בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חינוך להדחקה

בחינות הבגרות בהיסטוריה ובאזרחות לא עוסקות במתרחש מעבר לקו הירוק

בבחינות הבגרות באזרחות שנערכו ב-15 השנים האחרונות לא הופיעה אף שאלה הנוגעת לשסע האידיאולוגי-פוליטי הקשור להתנחלויות. גם בבחינות בהיסטוריה המצב לא שונה בהרבה

תגובות
שר החינוך נפתלי בנט, בחודש שעבר
מוטי מילרוד

יומיים לפני פינוי עמונה, נערך הכנס השנתי של האגודה הסוציולוגית הישראלית, שהוקדש הפעם לציון 50 שנים למלחמת 1967. מערכת החינוך היא מוקד בדיקה חשוב, על רקע הפיכתה למכשיר אינדוקטרינציה מרכזי של הימין, שתפיסת עולמו מקבלת ביטוי מרכזי בספרי הלימוד הרלוונטיים ובפעילות הבלתי הפורמלית של טיולים וסיורים. כך נקבעים גבולות המשחק וכך מעוצב דור המצביעים הבא. מבחינה זאת, חשוב לשים לב לא רק למה נלמד בבתי הספר אלא גם על מה פוסחים: המציאות רק מתיימרת להיות "טבעית".

ומה יותר טבעי מבחינות הבגרות? לפי מחקר שהציג בכנס פרופ' אבנר בן עמוס מאוניברסיטת תל אביב, בבחינות הבגרות באזרחות שנערכו בין השנים 2015-2000 לא הופיעה אף שאלה הנוגעת לשסע האידיאולוגי-פוליטי שבמסגרתו אמורים המורים להתייחס לכיבוש. "משמעות הדבר היא שגם אם הפרק מופיע בספר הלימוד, המורים לא יטרחו ללמד אותו", הוא אומר, "לימודי האזרחות, שעמוד השדרה שלהם הוא הגדרתה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, מתמקדים כמעט בלעדית באוכלוסייה שבתחומי הקו הירוק, אף שאי אפשר להכחיש יותר את מרכזיותו של הכיבוש בהבנת ההתפתחות של המשטר והחברה בישראל".

המצב בבחינות הבגרות בהיסטוריה איננו שונה בהרבה. לדברי פרופ' בן עמוס, ב-15 השנים שנבדקו הופיעה שאלה אחת בלבד שנגעה לכיבוש - וגם היא בעקיפין, כשהתלמידים מתבקשים להתייחס להשפעות מלחמת ששת הימים על ישראל. "גם במקרה זה נדחק הכיבוש לשולי התודעה, ומוקד הדיון ההיסטורי נותר הוויכוח האידיאולוגי בחברה הישראלית בתחומי הקו הירוק", הוא אומר. ניתוח תוכנית הלימודים בהיסטוריה מגלה כי היא "מזכירה באופן אגבי את הפלסטינים ונמנעת מלהתייחס להסכמי אוסלו". גם בבחינות הבגרות שנערכו בקיץ 2016 לא נרשמה התעניינות בנושאים אלו.

"לא מדובר בהתפתחות מקרית אלא במדיניות מכוונת, שנועדה ליצור אצל התלמידים תמונת עולם פשטנית וחד-צדדית", אומר בן עמוס, "בתמונה זו יש רק שחקן אחד, העם היהודי, ואילו הפלסטינים נותרים מאחורי הפרגוד ומגיחים ממנו רק כשהם מפריעים למאמצי ההתיישבות היהודית. משרד החינוך, המכחיש למעשה את קיומו של הכיבוש, תורם בכך להמשכו. אם אינך יודע שמשהו קיים לא תוכל להיאבק בו".

דובר משרד החינוך, עמוס שביט, סירב להגיב לטענות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו