חינוך להדחקה

בחינות הבגרות בהיסטוריה ובאזרחות לא עוסקות במתרחש מעבר לקו הירוק

בבחינות הבגרות באזרחות שנערכו ב-15 השנים האחרונות לא הופיעה אף שאלה הנוגעת לשסע האידיאולוגי-פוליטי הקשור להתנחלויות. גם בבחינות בהיסטוריה המצב לא שונה בהרבה

אור קשתי
אור קשתי
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
שר החינוך נפתלי בנט, בחודש שעבר
שר החינוך נפתלי בנט, בחודש שעברצילום: מוטי מילרוד
אור קשתי
אור קשתי

יומיים לפני פינוי עמונה, נערך הכנס השנתי של האגודה הסוציולוגית הישראלית, שהוקדש הפעם לציון 50 שנים למלחמת 1967. מערכת החינוך היא מוקד בדיקה חשוב, על רקע הפיכתה למכשיר אינדוקטרינציה מרכזי של הימין, שתפיסת עולמו מקבלת ביטוי מרכזי בספרי הלימוד הרלוונטיים ובפעילות הבלתי הפורמלית של טיולים וסיורים. כך נקבעים גבולות המשחק וכך מעוצב דור המצביעים הבא. מבחינה זאת, חשוב לשים לב לא רק למה נלמד בבתי הספר אלא גם על מה פוסחים: המציאות רק מתיימרת להיות "טבעית".

ומה יותר טבעי מבחינות הבגרות? לפי מחקר שהציג בכנס פרופ' אבנר בן עמוס מאוניברסיטת תל אביב, בבחינות הבגרות באזרחות שנערכו בין השנים 2015-2000 לא הופיעה אף שאלה הנוגעת לשסע האידיאולוגי-פוליטי שבמסגרתו אמורים המורים להתייחס לכיבוש. "משמעות הדבר היא שגם אם הפרק מופיע בספר הלימוד, המורים לא יטרחו ללמד אותו", הוא אומר, "לימודי האזרחות, שעמוד השדרה שלהם הוא הגדרתה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, מתמקדים כמעט בלעדית באוכלוסייה שבתחומי הקו הירוק, אף שאי אפשר להכחיש יותר את מרכזיותו של הכיבוש בהבנת ההתפתחות של המשטר והחברה בישראל".

המצב בבחינות הבגרות בהיסטוריה איננו שונה בהרבה. לדברי פרופ' בן עמוס, ב-15 השנים שנבדקו הופיעה שאלה אחת בלבד שנגעה לכיבוש - וגם היא בעקיפין, כשהתלמידים מתבקשים להתייחס להשפעות מלחמת ששת הימים על ישראל. "גם במקרה זה נדחק הכיבוש לשולי התודעה, ומוקד הדיון ההיסטורי נותר הוויכוח האידיאולוגי בחברה הישראלית בתחומי הקו הירוק", הוא אומר. ניתוח תוכנית הלימודים בהיסטוריה מגלה כי היא "מזכירה באופן אגבי את הפלסטינים ונמנעת מלהתייחס להסכמי אוסלו". גם בבחינות הבגרות שנערכו בקיץ 2016 לא נרשמה התעניינות בנושאים אלו.

"לא מדובר בהתפתחות מקרית אלא במדיניות מכוונת, שנועדה ליצור אצל התלמידים תמונת עולם פשטנית וחד-צדדית", אומר בן עמוס, "בתמונה זו יש רק שחקן אחד, העם היהודי, ואילו הפלסטינים נותרים מאחורי הפרגוד ומגיחים ממנו רק כשהם מפריעים למאמצי ההתיישבות היהודית. משרד החינוך, המכחיש למעשה את קיומו של הכיבוש, תורם בכך להמשכו. אם אינך יודע שמשהו קיים לא תוכל להיאבק בו".

דובר משרד החינוך, עמוס שביט, סירב להגיב לטענות.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ