המדינה תממן למבקשי מקלט בדיקה פסיכיאטרית לקבלת פטור נפשי משהייה במתקן חולות

הבדיקה תבוצע על סמך מסמכים שיציג מבקש המקלט, ללא מפגש עם פסיכיאטר. רופאים לזכויות אדם: מדובר בחותמת גומי לכליאת קורבנות עינויים, על סמך עיון במסמכים בלבד

אילן ליאור
אילן ליאור
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
מתקן חולות ב-2016. היום שוהים במתקן 1,311 מבקשי מקלט
מתקן חולות ב-2016. היום שוהים במתקן 1,311 מבקשי מקלטצילום: אליהו הרשקוביץ
אילן ליאור
אילן ליאור

המדינה תקצה 600 אלף שקלים למימון 2,500 בדיקות פסיכיאטריות למבקשי מקלט הטוענים כי אינם יכולים לשהות במתקן חולות. רוב הבקשות לפטור משליחה למתקן חולות מתייחסות למצבו הנפשי של מבקש המקלט. משרד הבריאות אחראי על השירותים הרפואיים למוחזקים בחולות, אך עד כה לא היה מנגנון מסודר לעריכת בדיקות פסיכיאטריות.

פסיכיאטר יבחן רק את עניינו של מבקש מקלט שיטען שיש מניעה לשלוח אותו למתקן חולות. הבדיקה תבוצע על סמך מסמכים שיציג מבקש המקלט, ללא מפגש עם הפסיכיאטר הממונה. הפסיכיאטר יוכל למנוע את שליחתו של מבקש מקלט למתקן אם יתרשם שהשהייה בחולות תגרום לו נזק נפשי שלא ניתן לטפל בו בחולות או תחמיר המצב קיים. עד היום אנשי מינהל הרפואה ממשרד הרפואה ולא פסיכיאטרים מומחים בחנו את בקשות מבקשי המקלט לקבלת פטור מסיבות נפשיות, שאותו קיבלו רק מעטים מהמבקשים.

ד"ר עידית סגל, מ"מ סגן ראש מינהל הרפואה במשרד הבריאות, הודיעה השבוע למנהל אגף הרכב במשרד, עופר לוי, כי בית החולים הממשלתי היחיד שהסכים לבצע את הבדיקות הפסיכיאטריות הוא המרכז לבריאות הנפש באר יעקב – נס ציונה. היא ביקשה לקבל פטור מעריכת מכרז, שכן רק יש רק ספק אחד אפשרי.

"האחריות על ביצוע הערכה רפואית בדבר כשירותם הרפואית קודם לכניסתם של השוהים למתקן חולות לא הוסדרה, אולם בתיאום עם רשות האוכלוסין הוחלט כי משרד הבריאות יספק את ההערכות הרפואיות", כתבה ד"ר סגל. "רוב רובן של הבקשות למתן פטור מכניסה למתקן הינן על רקע פסיכיאטרי, ועל כן נדרש רופא בעל מומחיות זו. בהתאם לחוות דעת משפטית היות ומדובר בפעילות שלטונות, חוות הדעת חייבות להינתן על ידי רופא בשירות המדינה". היא ציינה כי חוות הדעת תתבסס על מסמכים שיציגו מבקשי המקלט.

ד"ר זואי גוטצייט, מנהלת מחלקת מהגרים וחסרי מעמד בעמותת רופאים לזכויות אדם, מסתייגת מההסדר החדש. "אנו מאוד מוטרדים מהעובדה שפסיכיאטר קובע לגבי אדם שעבר עינויים וסובל מפוסט טראומה – ועוד על סמך עיון במסמכים ומבלי לבדוק אותו – ש'אין מניעה שייכלא בחולות', על בסיס ההנחה (הבעייתית כשלעצמה) שבחולות יש נגישות לטיפול נפשי. העובדה שפסיכיאטר מתעלם מהעובדה שעצם הכליאה חושפת אדם שעבר עינויים להתדרדרות במצבו ולנזק נוסף, היא מאוד בעייתית מבחינה אתית וכמובן גם מבחינה רפואית".

עוד היא מוסיפה כי "ההכנסה של פסיכיאטר שאמור לתת אישור לרשות האוכלוסין לכלוא קורבנות עינויים בחולות משמשת את רשות האוכלוסין כ'חותמת גומי' שמאפשרת יד קלה על ההדק בשליחת אנשים פגיעים ביותר לחולות, באופן שהופך אותם לפגיעים עוד יותר. רק השבוע ישבו מולי שלושה קורבנות סיני, מפורקים לגמרי, שקיבלו זימונים לשימוע לקראת חולות ושכבר נאמר להם שהעובדה שהם סובלים מפוסט טראומה לא ממש תעזור להם להתחמק". היא מציינת כי שניים מהם זוכים לטיפול במרפאת גשר לבריאות הנפש, במימון משרד הבריאות. "אבסורד טראגי שיד אחת של משרד הבריאות מממנת טיפול בהם, ויד שניה מכשירה החרבה טוטאלית של כל המאמצים שהושקעו".

מתקן חולות נפתח לפני כארבע שנים, בעקבות פסילתו הראשונה בבג"ץ של התיקון לחוק למניעת הסתננות שהתיר כליאה ממושכת של מבקשי מקלט בסהרונים. הממשלה החליטה כי זה יהיה מרכז שהייה פתוח, אך בפועל היה דומה תחילה לכלא. בהמשך נפסלו עוד שני תיקונים לחוק ובית המשפט הגביל את משך ההחזקה בחולות לשנה, צמצם לפעם אחת ביום את חובת ההתייצבות לספירה, חייב את שירות בתי הסוהר להפחית את הצפיפות מעשרה לשישה אנשים בחדר והורה למדינה לשפר את התנאים של השוהים במתקן. היום שוהים במתקן 1,311 מבקשי מקלט. על המוחזקים במתקן נאסר לעבוד והם מקבלים ארוחות וקצבה חודשית בסך 480 שקלים. מותר להם לצאת מהמתקן בשעות היום, אך הם מחויבים לשהות בו בלילה. לאחר שחרורם אוסרת עליהם המדינה להתגורר ולעבוד בתל אביב ובאילת. 

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ