בנק הפועלים מונע מארגון זכויות אדם לקבל תרומה כי לא הציג טופס שאינו נדרש בחוק

הבנק דורש מעמותת רבנים לזכויות אדם להציג טופס המאפשר לתורמיה לקבל החזר מס, אף שהתורם מתגורר בחו"ל והוא אינו מעוניין בהטבה. בנק ישראל: הטופס לא מהווה חלק מדרישות הרגולציה

אור קשתי
אור קשתי
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
סניף בנק הפועלים בתל אביב, אשתקד
סניף בנק הפועלים בתל אביב, אשתקדצילום: דודו בכר
אור קשתי
אור קשתי

בנק הפועלים מונע מעמותת "רבנים למען זכויות אדם" לקבל תרומה של מאה אלף דולר, בטענה שהמדינה לא אישרה לעמותה הטבת מס - אף שזו אינה נדרשת בחוק או בנהלי בנק ישראל. ההטבה, שמכונה סעיף 46, מאפשרת לתורמים לעמותה לקבל זיכוי מסוים בחישוב מס ההכנסה שלהם, ומסייעת לארגוני החברה האזרחית לגייס תורמים. ככל הידוע, ארגוני זכויות אדם נוספים לא נתקלו בתנאי דומה מצד בנקים אחרים.

בתחילת החודש הודיע בנק הפועלים לעמותת רבנים למען זכויות אדם כי התקבלה תרומה עבורה, אך הכסף לא הועבר לחשבון העמותה. כעבור כמה ימים, כשניסו בעמותה לברר מדוע לא הועבר הכסף, דרש הבנק מסמכים שונים, שבהם אישור על ניהול תקין שבאחריות רשות התאגידים. כל המסמכים הועברו. בשלב זה העלה הבנק דרישה חדשה: "טופס 46" שמעניקה רשות המסים.

בסניף בנק הפועלים בירושלים דחו ניסיונות חוזרים ונשנים של העמותה להסביר כי במקרה של התורם - יהודי-אמריקאי שחי בהונג-קונג ותורם לעמותה כבר שנים ארוכות - החזר המס איננו רלוונטי, וכי הדבר מעולם לא הוצג כתנאי לאישור תרומה. רוב תקציב "רבנים למען זכויות אדם", המתמחה בהגנה על זכויות אדם וזכויות חברתיות, בישראל ובשטחים, מגיע מתרומות.

"לפי הנוהל שלנו, כל עמותה צריכה שיהיה לה את האישור הזה (טופס 46, א"ק)", אמרה בשבוע שעבר מנהלת סניף הבנק למנכ"לית העמותה, אילה לוי. כאשר הסבירה לוי כי "העמותה פועלת בלי הטופס" וכי החזר המס "לא מעניין את התורם שלנו", ענתה מנהלת הסניף: "מבחינתי יש משהו לא תקין בניהול החשבון אם אין את הטופס". 

"סעיף 46 הוא סטטוס לענייני מס, המקנה לתושב ישראל שתורם לתאגיד שאושר זיכוי ממס", כתב לבנק רואה החשבון של העמותה. "כמו כל הגופים הבוחרים, מרצון או שלא מרצון, שלא לקבל את המעמד לעניין סעיף 46, כך גם העמותה פועלת ללא אישור זה. להיעדר האישור אין שום קשר לאופן התנהלות העמותה, למימוש מטרותיה ולעובדת היותה מוסד ציבורי שאושר על ידי רשויות המס. לכן, לקיומו או להיעדרו של האישור אין ולא צריכה להיות כל השלכה על העברת תרומות שקיבלה העמותה מחו"ל". בבנק לא הגיבו גם למכתב ששלח מנהל המחלקה המשפטית של העמותה, עו"ד יאיר נהוראי.

עמותת רבנים למען זכויות אדם נוסדה ב-1988 וחברים בה רבנים מזרמים שונים ביהדות. העמותה מפעילה ארבע מחלקות - שתיים עוסקות בזכויות אדם ובמאבקים משפטיים בשטחים, ושתיים (מחלקת צדק חברתי ומחלקת חינוך) פועלות בתחומי הקו הירוק. לפי העמותה, כשני שלישים מהתקציב מופנה לשתי המחלקות האחרונות, שפעילותן כוללת, בין השאר, מרכז זכויות בחדרה המסייע לאנשים החיים בעוני, פעילות ברחבי הארץ למען נפגעי הדיור הציבורי, קידום חינוך לזכויות אדם ועוד.

בשנים האחרונות דחתה המדינה מספר פעמים את בקשת העמותה לקבל הכרה כמוסד ציבורי לצרכי מס. ב-2014 נדחתה הבקשה בנימוק שחלק מפעילות העמותה "אינה לטובת תושבי ישראל". בתגובה, טענו ברבנים למען זכויות אדם כי רשות המסים אינה מוסמכת לדון בערכיה ומטרותיה של העמותה; ב-2015 הגישה העמותה בקשה פעם נוספת, אך לא קיבלה כל תשובה. לפני כחודש הוגשה בקשה נוספת, עם מסמכים עדכניים ואישור ניהול תקין לשנת 2018. בעבר רמזו נציגי המדינה כי מוטב לרבנים למען זכויות אדם להתפצל לשניים, וכי העמותה שלא נאבקת על זכויות הפלסטינים צפויה לקבל את "טופס 46".

"אנו מתקשים למצוא הסבר הגיוני מדוע מתעקש בנק הפועלים לחסום תרומה גדולה וחיונית שהועברה לנו מתורם פרטי ותיק", אומרים ברבנים למען זכויות אדם, "תרומות קודמות מאותו תורם עברו ללא בעיה, עד שנדרשנו לאישור של מס הכנסה. לא הועילו כל ההסברים כי לפי החוק עמותות לא נדרשות לאישור הזה לשם קבלת תרומות או שמסרנו לבנק אישור על 'ניהול תקין' וכל אישור אחר שנדרש מצדו. הומצא נגדנו נוהל שאינו מקובל בעולם הפילנתרופיה".

עוד אומרים בעמותה כי "אנו חוששים שכשהממשלה מציירת את ארגוני זכויות האדם כאויב וכאכסנייה לכספים 'לא כשרים', גם מקבלי החלטות בבנקים עלולים להיות מושפעים, גם אם לא במודע. מדובר בפגיעה חמורה בארגון חברה אזרחית. בנק הפועלים צריך לנהוג בנו על פי הדין ולהעביר את התרומה לייעודה. מוטב גם כי יטמיע בקרב עובדיו ומנהליו את הנהלים והזכויות הנוגעים לתרומות עבור ארגונים חברתיים".

מרשות המסים נמסר כי הנוהל לא ניתן בהנחייתה. מבנק ישראל נמסר כי "הרגולציה מצביעה על הסיכונים ועל כלים לניהולם - כמו למשל דרישת אסמכתאות - אך ככלל לא עוסקת בסוג האישור או האסמכתא הספציפית. לכן דרישה כמו זו של בנק הפועלים לא מהווה חלק מדרישות הרגולציה של בנק ישראל, שמנחה את הבנקים באופן כללי לגבי ניהול הסיכון".

מבנק הפועלים נמסר בתגובה כי "הוא מצווה לוודא שההתנהלות בכל חשבונות הלקוחות נעשית כדין וללא הפרה של ההוראות שמטרתן מניעת הלבנת הון. הוראות אלה כוללות כיום גם היבטים של הפרת דיני מס. לפיכך, הבנק נדרש לבדוק גם את כשירותן של העברות כספים לחשבון. כאשר מדובר בהעברת כספים שמתבצעת שלא במסגרת פעילות עסקית או משפחתית, יש בקיום בקרות על ידי שלטונות המס כדי להעניק מידה של בטחון כי התנהלות הגוף המבוקר הינה תקינה. עם זאת, הבנק מאפשר גם קבלת תרומות במקרים אחרים, ובלבד שהומצאו לו מסמכים וראיות מספיקות, כי מדובר בהעברת כספים שאין בה שום פגם".

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ