בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

משרד המשפטים: גידול במספר הנשים שמגיעות לישראל ממזרח אירופה כדי לעסוק בזנות

מתאמת המאבק בסחר בבני אדם במשרד סיפרה כי בעקבות ביטול הצורך באשרה ממדינות כמו אוקראינה, מולדובה, רוסיה ובלארוס, אותן נשים מגיעות כתיירות אך עוסקות בפועל בזנות

49תגובות

"בחסות הסכמי הפטור מאשרות לתיירים שנחתמו בשנים האחרונות עם מדינות רבות המועדות לפורענות בתחום סחר לזנות - כמו אוקראינה, מולדובה, בלארוס, רוסיה וגיאורגיה - מגיעות נשים רבות 'בדלת הראשית', כתיירות, על מנת לעסוק בזנות בישראל", כך הודתה לאחרונה מתאמת המאבק בסחר בבני אדם במשרד המשפטים, עו"ד דינה דומיניץ, במכתב לח"כ עליזה לביא (יש עתיד), יו"ר ועדת המשנה למאבק בסחר בנשים ובזנות בכנסת. מנתוני רשות האוכלוסין וההגירה עולה כי ב-2016 סורבה כניסתן של כ-300 נשים מאוקראינה ומרוסיה לישראל, בחשד שהגיעו לישראל כדי לעסוק בזנות, לעומת כ-50 ב-2015.

האזהרות כי ביטול הצורך בוויזה יביא לייבוא של נשים בזנות הושמעו בדיונים לקראת וסביב ההסכמים בין ישראל למדינות המוזכרות, אך בסופו של דבר נדחו, מפני שיקולים אחרים, ובראשם עידוד התיירות. נדמה כי מכתבה של דומיניץ, שהגיע לידי "הארץ", מאשר את החששות הראשונים ויוצא דופן בבהירותו.

אישה בזנות, ב-2011
ניר כפרי

לדברי מתאמת המאבק בסחר בבני אדם מדובר בדפוס חדש של זנות, שבו הנשים מובאות "על ידי גורמים בישראל ובארצות המקור לשם עיסוק בזנות. הן מתחלקות בכסף עם הסוחרים שמלינים אותן בדירות ובבתי מלון, וככלל עוזבות עם תום תקופת אשרת התייר (שלושה חודשים) חזרה למדינתן. לאורך הזמן אנו עדים בהחמרה מבחינת סממני השליטה בנשים - יותר אלימות, אונס לעתים או 'בדיקת הסחורה' במונחי העוסקים בתחום".

כיוון שרוב נשים אלה עוזבות את ישראל - גם אם חלקן חוזרות לכאן לאחר תקופה קצרה, וחוזר חלילה - קשה לעקוב אחר הדפוס החדש, אולם דומיניץ, כמו גם אחרים, משוכנעת כי התופעה מתגברת. כך למשל מספרים במשטרה על עלייה במספר הנשים שמאותרות באתרי זנות ובמועדוני חשפנות. לפי דומיניץ, ישנו "קושי ממשי לגייס קורבנות שמוכנות להעיד. רוב הנשים כלל אינן רואות בעצמן קורבן, לא מוכנות לשקול שהייה במקלט ושנת שיקום עם אשרת עבודה חוקית לשנה, ומבקשות עם איתורן לחזור למדינת המוצא".

על אתגר אחר דווקא יש למשטרה ולפרקליטות יכולת השפעה גדולה יותר: כיוון שמדובר בעבירות קלות בחומרתן מעבירת הסחר בבני אדם, נדמה כי גורמי האכיפה פחות נחושים להגיש כתבי אישום, והענישה היא קלה יחסית. "תגבור גורמי האכיפה האמונים על המאבק בסחר בבני אדם יביא בוודאי לשיפור ויניב תיקים נוספים", כותבת דומיניץ.

"הברחת נשים לשם זנות היא תעשייה שמגלגלת מליוני דולרים, ולכן כל פרצה במדיניות אשרות הכניסה תנוצל בידי הסרסורים ובעלי העניין", אומרת ח"כ לביא. "ישראל עברה כברת דרך משמעותית בהתמודדות עם הסחר בבני אדם, שזכתה להכרה גם בדו"ח מחלקת המדינה האמריקאית. אסור לנו לחזור לאחור. לצערנו, הדיווחים העדכניים המצביעים על עלייה מחודשת בתופעה מעידים על כשל בתיאום הבין־משרדי ועל כך שקבלת החלטות בנושא הוויזות התעלמה מההשלכות על הסחר בנשים".

ברשות ההגירה אומרים כי "בשנתיים-שלוש האחרונות, עקב החתימה על הסכמי פטור, עולה באופן טבעי מספר התיירים המגיעים ממדינות אלה, ומספר מסורבי הכניסה עולה בהתאמה". ממשרד החוץ נמסר בתגובה כי "מדינת ישראל עוקבת בדאגה אחרי תופעה של ניצול לרעה של פטור מאשרות. יחד עם משרד המשפטים אנו לומדים את הנושא כדי להבין את היקף התופעה ולמצוא לה פתרונות".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו