בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

התיכונים הממלכתיים-דתיים חזרו להוביל את דירוג ההצטיינות של משרד החינוך

לפי הדירוג, 285 תיכונים בישראל הוגדרו כמצטיינים בהישגים לימודיים, ערכיים וחברתיים. המורים בבתי הספר שהוגדרו מצטיינים זוכים למענק חד-פעמי שנע בין 3,100 ל-8,300 שקלים

55תגובות

התיכונים הממלכתיים-דתיים חזרו להוביל את דירוג בתי הספר המוגדרים "מצטיינים" על ידי משרד החינוך, שהתפרסם היום (שני) זו השנה החמישית - זאת ביחס לחלקם במערכת החינוך. לאחר שבשנה שעברה היוו התיכונים מזרם זה 22.7% מהמצטיינים, השנה (תשע"ז) עלה שיעורם ל-32%, על אף שמספר התיכונים בזרם הממלכתי-דתי עומד על 20% מכלל התיכונים במערכת החינוך.

שיעור התיכונים הממלכתיים מבין המצטיינים הוא 53%, שיעור התיכונים החרדיים הממלכתיים עומד על 5%, ושיעור התיכונים שאינם יהודיים (ערביים, דרוזיים ובדואיים) עומד על 10.5% - פחות מחלקם באוכלוסיית התלמידים. מלבד הזרם הממלכתי-דתי, חלקם של כל הזרמים בדירוג המצטיינים קטן לעומת השנה שעברה. לפי דירוג משרד החינוך, 285 תיכונים בישראל הוגדרו כמצטיינים בהישגים לימודיים, ערכיים וחברתיים. התיכונים האלה מהווים 40% מכלל בתי הספר שעמדו ברף הראשוני שקבע משרד החינוך. כ–500 תיכונים לא עברו את הסינון. 

תוכנית הדירוג היא חלק מהסכם "עוז לתמורה" שנחתם ב-2011 בין משרדי האוצר והחינוך לארגון המורים העל־יסודיים. על פי התוכנית, המורים בתיכונים שמגיעים להישגים יוצאי דופן זוכים למענק חד פעמי, שנע בין 3,100 ל-8,300 שקלים.

סכום התגמול נקבע בהתאם לארבע רמות של הצטיינות, כאשר מורים בבתי ספר ברמה מספר 1 יקבלו את הסכום הגבוה ביותר - 8,300 שקלים. מבדיקת נתוני המשרד, התיכונים הממלכתיים-דתיים מובילים גם בקבוצת בתי הספר המתוגמלים ביותר, ושיעורם בקטגוריה זו גדול אף יותר מבתי הספר הממלכתיים – 43.6% לעומת 38%. שיעור התיכונים שאינם יהודיים בקבוצת המתוגמלים ביותר הוא 11.2%, ושיעור התיכונים החרדיים בקטגוריה זו עומד על 7%.

בית ספר זיו בירושלים
מיכל פתאל

לרשימת כל בתי הספר שהוגדרו מצטיינים ורמות התגמול שלהם לחצו כאן 

לשם כך גובש מודל תגמול, המתייחס לצד הלימודי ולצד הערכי־החברתי, כמו גם למידת השיפור שמציגים בתי הספר במדדים אלה בהשוואה לשנה הקודמת. משקלו של כל אחד משני המרכיבים במודל התגמול הוא 50%, וכל בית ספר נדרש לעמוד במספר תנאי סף, בהם לימוד תוכנית ליבה והקפדה על טוהר הבחינות.

המרכיב הלימודי בנוי ממדדים כמו שיעור זכאות לתעודת בגרות בבית הספר ושיעור המצטיינים במקצועות השונים, ואילו המרכיב הערכי־החברתי מתייחס למניעת נשירת התלמידים, קליטת תלמידי חינוך מיוחד ובעיקר ל"שיעור הגיוס לצה"ל ולשירות אזרחי או לאומי גבוה". סעיף זה, שזוכה למשקל גדול במיוחד - 20% בחישוב הכולל - עורר ביקורת קשה כשהתוכנית למדידת בתי הספר יצאה לדרך, בתקופת כהונתו של שר החינוך גדעון סער. בציבור הערבי טענו אז כי מדובר באפליה לרעה של תלמידיהם. במשרד החינוך הדגישו אז כי חישוב מדד הגיוס נערך בהשוואה ל"קבוצת השווים", כלומר בתוך כל זרם חינוכי בנפרד, אך חלקם של בתי הספר הערביים מסך המצטיינים עדיין קטן משמעותית ביחס לחלקם באוכלוסיית התלמידים.

הקריטריון שמשקלו הוא הגדול ביותר במדד אינו ערכי, אלא הישגי: שיעור גבוה של בעלי תעודת בגרות איכותית מעניק לבית הספר 22.5% בחישוב הכולל. כלומר, למורים בבית ספר שיש בו מצטיינים רבים ומתגייסים רבים, סיכויים טובים יותר לזכות בבונוס. המשקל של מניעת נשירה הוא 17.5% בחישוב הכולל, בדיוק כמו משקל הזכאות לבגרות בבית הספר. קליטת תלמידי החינוך המיוחד קיבלה משקל של 5%.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו