עתירה לבג"ץ: חייב את משרדי הממשלה לאפשר לקשישים עניים לחיות בביתם

הסיוע המשפטי במשרד המשפטים דורש לשנות את המדיניות הכופה על קשישים סיעודיים חסרי אמצעים לעבור לבתי אבות במימון המדינה, במקום לאפשר להם להישאר בביתם בעלות נמוכה יותר

לי ירון
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
לי ירון

עורכי דין מטעם הסיוע המשפטי במשרד המשפטים עתרו אתמול (שלישי) לבג"ץ נגד משרדי הבריאות והרווחה ונגד הביטוח הלאומי — בשל מדיניותם הכופה על קשישים סיעודיים חסרי אמצעים לעבור לבתי אבות במימון המדינה, במקום לאפשר להם להישאר בבית עם מטפל סיעודי בעלות נמוכה יותר. כעת נאלצים הקשישים לעבור לבתי אבות גם בניגוד לרצונם וגם אם מצבם מאפשר להם להמשיך לחיות בבית.

העתירה הוגשה כשבועיים לאחר שבית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע דחה בהחלטה תקדימית בקשה לשכן קשישה בת 95 בבית אבות בניגוד לרצונה, וקבע כי יש להכין לה תוכנית טיפול בביתה. כפי שפורסם ב"הארץ", את הבקשה הגיש אפוטרופוס שהמדינה מינתה לקשישה בתמיכת משרד הרווחה.

בעתירה שהוגשה אתמול הביא הסיוע המשפטי שלושה מקרים של קשישים שהרשויות מבקשות לכפות עליהם שהייה בבית אבות, אך הדגיש כי העתירה מוגשת בשמם של כל הקשישים העריריים חסרי האמצעים שאין מי שישמיע את קולם בבית המשפט.

רחל (שם בדוי) היא קשישה ערירית בת 86, שעד לפני כמה חודשים התגוררה בגפה בדירה בבעלותה בתל אביב. היא סובלת מדמנציה וביולי האחרון אושפזה בבית חולים וולפסון לאחר שנפלה בדירתה. בבית החולים קבעו עם שחרורה כי היא יכולה להמשיך לחיות בבית עם מטפל שישהה לצדה 24 שעות ביממה, או לעבור למחלקה לתשושי נפש בבית אבות. רחל מתנגדת נחרצות למעבר לבית אבות ובינתיים היא נשארת בבית החולים באשפוז סוציאלי, כיוון שאין מקום אחר המתאים לצרכיה.

הממונה הארצית על ייצוג זקנים בסיוע המשפטי, עו"ד ד"ר מיטל סגל־רייך, שהגישה את העתירה יחד עם עו"ד איילת בוקסבוים, עו"ד אלה שינפלד, עו"ד אריאל ממן ועו"ד טליה גיגי, ביקשה מבג"ץ להורות למשרדי הממשלה לאפשר הקצאה של התקציב המיועד להשמת קשישים בבתי אבות לטיפול ביתי בהם. עוד התבקש בית המשפט להוציא צו המונע קבלת החלטות שנוגעת להוצאת קשישים לבתי אבות עד להחלטה בעתירה.

מקרה נוסף המוזכר בעתירה הוא של מירב (שם בדוי), קשישה בת 84, ששכלה את בנה היחיד, ומתגוררת בגפה בדירת עמידר בבאר שבע. היא זכאית לשירותי מטפלת מגמלת סיעוד מביטוח לאומי. במאי האחרון ביקשה מחלקת הרווחה בעיר למנות לה אפוטרופוס שידאג לתנאי מגורים הולמים עבורה או להעברתה למסגרת לתשושי נפש.

בית משפט השלום באשקלון מינה את עורכת הדין טליה גיגי כאפוטרופסית לייצוגה של מירב. באמצעותה, הודיעה הקשישה כי היא מתנגדת בתוקף למעבר לבית אבות ומבקשת להמשיך להתגורר בביתה עד לאחרית ימיה. "אני רוצה את הבית שלי. הבית שלי זה הכל", אמרה לבית המשפט.

בעתירה נאמר כי "באופן בלתי סביר, מדיניות המשיבים היא מימון בית אבות, גם בסכום מלא, ולא השלמה של גמלת הסיעוד שממילא משולמת (לקשיש — ל"י) על מנת לאפשר מגורים בבית — בסכום מצומצם בהרבה". העותרים הדגישו כי אינם מבקשים להגדיל את ההוצאה התקציבית של המדינה, "אלא רק לתעל את אותם המשאבים, אם לא פחותים מהם, ישירות לידי העותרות ולא למוסדות ציבוריים או פרטיים".

לדברי ד"ר עו"ד מיטל סגל-רייך, המדינה מפלה את הזקנים העריריים במשך שנים. "במקום לסייע בתוספת קצבה הנחוצה למימון מטפל בביתן, כרצונן המפורש של העותרות, מתעקשת המדינה להוציא מכספה סכום פי שלושה למימון שהותן בבית אבות שהן לא רוצות". סגל-רייך הדגישה כי "לאדם יש את הזכות לכבוד בחייו, ולא פחות בסוף חייו".  

ראש הסיוע המשפטי במשרד המשפטים עו"ד גלעד סממה אמר כי "בשנת 2015 העבירה הממשלה החלטה שעל כל משרדי הממשלה להתאים את שירותיהם למגמת ההזדקנות המואצת, ואולם המדיניות כאן מלמדת כי לא נעשו ההתאמות המתחייבות. אי ביצוע ההתאמות למגמת ההזדקנות העולמית יביא בוודאי בטווח ארוך לפגיעה מיותרת וכואבת בזכויות אדם יסודיות וכן להוצאת כספי ציבור ללא הגיון כלכלי- חברתי".

על פי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות מ–1962, ניתן למנות לקשיש אפוטרופוס שיכול לפעול להוצאתו מביתו בניגוד לרצונו. גם חוק ההגנה על החוסים מתיר לפקיד סעד להעביר זקן מביתו לבית אבות או למוסד אחר בניגוד לרצונו. לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, המדינה מכסה את עלות הטיפול הסיעודי בבית אבות במקרה של קשישים חסרי אמצעים. על סמך החוק, מסרבת המדינה לממן טיפול סיעודי על ידי עובד זר בבית, גם אם הקשישים מעוניינים בכך ומצבם מאפשר זאת.

הנתונים טרם הועברו

עלות העסקתו של עובד זר נמוכה משמעותית מעלות הטיפול בקשיש בבית אבות. כך, בעוד שעלות שהותו של קשיש בבית אבות סיעודי נעה בין 14 ל-18 אלף שקלים בחודש, העסקתו של עובד סיעודי עולה כ-7,500 שקלים בחודש.

בהמשך להחלטה בעניין הקשישה בת 95, הורה בשבוע שעבר בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע לממונה על אגף התקציבים באוצר להעביר בתוך שלושה ימים נתונים על הוצאת המדינה על השמת קשישים בסידור חוץ ביתי לעומת העסק עובד זר בבית. אך עד כה לא הוגשה כל תשובה מטעם הממונה.

"על פי מדיניות המשיבים (משרדי הרווחה, הבריאות וביטוח לאומי — ל"י) אין לאדם זקן, מחוסר אמצעים וערירי, את הזכות לסיים את חייו בביתו, על פי רצונו וצרכיו. אפליית הקבוצה אינה סבירה, פוגעת בכבודם, בזכויותיהם ובחירותם ואף יוצרת בקרב הקבוצה חוסר ודאות ואימה ביחס לסוף חייהם", נכתב בעתירה.

ממשרד הבריאות נמסר כי "מדיניות השר והמשרד היא כי יש לאפשר לקשישים וסיעודיים להיות ככל הניתן בביתם ובקהילתם. בהתאם לכך מקדם השר את הרפורמה בסיעוד אשר תעגן סל טיפול ביתי רחב ומגוון יותר לצד שינויים מבניים אשר יאפשרו את התנאים לשהות אנשים סיעודיים בביתם".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ