המתעמלת האולימפית אגנס קלטי תקבל את פרס ישראל בספורט בגיל 96

קלטי זכתה בעשר מדליות אולימפיות בהתעמלות מכשירים לפני הגעתה לישראל מהונגריה. ועדת הפרס כתבה בנימוקיה כי היא "עדיין נחשבת לאחת המתעמלות הגדולות בהיסטוריה של ענף התעמלות המכשירים״

ירדן סקופ
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
קלטי, ב-2005
קלטי, ב-2005צילום: דניאל צ'צ'יק

המתעמלת האולימפית לשעבר אגנס קלטי, בת 96, היא כלת פרס ישראל בתחום הספורט ותרבות הגוף לשנת תשע"ז, כך הודיע הבוקר (שלישי) משרד החינוך. שר החינוך נפתלי בנט אישר את המלצת ועדת הפרס, בראשות הג'ודאית לשעבר יעל ארד. בנימוקי ועדת הפרס, בה חברים רון בולוטין, מירי נבו וגור שלף, נכתב כי אגנס "בת ה-96, זוכת עשר מדליות אולימפיות בהתעמלות מכשירים, באולימפיאדות הלסינקי 1952 ומלבורן 1956 ונבחרה להיכל התהילה העולמי של הענף". אגנס זכתה במדליות האולימפיות כשייצגה את נבחרת הונגריה.

עוד כתבו חברי הוועדה כי "קלטי היא אישה יחידה במינה, עוצמתית ומבריקה. אשה פורצת דרך, מנהיגה ודמות לחיקוי בקרב כל תלמידותיה בארץ ובעולם, שעשתה היסטוריה וחיה בינינו. מוערכת עד מאוד בעולם ובקהילות הספורט לדורותיו ועדיין נחשבת לאחת המתעמלות הגדולות בהיסטוריה של ענף התעמלות המכשירים".

קלטי, ניצולת שואה ילידת בודפשט שבהונגריה, עלתה לישראל ב-1957. היא ממקימי ענף ההתעמלות בישראל והובילה את הענף יותר מ-50 שנים, לאורכן אימנה והדריכה דורות של מתעמלים, מאמנים ואלופים. קלטי אף הכשירה מורים לחינוך הגופני בבתי הספר, וחברי הוועדה ציינו כי "גם שם, בנחישות ובעקשנות, הציבה רף גבוה במיוחד למורים העתידיים לחינוך גופני כיסוד בהקניית הרגלים נכונים בתחומים שונים לדורות הבאים. האחריות האישית והמשמעת העצמית היו נר לרגליה".   

קלטי החלה להתאמן בענפי ספורט שונים בגיל ארבע, אך רק בגיל 16 החלה להתאמן ברצינות. את השואה שרדה בזכות מסמכים מזויפים שניתנו לה תחת השם הבדוי "יוהאס פירושקה", בעזרתם עבדה כמשרתת בכפר ואחר כך כפועלת בבית חרושת לתחמושת. אמה ואחותה ניצלו בזכות הדיפלומט השוודי חסיד אומות העולם, ראול ולנברג, אך אביה, דודותיה ומשפחתה המורחבת נספו באושוויץ.

עם תום מלחמת העולם השנייה, כשהיא בת 24, חזרה קלטי להתעמל, ובשנת 1946 זכתה באליפות הונגריה בהתעמלות, תואר שבו החזיקה עשר שנים ברציפות - עד 1956. באולימפיאדת לונדון 1948 לא התחרתה בשל פציעה, אך זכתה במדליית כסף עבור הצלחת התרגיל הקבוצתי של הנבחרת. באולימפיאדת הלסינקי ב-1952, בהיותה בת 31, זכתה בארבע מדליות - מדליית זהב בתרגיל קרקע, מדליית כסף בתחרות הקרב רב קבוצתי ושתי מדליות ארד בתרגיל המקבילים המדורגים ובתרגיל עם מכשירים קבוצתי.

באולימפיאדת מלבורן ב-1956, בהיותה בת 35, זכתה בשש מדליות, בהן ארבע מדליות זהב, שלוש מהן אישיות - מקבילים מדורגים, קורה וקרקע - והאחרונה במשותף עם מתחרתה הראשית באולימפיאדה, לאריסה לטינינה, בתרגיל עם מכשירים קבוצתי. היא זכתה גם בשתי מדליות כסף - בתחרות קרב-רב אישי ובתחרות קרב-רב קבוצתי. בנוסף למדליות האולימפיות, זכתה גם בשלוש מדליות מאליפות העולם באיטליה, בה השתתפה ב-1954.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ