בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המבקר: המדינה לא ממלאת כראוי את תפקידה בטיפול בניצולי שואה

דו"ח המבקר מותח ביקורת חריפה על משרדי הממשלה וקובע כי בשל הטיפול הלקוי שלהם בניצולים, נאלצות עמותות למלא את החלל שנוצר. שפירא קורא לממשלה לפעול במהירות כדי לשפר את מצבם

73תגובות
ניצולי השואה אליעזר וחנה צינמן בביתם בפתח תקווה, בשנה שעברה
תומר אפלבאום

מבקר המדינה יוסף שפירא קובע כי משרדי הממשלה מתרשלים בתפקידם בטיפול בניצולי השואה, אינם מנצלים עשרות מיליוני שקלים שהוקצבו לנושא ומתריע שיש לפעול במהירות כדי לשפר את מצב הניצולים שנותרו בחיים. בדו"ח שפרסם היום (רביעי) כתב שפירא שעמותות וארגונים אזרחיים נאלצים לתפוס את מקומה של המדינה בטיפול בניצולים בהיעדר טיפול מספק מצדה, וכי הרשות לזכויות ניצולי השואה במשרד האוצר, הגוף שאמור לרכז את הפעילות בנושא, לא ממלאה את תפקידה כנדרש.

הדו"ח מונה שורה ארוכה של ליקויים בטיפול בניצולים. לדברי המבקר, ניצולים רבים נותרים רעבים מפני שהמדינה לא מסייעת להם ברכישת מזון; אלפים מהם, שהגיעו לשנות ה–80 לחייהם, ממתינים עדיין לדיור ציבורי; רבים אינם מקבלים טיפולים סיעודיים המגיעים להם; וטיפולי בריאות הנפש המוצעים להם מוגבלים. בנוסף, ציין המבקר כי החקיקה הסבוכה מונעת מניצולים רבים לממש את זכויותיהם.

"יחסה של המדינה לניצולי השואה בערוב ימיהם עשוי להשפיע על זיכרון השואה לדורות הבאים, ולשמש מקרה בוחן ליחסה אל כל אוכלוסיית הקשישים בישראל", כתב שפירא והוסיף: "הזמן הולך ואוזל, ואין שהות בידה של המדינה לבצע מקצה שיפורים".

אוכלוסיית ניצולי השואה בישראל מונה כ–158 אלף איש. בנוסף, מכירה הממשלה בכ–56 אלף איש כנפגעי התנכלויות אנטישמיות וגזעניות במלחמת העולם השנייה. לפי הדו"ח, מדי חודש מתים בישראל כאלף ניצולים, וגילם הממוצע הוא 85.

ליקויים בטיפול המדינה בניצולי השואה:

אי ניצול תקציבים

משרד הרווחה לא ניצל 83 מיליון שקלים שיועדו לניצולים, בין היתר לארוחות חמות, טיפולים רפואיים ולחצני מצוקה


העדר גורם מרכז

הרשות לזכויות ניצולי השואה אינה משמשת כגורם מרכז, אי התיאום בין הגורמים המסייעים לניצולים פוגע בסיוע

המדינה הוחלפה בעמותות

בהיעדר טיפול מספק של המדינה, ארגונים אזרחיים נאלצים להחליף אותה ומשקיעים בכך עשרות מיליוני שקלים 

חקיקה סבוכה וביורוקרטיה 

ניצולים אינם מנצלים את מלוא זכויותיהם משום שאינם מבינים את החקיקה והמידע אודותיה אינו נגיש להם

המתנה ארוכה לדיור

למעלה מ-16,000 ניצולי שואה עדיין ממתינים לדיור ציבורי, הניצולים מהווים יותר מ-90% מהזכאים הרשומים


טיפול מצומצם או חסר

מגוון טיפולי בריאות הנפש המוצעים לניצולים מצומצם ורבים אינם מקבלים טיפולים סיעודיים המגיעים להם

משרד המבקר ערך את בדיקתו בין אוגוסט 2016 לינואר 2017. בדו"ח ציין שפירא כי על אף שבשנים האחרונות התקבלו החלטות ממשלה ובוצעו תיקוני חקיקה שנועדו להיטיב עם ניצולי השואה, ישנם עדיין כאלה שחיים בתנאים לא ראויים ובלי מענה לצורכיהם. לפי המבקר, אחד הגורמים המרכזיים לכך הוא תפקודה של הרשות לזכויות ניצולי השואה.

"אף שהארגונים החוץ־ממשלתיים הפועלים לטובת ניצולי השואה משתדלים לסייע להם מתוך כוונות טובות, פעילותם מתבצעת לרוב על פי צרכים שהם מזהים, ללא יד מכוונת, ללא תיעדוף וללא תיאום בינם לבין עצמם ובינם לבין הגורמים הממשלתיים", נכתב בדו"ח. "בהיעדר תיאום, נוצר חלל במענה לצרכים של ניצולים בחלק מתחומי חייהם, ולעומת זאת לעתים יש כפילות במתן שירותים וחוסר יעילות בהקצאת משאבים".

הרשות, בה מועסקים כ–140 עובדים, פועלת תחת משרד האוצר והיא בעלת הידע הנרחב ביותר על ניצולי השואה בארץ. היא מנהלת רשימה של ניצולי שואה ונפגעי התנכלויות הזכאים להטבות מהמדינה, וכן של חלק מהניצולים שמקבלים גמלה מגורמים בחו"ל. תקציב הרשות, שבראשה עומדת עפרה רוס, הסתכם בשנה שעברה בכ–4.9 מיליארד שקלים, וב–2015 בכ–4.3 מיליארד. רוב התקציב מועבר ישירות לניצולים באמצעות תגמולים וחלקו מועבר לגופים שונים המספקים להם שירותים והטבות.

המבקר ציין כי עד לסיום הביקורת הרשות לא ביצעה סקר מקיף של אוכלוסיית הניצולים, על מאפייניה השונים, אף שהיא אמונה על הטיפול בה. לפיכך, אין לרשות ולמדינה מיפוי מעודכן של צורכי הניצולים, וניתן להניח שחלקם לא קיבלו את כל הזכויות והסיוע הנדרש להם.

אלפי ניצולים ממתינים לדיור ציבורי

ב–2014 החליטה הממשלה להרחיב את שירותי הרווחה לניצולי השואה, והקציבה לכך 60 מיליון שקלים למשך שנתיים. לפי דו"ח המבקר, משרד הרווחה כלל לא ניצל את הסכום, מפני שאנשיו לא השלימו את גיבוש התוכנית בנושא ולא הביאו אותה לאישור האוצר. בשנה שלאחר מכן, 2016, השתמש המשרד בכ–4.3 מיליון שקלים מתוך 27.3 מיליון שהוקצו לו, כך שבסה"כ ישנם 83 מיליון שקלים שהוקצו לטיפול בניצולים ולא נוצלו. שפירא הדגיש שבשל כך נמנעו מניצולים שירותים שיכלו לשפר את רווחתם, לרבות ארוחות חמות, טיפולי בריאות, לחצני מצוקה ובעיקר פעילות חברתית שהיתה יכולה להפיג את תחושת הבדידות שחשים רבים מהם. 

ניצולי שואה צועדים באושוויץ לציון 70 שנים לשחרור המחנה, ב-2015
AP

שיעור התקציב שנוצל נמוך גם במשרד לשוויון חברתי, האמון על הנצחת זיכרון השואה. ב–2014 נוצל חצי מהתקציב, וב–2015 נוצלו 23% ממנו, אך לפי המבקר המשרד לא הפיק מכך לקחים. עוד מתברר כי 60% מהארגונים בתחום שאושרה להם תמיכה כספית מהמדינה לא ניצלו אותה.

לפי הדו"ח, אחת הבעיות המרכזיות של ניצולים נזקקים היא בעיית הדיור. לרבים מהם, בעיקר עולים מברית המועצות לשעבר שהגיעו לישראל בשנות ה-90, אין דירות בבעלותם, והם נאלצים לשלם שכר דירה גבוה. בשל כך, כותב המבקר, ישנם ניצולים שנאלצים לוותר על טיפולים רפואיים ועל מילוי צרכים חיוניים אחרים. לפי נתוני משרד הקליטה, כ–16 אלף ניצולי שואה הזכאים לדיור ציבורי עדיין ממתינים לו, ובמשרד השיכון מתועדים 80 זכאים נוספים שעדיין לא ניתנה להם דירה. במשרד השיכון מטפלים גם בכ–2,000 ניצולים הזכאים לסיוע בשכר דירה. בהקשר זה הוסיף המבקר שרבים מהניצולים זקוקים להליכונים ולכיסאות גלגלים, ושחלק מהבתים בהם הם מתגוררים אינם מותאמים לכך.

המחסור במזון ממנו סובלים הניצולים מוכר למשרדי הממשלה ולארגונים החברתיים. כמה עמותות הקימו מפעלי תמיכה עבורם, ומשרד הרווחה דואג לארוחות חמות במועדונים. עם זאת, משרד האוצר לא אישר את התקציב לפרויקט ב–2016. "מכיוון שהממשלה אינה פועלת למתן סיוע חיוני זה, המגזר השלישי פועל כדי לנסות למלא את החלל בכלים המוגבלים שברשותו", כתב המבקר, והבהיר שעל הממשלה להתאמץ יותר כדי למלא את הצורך הזה.

כמו כן, המבקר קבע כי בניגוד להמלצות פנימיות, עד לסיום הביקורת לא הרחיבה הרשות לזכויות הניצולים את מגוון הטיפולים הנפשיים המוכרים על ידה, מלבד טיפולים פסיכיאטריים ופסיכותרפיים. המבקר התייחס גם למעורבות של ארגונים חוץ־ממשלתיים במימון טיפולי שיניים עבור הניצולים, וכתב כי זה מעיד על צורך במימון ממשלתי של טיפולים בתחום.

ניצולי שואה מפגינים בתל אביב, ב-2012
ניר כפרי

בכל הקשור לשירותים סיעודיים, מצא המבקר כי עד 2016 לא היה שיתוף פעולה בין הביטוח הלאומי לרשות ולקרן לרווחת הניצולים בתחום, ועל כן לא מוצו זכויותיהם של חלק מהניצולים. רק באותה השנה בוצע פרויקט חד־פעמי של משרד הרווחה והביטוח הלאומי בתחום. המבקר מתח ביקורת גם על שרת המשפטים, איילת שקד, בשל העובדה שעדיין לא הסדירה את המשך הסיוע לניצולים נזקקים לאחר סגירת "החברה לאיתור והשבת רכוש נספי השואה", כפי שקבעה הכנסת. 

עוד נכתב בדו"ח כי הקריטריונים לזכאות להטבות עבור ניצולי שואה סבוכים, והבנתם דורשת היכרות מעמיקה עם החקיקה שמשתנה מפעם לפעם — דבר שרבים מהניצולים לא מסוגלים לו. החל מ–2013 מקדמת הרשות לזכויות הניצולים פרויקט מיצוי זכויות עם רשויות מקומיות, שכחלק ממנו נבדק אם ניצולים מקבלים את ההטבות שהם זכאים להן. עם זאת, רק 50 רשויות מקומיות מתוך 250 הצטרפו לפרויקט, ולכן לרובן אין מידע על הניצולים המתגוררים בשטחן. רבים מהניצולים אינם פונים ללשכות הרווחה גם כשמצבם הכלכלי, הרפואי או החברתי רע, ולפיכך אין ללשכות מידע על מצבם. שפירא הוסיף כי לפי מבחן ההכנסה, קשישים שאינם ניצולי שואה זכאים להנחה גדולה יותר בתשלום הארנונה לעומת הניצולים, ושיש לשנות זאת.

יו"ר השדולה למען הגמלאים וניצולי השואה, ח"כ איציק שמולי (המחנה הציוני), אמר כי זהו דוח "קשה ונוקב המהווה כתב אישום חמור נגד הממשלות האחרונות שפשוט הפקירו את הניצולים, כלאו חלק גדול מהם בגטאות של עוני ודלות ולא מילאו כמעט דבר מההתחייבויות הבומבסטיות שלהם לשפר את מצבם. שליש מניצולי השואה חי מתחת לקו העוני ומדינת ישראל תקציב של יותר מ-400 מיליארד שקל לא מוצאת את הסכום הנדרש כדי לטפל בהם. יש למדינה הזדמנות אחת אחרונה לתקן כי ניצולים אט אט הולכים מאיתנו ואני קורא לשר האוצר לגלות רגישות וחמלה ולהשתמש בחלק מהעודפים האדירים באוצר לטובת תיקון היסטורי של העוול הזה".

יו"ר הוועדה לביקורת המדינה, ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד), הודיעה כי תכנס דיון על ממצאי הדוח בשבוע הבא ואמרה כי "ניצולי השואה הם עמוד תווך בחברה הישראלית וצר לי שעד יומם האחרון לא מקבלים יחס כזה. דו"ח המבקר מעלה ליקויים וכשלים שיש לתקן בכמה מישורים עבור אלו שעוד בינינו, אם זה ברוווחה, בדיוור, בבריאות בסיעוד, במענקים, ובמימוש זכויות שפשוט לא מנוצלות. הדו"ח מהווה תעודת עניות לנו במקום שיש לגלות כלפיו הכי הרבה רגישות. אכנס כבר ביום רביעי דיון על הדו"ח ונבטיח תיקון כשלים למען מי שסבלם היה אמור להפסק אחרי מלחמת העולם השניה ולא בשנת 2017".

שלושה ניצולי שואה יושבים במפגש לרגל יום השואה הבינלאומי בנמל תל אביב, ב-2015
גיל כהן-מגן

מנכ"ל ארגון לתת, ערן וינטרוב, מסר כי ״רק 80,000 מתוך 212,000 ניצולי השואה מקבלים קצבה חודשית. היתר, רובם יוצאי ברה״מ לשעבר וגם צפון אפריקה ורומניה, שרבים מהם לא יכלו לעלות לארץ בשנים שאחרי המלחמה, לא עומדים בקריטריונים ומקבלים מענק חד פעמי בגובה 330 ש״ח. לניצולים אלה, אשר עלו לארץ בגיל מאוחר, אין ברוב המקרים פנסיה, הם נאלצים לחיות מקצבת הביטוח הלאומי בלבד ולכן רבים מהם חיים בעוני. הגיע הזמן להשוות בתנאים שהמדינה מעניקה לניצולים ולא לעשות 'סלקציה' ביניהם״.

ממשרד האוצר נמסר כי "הרשות לזכויות ניצולי השואה פועלת במטרה לסייע לכלל הניצולים ככל שניתן, ובשנים האחרונות אף הגדילה את מעגל הזכאים לאוכלוסיות נוספות. זאת, חרף העדר הסמכויות לשמש הגוף המתכלל בין כלל הגופים המטפלים בניצולים. בנוגע לטענה על הגדלת שירותי הרפואה, הרשות יוצאת בימים אלה למכרז על מנת לוודא כי ניצולי השואה יקבלו את השירות המקסימלי. אנו קוראים לכלל הרשויות המקומיות להצטרף לפרויקט מיצוי הזכויות הארצי, בכדי לאפשר לניצולים לממש זכויותיהם ע"פ חוק. הטיפול בניצולי השואה נמצא בעדיפות העליונה של הרשות והיא תמשיך לטפל בנושא במלוא תשומת הלב".

 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו