הפגנה נגד גיוס חרדים בירושלים, במארס השנה
הפגנה נגד גיוס חרדים בירושלים, במארס השנהצילום: אוליבייה פיטוסי

חוק הגיוס, המסדיר פטור לתלמידי ישיבות משירות צבאי, יתבטל בתוך שנה, כך פסק היום (שלישי) הרכב מורחב של בג"ץ בראשות הנשיאה היוצאת מרים נאור ברוב של שמונה נגד אחד. השופט יצחק עמית כתב בפסיקתו: "החוק מפלה בין אדם לאדם, בין דם לדם ובין דמים לדמים".

לקריאת פסיקת בג"ץ המלאה

בין היתר, בחנו השופטים את הנתונים המספריים שהוצגו בעניין חוק הגיוס. מניתוח הנתונים עלה כי בשנים שבהן פעל ההסדר ושלגביהן קיימים נתונים, הואט קצב הגידול בגיוסם של תלמידי הישיבות לשירות צבאי ולשירות הלאומי-אזרחי. לפי הנתונים, מספר המתגייסים החרדים היה קטן ביותר ורחוק מלהצביע על השינוי המשמעותי הנדרש. השאיפה לעמוד ביעדי הגיוס שהוגדרו לפי החוק, קבעו, רק הולכת ומתרחקת מדי שנה.

על רקע זה, קבעה הנשיאה נאור כי גם במבחן התוצאה אין התאמה מספקת בין הסדר הגיוס החדש לבין התכלית של צמצום אי-השוויון בחלוקת נטל השירות הצבאי. היא ציינה כי לא זו בלבד שהנתונים העובדתיים אינם משנים את המסקנה בדבר כשלונו של הסדר הגיוס החדש הקשר הרציונאלי, אלא הם רק מחזקים ומְתַקְּפִים אותה.

השופט סולברג, שבדעת יחיד סבר כי יש לדחות את העתירה, כתב: "אמות המידה העדינות שהתווה בית משפט זה בנוגע לבחינת חוקתיות הסדרי הפטור מגיוס לבני הישיבות, מובילות למסקנה כי טרם בּשלה העת להגיע למסקנה חד-משמעית לפיה הסדר הגיוס אינו חוקתי ודינו ליבטל".

לפיד: הגיוס לא רק לפראיירים

ראשי המפלגות החרדיות בכנסת מתחו ביקורת חריפה על הכרעת הדין. "פסיקת בג"ץ היום  מוכיחה שוב את הנתק החמור השורר בין בית המשפט העליון לבין העם היהודי, היודע כי במשך כל הדורות מה שהחזיק אותנו מול הרדיפות והגזרות היה לימוד התורה", כתב שר הפנים אריה דרעי, "בני הישיבות ימשיכו גם אחרי פסיקת בג"ץ לשקוד על תלמודם בבחינת שבט לוי, ולהגן בזכויותיהם על תושבי הארץ. נפעל בכל כוחנו לתיקון החוק באופן שיאפשר את המשך ההסדר הקיים".

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה) אמר כי "לומדי התורה ימשיכו בתלמודם עם בגץ או בלעדיו אני דוחה מכל וכל את פסיקת בגץ ובמהלך השנה הקרובה נתקן זאת על אפם וחמתם של השופטים שאין להם שום מושג מה המשמעות של לומדי התורה וכל זכות הקיום שלנו כעם תלוי בתלמידי הישיבות וכך העולם כולו, ׳אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי׳.

ליצמן
ליצמןצילום: מוטי מילרוד

שר הבריאות יעקב ליצמן כתב ש"מדובר בהחלטה אומללה וגרועה שתיכנס להיסטוריה של פסיקות איומות בעולם היהודי". שופטי בג״צ הוכיחו היום כי אינם בוחלים בשום דרך כדי להצר צעדיהם של לומדי התורה בישראל, מתוך מטרה לפגוע בציפור נפשה של היהדות החרדית שהם בני הישיבות הקדושות שתורתם אומנותם". הוא הוסיף "ניוועץ בגדולי ישראל ונוביל לשינוי ההחלטה הדרקונית של שופטי בג״צ, שלא מבינים מהות וחשיבות לימוד התורה בעם ישראל לדורותיו".

השר אורי אריאל וח״כ בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי) מסרו: "שוב הוכח ששופטי בג״ץ עושים דין לעצמם ופועלים נגד רצון הציבור ונבחריו בכנסת. אנו נפעל מיד עם פתיחת מושב החורף לחוקק את פסקת ההתגברות בכדי לשים סוף לשלטון העריצות של הבג״ץ".

מנגד, בתנועה לאיכות השלטון, שהגישו את אחת העתירות נגד החוק, ברכו על ההחלטה. "זוהי עת כבוד לבית המשפט הישראלי וזוהי שעתו הגדולה של המחוקק הישראלי, ומבחן גדול לכנסת", נכתב בהודעת התנועה, "אנו קוראים לחברי הכנסת לשים את ערך השוויון ואת הזכות לחיים בראש מעייניהם, ולקבוע חוק אחד לכולם, גיוס אחד לכולם, שוויון לכולם".

יאיר לפיד, יו"ר מפלגת יש עתיד, נאם בתגובה להחלטה. "החיילים שלנו ניצחו היום, בשביל זה באנו לפוליטיקה", אמר, "גיוס לכולם, עבודה לכולם. בנימין נתניהו לא יכול להמשיך להתחמק ולהתפתל – הגיוס הוא לכולם, לא רק לפראיירים שאין להם מפלגה בקואליציה. בג"ץ קבע: אין בישראל אזרחים סוג א' ואזרחים סוג ב'".

חיילים חרדים. מהארכיון
חיילים חרדים. מהארכיוןצילום: יצחק גרובייס / דוב

ראשת מרצ, זהבה גלאון צייצה בטוויטר: "בג"ץ הכריע שיש לבטל את החוק הלא שוויוני שפוטר תלמידי ישיבות מגיוס. אני מקווה שהכנסת לא תנסה לחוקק חוק מפלה נוסף".

מחוק טל לחוק הגיוס 

תחילת הפרשה היא בהחלטת בג"ץ בסוף שנות ה-90 שלפיה אין לשר הביטחון הזכות לפטור באופן גורף את תלמידי הישיבות מגיוס לצה"ל מבלי הסמכה בחקיקה ראשית. בשנת 2002 נחקק "חוק טל" בכנסת שהסדיר את מערך הפטור משירות צבאי לתלמידי הישיבות והיה אמור לעודד גיוס חרדים לצבא. בשנת 2012 קבע בג"ץ כי החוק לא השיג את מטרתו וכי אינו חוקתי ועל כן אין להאריך את תוקפו שוב.

ב-2014 עברה בכנסת הצעת חוק גיוס חדש. על פי החוק שאושר נקבעה "תקופת הסתגלות" שמשכה עד 30.06.2017. בתקופה זו, מתאפשרת דחיית שירותם של תלמידי ישיבות עד לגיל 26 - הגיל שבו ניתן פטור מלא משירות. בצד זה היו אמורות להינקט הפעולות הדרושות על מנת שמספר המתגייסים החרדים יעלה בהתמדה בהתאם ליעדים שתקבע הממשלה, בגיוס מרצון.

אותה גרסה מקורית של החוק הקציבה תקופה נוספת, "תקופת הקבע", שהיתה אמורה להתחיל ביולי השנה. בתקופה זו, כל עוד מספר המתגייסים עולה בקנה אחד עם היעדים שנקבעו על ידי הממשלה ניתן להמשיך בהסדר דחיית השירות. אולם נקבע שמרגע שהתחילה "תקופת הקבע", אם לא יושגו יעדי הגיוס, הסדר דחיית השירות יתבטל ובמקומו תצטמצם סמכות שר הביטחון לדחיית השירות עד לגיל 21 בלבד. לאחר מכן יוכלו רק 1,800 תלמידים לקבל דחייה, והיתר יתגייסו לשירות צבאי או לשירות לאומי-אזרחי. על מי מהם שלא יתגייס – יוטלו סנקציות פליליות.

ב-2015, לאחר שנכנסו המפלגות החרדיות לקואליציה במקום יש עתיד, עבר תיקון לחוק הגיוס שדחה את יישום הסנקציות הפליליות למתגייסים החרדים והאריך את הליכי יישומו של החוק. התיקון החדש האריך את "תקופת ההסתגלות", שבה ניתן לדחות את שירות תלמידי הישיבות עד שיזכו לפטור מוחלט, עד ל-2020, במקום שתיגמר ב-2017. החל מ-1.7.2020 ועד ל-30.6.2023 תוגדר "תקופת ההסתגלות השנייה", שבה יוכל שר הביטחון לדחות את גיוסם של תלמידי הישיבה גם אחרי גיל 21, על בסיס יעדי הגיוס של הממשלה.

בנוסף, הקריטריונים ל"מיהו חרדי" הורחבו כך שכל צעיר שלמד בין הגילאים 14-18 במשך שנתיים במוסד חרדי ייחשב כחרדי. כלומר, גם צעירים שכבר יצאו למעשה מהציבור החרדי ייחשבו כחרדים בכל הנוגע לעמידה ביעדי הגיוס.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ