בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

משה ורדי, עורך "ידיעות אחרונות" לשעבר, מת בגיל 80

ורדי מונה לעורך הראשי לאחר שנוני מוזס הדיח מהתפקיד את דב יודובסקי, וכיהן בתפקיד במשך 13 שנים לסירוגין. הוא התפטר מכהונתו הראשונה בעקבות פרשת האזנות הסתר

30תגובות
משה ורדי, בשנת 2007
קמחי מוטי

משה ורדי, שהיה עורך "ידיעות אחרונות" במשך 13 שנים, מת היום בגיל 80.

ורדי, יליד 1937, היה בנו של עורך "ידיעות אחרונות" ד"ר הרצל רוזנבלום. הוא מונה לעורך העיתון ב-1989, לאחר שהמו"ל ארנון מוזס הדיח את העורך דב יודקובסקי. "במבט לאחור, התכוננתי לרגע הזה מגיל עשר - כאשר אבי ומורי, ד"ר הרצל רוזנבלום, התמנה לעורך הראשי של 'ידיעות אחרונות'", סיפר לימים.

לאחר שבע שנים, ב-1996, התפטר מתפקידו בעקבות כתב האישום שהוגש נגדו בפרשת האזנות הסתר, שהסעירה את המדינה ואת עולם התקשורת. ב-1998 הוא הורשע בשימוש בהאזנות סתר, אך זוכה מהזמנתן. העונש שהוטל עליו היה קל: חודשיים מאסר על תנאי וקנס כספי קטן.

בתביעה משפטית שהיתה ספיח של פרשת האזנות הסתר, הורה בית המשפט לורדי ולמנהלת לשכתו ורכזת הכתבים של העיתון, רות בן ארי, לפצות את דב יודקובסקי, העורך אותו החליף בתפקידו בעיתון, ואת אשתו, בסכום של 50 אלף שקלים, על ההאזנות שבוצעו להם. 

שופט בית המשפט השלום בתל אביב כתב בהחלטתו, כי מטבע הדברים כשמדובר בפגיעה בפרטיות הנובעת מהאזנת סתר, נפרץ מבצרו של האדם, נפגעת פרטיותו ונפגע כבודו. על הפרק עמדה אחת ההקלטות שהוקלטה במסגרת האזנה בלתי חוקית לקו הטלפון בביתם של בני הזוג יודקובסקי. בהקלטה, אשר הושמעה באוזני ורדי, נשמעת אשתו של יודקובסקי כשהיא משוחחת בטלפון עם אדם אחר, באוזניו היא משמיעה את דעתה באשר למינויה של בן ארי לתפקיד רכזת הכתבים של עיתון "ידיעות אחרונות". יודקובסקי השוותה בין מינוי זה למינוי סוסו של קליגולה לקונסול.

בית הדין לאתיקה של מועצת העיתונות החליט כי הרשעתו אינה מהווה עבירה שיש עימה קלון למקצוע העתונות. עם זאת, בהכרעתו ציין בית הדין כי מבחינה אתית היה עליו לחדול מהאזנה לקלטות ברגע שעמד על טיבן הבלתי חוקי. כך נסללה דרכו לכהונה שנייה בעיתון, שנמשכה בין 1999 עד 2004.

השנים הראשונות שלו בתפקיד העורך הראשי היו מוצלחות, וכללו גיוס כתבים "כוכבים" חדשים והעלאת תפוצת העיתון. ואולם בהמשך נמתחה ביקורת על כמה מהלכים בהם נקט, ובראשם פיטוריו של העורך והכתב מירון רפופורט ב-2003. 

האחרון טען כי פוטר ממניעים פוליטיים. בדיון משפטי אליו הגיעו הצדדים, טען רפופורט כי "קיימת צנזורה בעיתון שמטרתה למנוע פרסום כתבות שעשויות להיות לכל הפחות בלתי נוחות לראשי השלטון (באשר הוא) ולבעלי עמדות מפתח בממסד, ועוסקות על-פי רוב בפרשיות שחיתות למיניהן. זאת על אף שמדובר בגילויים עיתונאיים מהדרגה הראשונה, שמעוגנים במסמכים הנדרשים". ורדי הכחיש, והאשים את רפופורט בנסיון להכפיש את העיתון. 

"אל תיתן לי להמשיך אחרי גיל 65" 

אביו של ורדי, הרצל רוזנבלום, יליד ליטא, היה עורך העיתון במשך כ-40 שנה, בין 1948 ל-1986, ועבד לצד נח מוזס, אביו של ארנון מוזס. משה ורדי סיפר לימים כי עוד כשהיה ילד נהג לברוח מבית הספר כדי לראות איך מדפיסים את העיתון אותו ערך אביו. לפני שערך את "ידיעות" מילא ורדי תפקידי עריכה גם ב"הארץ", כשבין היתר שימש כסגן העורך וכאחראי על עמודי החדשות. 

בגיל 52, כשמונה לקדנציה הראשונה בתפקיד עורך "ידיעות אחרונות", סיפר כי אמר למוזס: "אל תתן לי להמשיך אחרי גיל 65, כי ראיתי מקרים שבהם מערכת האיזונים מתערערת אחרי גיל כזה". בסופו של דבר מילא את תפקידו עד גיל 67.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו