בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פרשנות

במקום למצוא פתרון הוגן, הממשלה שוב מעדיפה להשתלח בשופטים

מתלהמי הימין מיהרו לתקוף את פסק הדין שהגביל כליאת מבקשי מקלט וביטא הכרה בחירות אנושית בסיסית. השופטים קיבלו את טענת המדינה שאוגנדה ורואנדה בטוחות, אבל מדבריהם עולה ספקנות לגבי ההסכמים עימן

37תגובות
מבקשי מקלט במתקן חולות, אשתקד
אליהו הרשקוביץ

כמה דקות לאחר פרסום פסיקת בית המשפט העליון היום (שני) בעניין מבקשי המקלט כבר קבע השר לביטחון הפנים, גלעד ארדן, כי ההחלטה "מותירה את המדינה ללא כלי אפקטיבי להוצאת המסתננים". שרת המשפטים, איילת שקד, חיכתה שעתיים כדי להבטיח עוד "תיקון חקיקה", הפעם כזה שיאפשר להרחיק מבקשי מקלט מאפריקה השוהים בישראל גם ללא הסכמתם. הנושא אולי מתחלף, אך השיטה דומה: תמיד אפשר, ואף מומלץ, להתלונן ולהאשים את שופטי העליון ה"מנותקים". על מדיניות הוגנת, המכירה במצוקת מבקשי המקלט ובזאת של תושבי דרום תל אביב, לא שמעו שם. בכיינותם אומנותם.

לפני ההתקפה התורנית על בית המשפט העליון, ראוי להזכיר כי המדינה עצמה – לא מבקשי המקלט ("מסתננים", כפי שהם מכונים לאורך פסק הדין) או ארגוני זכויות האדם העותרים בשמם פעם אחר פעם – היתה זאת שהצהירה לפני בתי המשפט כי היא אינה מרחיקה אנשים למדינה השלישית בניגוד להסכמתם: "מוחזק במשמורת שעומד על דעתו ואומר עד העלייה למטוס שאין הוא מוכן להיות מורחק... לא יגורש בכפייה". לא צריך לשבח את ממשלת ישראל על הצהרה זו, כיוון שהיא נולדה בעקבות דרישתה של המדינה הקולטת. מכאן גם נובעת ארעיות שמרחפת מעל החלטת העליון: המדינה המדוברת דורשת כעת את הסכמת המורחקים. מחר אולי תשתנה המדיניות או ששליחי ממשלת ישראל ימצאו מקום אחר שיסתפק בפחות.

סרטון שקד - דלג

לקריאת תקציר פסק הדין לחצו כאן

כמו "נטרול" ו"הסדרה", גם "הרחקה" היא מלה מכובסת. מתלהמי הימין, ברשתות החברתיות ובשולחן הממשלה, מדברים בעצם על גירוש של אדם בניגוד לרצונו (וזאת, צריך לזכור, בג"ץ אישר). אלא שלמרות מאמצי הממשלה, היא לא הצליחה לאתר מדינה המוכנה לקלוט אנשים בתנאים אלה. בינתיים. החידוש בפסק הדין היום מתייחס לכך שלא ניתן לכלוא אנשים מסודן ואריתריאה ללא הגבלה, עד שיבקשו – "מרצונם החופשי" כמובן – לעבור למדינה שלישית. זוהי הכרה חשובה בחירות אנושית בסיסית. "ניצחון זהיר", הגדירו זאת בארגוני זכויות האדם העותרים.

על שמה של המדינה השלישית, מושא העתירה, מוטל חיסיון, למרות שהוא "ידוע בפועל לכל הגורמים הרלוונטיים", כפי שציין השופט אליקים רובינשטיין. על תעודת החיסיון, שחלה על שמות שתי מדינות שלישיות ועל פרטי ההסכמים עמן, חתם ראש הממשלה בנימין נתניהו, אך בעבר פרסם "הארץ" כי מדובר ברואנדה ואוגנדה. חמשת שופטי העליון גילו סימפתיה לטענות המערערים בגנות החשאיות, אך בסופו של דבר בחרו לקבל את עמדת המדינה. ענן הסודיות גדול במיוחד: לא מדובר רק בהסכם עם שתי המדינות השלישיות, אלא גם בחוות דעת של משרד החוץ, שנכללו בחומר חסוי שהוצג לבתי המשפט ומצאו כי המדינות השלישיות בטוחות.

הרחקה למדינה שלישית איננה יכולה להיעשות באופן חשאי. בארגוני זכויות האדם אומרים כי מעדויות שאספו, ההבטחות שקיבלו מבקשי המקלט בדבר מעמד, עבודה וביטחון אישי במדינות השלישיות לא קויימו. בהסתמך על תשובת המדינה, החסויה בחלקה, קבעה הנשיאה נאור כי מנגנוני הפיקוח והביקורת הם "נאותים ומספקים".

ועם זאת, הערה של השופט בדימוס רובינשטיין, מעוררת חשש כי משהו בכל זאת לא לגמרי תקין בהסכמים שנחתמו עם המדינות השלישיות, שחלק מהם, כך מתברר, לא הועלו על הכתב. בהסתמך על ניסיונו האישי, כתב, "גם עם מתוקנות שבמדינות, דברים שבעל פה משקלם נמוך". כוחן של הסכמות כאלה, הוסיף, "יפה לא אחת רק בימי כהונתו של בעל ההסכמה, אם לא למטה מזה". חשאיות ההסכמים אינה מאפשרת לדעת אילו סעיפים לא מעוגנים בשום מקום, אלא תלויים בפרשנות כזאת או אחרת. זהו מכשול טורד מנוחה; אם לא עכשיו, הרי מחר. 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו