בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

תושבי יישוב בגליל מסכלים הרחבה כדי למנוע כניסת ערבים: "הם כמו עצם בגרון"

"לא רוצים ערבים, בחרתי באיכות החיים" ■ "כמה מגרשים יש לאנטיוכוס?" ■ "יש הגבלה על הקמת מסגד לבני דודינו?" ■ ל"הארץ" הגיעה הקלטת הדיון שניהלו תושבים מהיישוב נופית שבגליל, הפועלים לסכל את הרחבתו כדי למנוע כניסה של ערבים לתחומו

232תגובות
בתיהם של התושבים הבדואים על רקע נופית, השבוע
רמי שלוש

האסיפה שנערכה בשעות הערב ב–2 באוגוסט בבריכה ביישוב נופית שבגליל התחתון היתה סוערת. כמה מאות תושבים באו לשמוע על תוכנית ההרחבה של היישוב הפסטורלי. הדברים שאמרו אנשי הוועד המקומי ונציגי רשויות התכנון נקטעו פעם אחר פעם, לאחר שהתברר כי יהיה צורך לפצות ערבים המחזיקים בחלק קטן מהשטח המתוכנן, באמצעות מגרשים חדשים. מרגע שנזרק הגפרור היהודי־ערבי, לא היה סיכוי לדיון אמיתי.

את מקומו תפסו חצאי שמועות וצלי־הרים, שהגיעו לעתים לגבול האלימות. לעצומה הקוראת לעצירת התוכנית הצטרפו כאלף מתוך כ–2,700 התושבים. על עצומה נוספת, שביקשה לפזר את הוועד, חתמו כ–860 תושבים.הלחץ עשה את שלו. למחרת האסיפה התפטרו שישה מתוך תשעת חברי הוועד.

כמה מחברי הוועד שהתפטרו סיפרו כי חשו מאוימים וכי הם דואגים למשפחותיהם. "הבעיה היא לא הגזענים שצעקו שמחר מקימים מסגד ביישוב, אלא הרוב ששותק", אומר תושב נופית. לאחר האסיפה פורסמה מודעת אבל פיקטיבית בקבוצת הווטסאפ של היישוב, שחוגגת את "פטירת הרעיון של הרחבת היישוב". על החתום: "המשפחה האבלה — בני ישמעאל ומספר מועט של תושבים".

גיבוש תוכנית ההרחבה, הכוללת תוספת של 216 יחידות דיור, החל לפני כעשר שנים. עד לאחרונה איש לא ערער על נחיצותה, בעקבות התבגרות האוכלוסייה, שאחד מביטוייה היה סגירת גני ילדים וצמצום כיתות בבית הספר היסודי. "נופית זקוקה להרחבה. זה צורך קיומי", אומר גורם הבקיא בפרטים. נדמה שכעת, רבים מהתושבים חושבים כי הצורך פחות קיומי — רק שהערבים לא ינהרו באוטובוסים. בבחירות האחרונות קיבלו המחנה הציוני ויש עתיד כמעט 75% מקולות המצביעים ביישוב.

התוכנית כוללת הסדרת המגורים של בני משפחת חוואלד הבדואים החיים בכניסה ליישוב, בתת־תנאים ומנותקים כמעט מכל תשתית, בהתאם להחלטות רשויות התכנון (שהתקבלו רק לאחר מאבק של עמותת "במקום". עשרות שנים התעלמו בנופית מהבדואים שחיו במקום עוד לפני שהמתיישבים הראשונים הגיעו לכאן לפני כ–30 שנה). ההבנה כי לא ניתן להרחיב את נופית ללא פתרון הולם לבני המשפחה, כ–60 אנשים שחלקם עובדים ביישוב, חילחלה בהדרגה, גם אם לא לכל התושבים. ייתכן וזאת התקדמות, בהשוואה להתנגדות שנרשמה לפני כארבע שנים להכרה במתחם הבדואי, מחשש ש"אחר כך הם ירצו להיות איתנו בבריכה, אבל לנו יש חוקים: לבריכה מותר להיכנס רק בבגד ים", כפי שהבהיר אז אחד התושבים, "אנחנו לא צריכים את הבעיות האלה".

נופית - דלג

מחוץ לאחד הפחונים, ישב השבוע איסמאיל סלימאן, בן משפחת חוואלד המונה כ–60 אנשים. הוא מתקשה להבין את הפחד של השכנים היהודים שבמרחק כמה מאות מטרים. "אנחנו חיים בצורה נהדרת, חוץ מהגזענות. אני שמח שאולי נמצא פתרון גם לנו. לכל בית בנופית יש מזגן, ולנו אין חשמל", הוא אומר. תושב יהודי מנופית מוסיף כי אם תיגנז תוכנית ההרחבה ועמה הסדרת המגורים, "זאת תהיה בכייה לדורות: תושבים אחוזי פאניקה מקריבים את עתיד היישוב על מזבח הפחד".

מלבד משפחת חוואלד, כמה דונמים מהשטח המתוכנן להרחבה נמצאים בבעלות חוסיין גנאים מסכנין, ואילו חלק נוסף אחר הופקע לפני כ–20 שנים מתושבים בכפר הבדואי הסמוך, ערב אל ח'ילף. קידום התוכנית מחייב הסדרת העניין ופיצוי. על פי ההסדר שגיבשו ברשות מקרקעי ישראל (רמ"י), תונהג החלפת שטחים: גנאים ובעלי השטח האחרים יקבלו אפשרות לבניית מבנים מסחריים. חלק מהמתנגדים לתוכנית לא מוכן לקבל שום בעלות ערבית על קרקע בנופית, גם לא למסחר; אחרים משוכנעים כי המגרשים למסחר יהפכו למגורים. הדרך להזהרות מפני כניסה ודאית של עשרות משפחות ערביות היתה קצרה. רבים גם התלוננו כי לא קיבלו מידע על התוכנית ש"תשנה את הצביון המיוחד שלנו".

הקלטה מתוך האסיפה שנערכה ב–2 באוגוסט, אשר הגיעה לידי "הארץ", מזכירה לפרקים רוח מלחמה. "אתה יכול להגיד כמה מגרשים יש לגנאים הזה ולאנטיוכוס", צעק תושב על נציג רמ"י שניסה להסביר את תוכנית ההרחבה, ואחר הוסיף: "הם כמו עצם בגרון. אתם רוצים לבנות כפר (ערבי, א"ק) בתוך נופית". כאשר מישהי מנסה לומר משהו בזכות ההרחבה, מתנפל עליה אחד התושבים: "מה הבעיה, את כן רוצה (את התוכנית, א"ק) — תלכי לחוואלד, תלכו מכאן, מה הסיפור".

המודעה שפרסמו תושבים בנופית

נדמה כי חלק מהדוברים נזהרים שלא להשתמש במלה המפורשת "ערבי". אצל אחרים הסייגים נעלמים בהדרגה: "האם יש הגבלה על הקמת מסגד בשטחים החדשים שיינתנו לבני דודינו", שואל תושב, ואחרת מציעה לנוכחים לחשוב על האמהות במרכז המסחרי לאחר שהערבים "יבואו לשבת בבית הקפה וישתו בירה". לקראת סוף האסיפה, אחרי שלהוב הדדי של יותר משעתיים וחצי, מציעה תושבת נוספת "להביא לכאן ח"כים, את בנט. אני לא ימנית קיצונית, (אבל) בהחלט יכולים להביא ח"כים שיעזרו לנו ושלא יהיו כאן ערבים(אנחנו) לא רוצים ערבים... בחרתי לגור בנופית בגלל איכות חיים, בגלל התושבים, בגלל (המצב) הסוציו־אקונומי הגבוה".

צעקות אחרות באסיפה ביקשו לוותר על חלקות הערבים, גם במחיר שיביא לצמצום תוכנית ההרחבה. מתברר כי גם האפשרות הזאת נידונה במועצה האזורית זבולון, שנופית חלק ממנה, בתחילת חודש יולי. "פתרונות אלה אינם עומדים בקנה אחד עם נהלי וחוקי המדינה ולא ניתן ליישמם", נכתב בפרוטוקול הדיון. כאשר דיווחו על כך באסיפה, נדמה כי איש לא השתכנע, גם לא מהנימוק ש"אנחנו מדינת חוק". לפי הפרוטוקול, ראש המועצה דב ישורון תמך בקידום התוכנית. לאחר האסיפה, ואולי על רקע העצומות נגדה ונגד הוועד המקומי, הוא שינה את דעתו ודרש מהוועד "להימנע מקבלת כל החלטה בנושא".

מבין הדוברים הרבים באסיפה, אחד הבודדים שצידדו בתוכנית ההרחבה היה פרופ' עוזי אורנן, בן 94, הפעיל בעמותת "אני ישראלי" למען שוויון אזרחי מלא. "ישראל קמה על יסוד הכרזת העצמאות, והתקבלה לאו"ם על יסוד הכרזת האו"ם בדבר זכויות האדם, שהסעיף הראשון שלה קובע כי 'כל בני אדם נולדו בני חורין ושווים בערכם ובזכויותיהם'", הוא אמר למשתתפי האסיפה, "לא ייתכן ליצור כאן גטו יהודי חדש. אני מציע לקבל בלי טענות גזעניות את תוכנית ההרחבה".

לדברי אורנן, "ברגע שהתחלתי לדבר על זכויות האדם קמה מהומה והיו צעקות רבות נגד דברי. אני רגיל שלא מסכימים איתי, אבל ההתנגדות הפעם היתה חריפה ביותר. לצערי זאת חולשת דעת. אנשים לא אוהבים להיראות גזענים. מה פתאום, הם רק רוצים שיהיו כאן רק יהודים. הם לא מבינים מה זאת גזענות". הוא הוסיף כי לאחר שירד מהבמה "שמעתי מעט דברי הסכמה, וידוע לי שישבו בקהל גם אנשים שהסכימו איתי אבל הם לא אמרו דבר".

לדברי תושב שביקש להישאר בעילום שם, "מרגע שהוצת הגפרור הגזעני, כל העסק יצא משליטה. לא מדובר רק במשפחת חוואלד, שבנותיה מטפלות בילדים שלנו והיא חיה עשרות שנים מהבטחות המופרות כל פעם מחדש, אלא מחלומות בלהה כאילו הערבים שוטפים את נופית. זה הצליח בשביל בנימין נתניהו, וזה עובד גם כאן".

בגן המשחקים בנופית משגיחות כמה אמהות על ילדיהן. "החשש הוא בעיקר משינוי", מספרת אחת האמהות, מוסיפה כי לקראת האסיפה נפוצו ביישוב שמועות שונות. אשה נוספת סיפרה כי אכן היו צעקות בכינוס, "אבל הן היו בודדות. רוב האנשים ניסו להבין מה באמת הולך".

לדברי אחת הנשים, "יש פחד שהיישוב יזדקן. גנים נסגרים, ומה יהיה אם לא יהיו מספיק ילדים בבית הספר?". מנגד אומרת חברתה כי "אין כאן ועדת קבלה, כולם יכולים לקנות מגרשים. אחרי כל הפוליטיקלי קורקט, אנשים רוצים לגור עם אנשים כמוהם". אשה אחרת מוסיפה ש"אין לנו בעיה איתם. אנחנו עובדים איתם. אני מאוד אוהבת את המנקה שלי מח'ילף, אבל זו תרבות אחרת. הם נוהגים אחרת. אני מפחדת שהבת שלי תסתובב וחלילה תידרס. יש הבדלי תרבות משמעותיים". לדבריהן, "גם על חב"דניקים שהגיעו ליישוב התלהמו. כל דבר שקצת שונה מהנורמה הוא קשה".

חוסיין גנאים מסכנין כלל לא שמע על הדרמה בנופית. הוא אומר כי ישמח להקשיב לכל הצדדים, אבל "אדם קוצר את מה שהוא נוטע: מי שגזען יהיה לו רע". לדבריו, הוא קנה את האדמות שבשטח ההרחבה לפני כמה שנים. "המינהל (רמ"י) הציע שנחליף אדמות ונקבל שטח בסכנין. הכל היה מוסכם, אבל עכשיו זה תקוע אצל ראש העיר שלנו". שיחה עם ראש העיר סכנין, מאזן גנאים, מבהירה עד כמה הסיפור מורכב: "ל–80% מהתושבים בעיר אין אדמה. הסיכוי היחיד שלהם הוא שיזם יבנה על אדמת המינהל. הבעיה היא שהרבה אנשים קנו שטחים באזור, והמינהל נותן להם בתמורה שטח בתוך העיר. זה הפך לשיטה. אנחנו לא נסכים לכך יותר, שיחליפו במקום אחר".

בבחירות האחרונות קיבלו המחנה הציוני ויש עתיד כמעט 75% מקולות המצביעים ביישוב
רמי שלוש

לדברי גורמים שונים, ערב אסיפת התושבים תמכו בתוכנית ההרחבה חמישה חברי ועד מול ארבעה מתנגדים. בסיומה של האסיפה, קראה חברת הוועד עו"ד דלית ספקטור את שמות התומכים והמתנגדים, על רקע מחיאות כפיים סוערות. למחרת הודיעו שניים מחברי הוועד כי הם "חשים מאוימים". גם האחרים היו מזועזעים מ"ההתנהלות הסוערת באסיפה. היה ברור שאי אפשר להמשיך ככה". שישה מחברי הוועד בחרו להתפטר וספקטור הפכה ליושבת הראש החדשה. אמש עדכנה ספקטור את תושבי נופית בישיבה הראשונה בראשותה, וכתבה בין השאר כי "ניתנה התחייבות יו"ר המועצה לשתף פעולה עם עמדת הישוב המבקש לעצור את הפקדת התוכנית בכל דרך".

בתגובה לדברים אומרת עו"ד ספקטור כי "נופית חוגגת השנה 30 שנות התיישבות וחיי קהילה פוריים. תוכנית ההרחבה קודמה ע"י גורמים שלא עירבו את אנשי היישוב. כך נוצר פער בין רצון התושבים וצרכי היישוב לבין התוכנית, שלא שיקפה בשום דרך את מטרותיה המקוריות".

עוד אמרה עו"ד ספקטור כי "דמוקרטיה על פי טיבה היא כזאת שדעת הרוב היא המכריעה. ניהול התוכנית הועבר למי שביכולתו לייצג את מירב הציבור, צרכיו ורצונותיו. נופית נהנית מאחדות יוצאת דופן והירתמות קהילתית. כיישוב יחיד באיזור הגליל שאין בו ועדת קבלה, שעריו פתוחים לכל. כל רמיזה אחרת אינה אלא עשיית עוול לאוכלוסייה ערכית, מגוונת וסובלנית".

מרמ"י נמסר בתגובה כי "גיבוש התוכנית טרם הושלם. לכשיושלם, הוא יוגש לאישור מוסדות התכנון על פי הנהלים והחוק".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו