איננו הדוגמה היחידה. לדברי יעלה רענן מ"פורום לדו-קיום בנגב", בתחומי הכפר ביר הדאג', שהוכר על ידי הממשלה לפני כ-15 שנה, מתכננים לבנות יישוב יהודי — שצפוי להחליש עוד יותר את היישובים היהודיים באזור. תוכניות דומות נוספות מקודמות כעת. כנראה שהפגיעה בבדואים מכשירה הכל.

"אפשר לפתור את הבעיה של אום אל-חיראן ושל כל הכפרים הלא מוכרים", אומר ד"ר ת'אבת אבו ראס, מנכ"ל שותף של הארגון "יוזמות קרן אברהם". "בנגב יש מספיק מקום לכולם. למה הפיתוח צריך להיות על חשבון הבדואים? הנגב מהווה 60% משטח המדינה, גרים בו רק כ-10% מתושבי המדינה ורק שליש מהם הם בדואים. גם אם המדינה תהיה מאוד נדיבה ותיענה לכל הדרישות של הבדואים, הם יחזיקו רק 5% מהשטח. אבל לא נראה שהמדינה מתכוונת להיות נדיבה. נתניהו צועד לקראת עימות עם האוכלוסייה הערבית. אני מקווה שנהיה מספיק חכמים כדי לא לתת לו את ההזדמנות הזאת. אנחנו עומדים לפני 'אירועי אוקטובר' חדשים".

"המצב מאוד נפיץ", אומר רון גרליץ, מנכ"ל שותף של עמותת "סיכוי". "יכול להיות שהדברים יירגעו תוך יום-יומיים, אבל גם האפשרות השנייה — של אבנים בהפגנות וירי של שוטרים — איננה דמיונית. כאן בדיוק נבחנת הממשלה. מבחינה זאת, הממשלה מתנהלת באופן חסר אחריות — היא מלהיטה את הרוחות ואת ההסתה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו