טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

הארץ מחבר אותך לכל מה שחשוב: מינוי לאתר ב-33 ש"ח לחודש  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

עוד עסקאות של הפטריארכיה היוונית נחשפות, והקרב בכנסייה מחריף

שלוש עסקאות נדל"ן נוספות שחושף "הארץ" מעמיקות את סימני השאלה סביב התנהלות הכנסייה בירושלים. כעת, בצל הביקורת, היא יוצאת למסע הסברה: "אין עסקאות אפלות, אלה מחירים הוגנים"

תגובות
האפיפיור פרנסיסקוס והפטריארך היווני תיאופילוס (רביעי מימין) בוותיקאן, השבוע
OSSERVATORE ROMANO/רויטר?

הפטריארך היווני אורתודוקסי של ירושלים, תיאופילוס השלישי, עורך בימים אלו מסע הסברה בינלאומי בכל הנוגע לניהול קרקעות הכנסייה שלו. השבוע הוא נפגש עם האפיפיור פרנסיסקוס, ובשבועיים האחרונים נפגש עם מלך ירדן עבדאללה ועם ראש הממשלה הפלסטיני, ראמי חמדאללה.

במסע הזה מנהל תיאופילוס מלחמה בשלוש חזיתות נפרדות: נגד הפוליטיקאים הישראלים שמאיימים להפקיע את אדמות הכנסייה; נגד עמותת עטרת כהנים שמבקשת לתפוס את הנכסים שנמכרו לה על ידי הפטריארך הקודם בעיר העתיקה בירושלים; ונגד הקהילות הנוצריות בישראל שרואות בעיניים כלות כיצד הפטריארך מוכר את נכסי הנדל"ן של הכנסייה במחירים זולים במיוחד.

השטחים והמבנים שמכרה הכנסייה בירושלים: רחוב הס

לפני שבועיים חשף "הארץ" שלוש עסקאות נדל"ן שביצעה הכנסייה בירושלים, יפו וקיסריה ובשלושתן נמכרו קרקעות ומבנים במחירים נמוכים ביותר לחברות שרשומות במקלטי מס, שלא ידוע מי עומד בראשן. כעת נחשפות שלוש עסקאות נוספות, כולן בירושלים, וכולן במחירי רצפה שמעוררים תהיות. על פי הסכמי המכירה שהגיעו לידי "הארץ", רכשה חברה עלומה בניין משרדים בן שלוש קומות ברחוב המלך דוד, מהרחובות היוקרתיים ביותר בעיר, תמורת 850 אלף דולר. בניין נוסף ברחוב הס הסמוך, בן שש קומות, הכולל חנויות ומתחם מגורים יוקרתי נמכר ב–2.5 מיליון דולר. חלקת קרקע בגודל 2.3 דונם בשכונת בקעה נמכרה תמורת 350,000 דולר.

בבקעה וברחוב הס ישנם הסכמי חכירה ארוכי טווח לעשרות שנים, מה שמפחית באופן טבעי את מחירם. עם זאת, רבים בתוך הכנסייה ומחוצה לה עדיין גורסים כי מדובר במחירים זולים במיוחד. "זה מחיר שנראה על פניו נמוך מאוד. כל מטר בנוי פה נמכר ב–60,000 שקל ויש פה פוטנציאל ל–2,000 מטרים רבועים, מישהו פה זכה בפיס", אמר עו"ד יצחק הניג, השוכר משרד במבנה ברחוב המלך דוד.

מבין שלוש החזיתות שאיתן מתמודד הפטריארך — הפוליטיקאים הישראלים, עטרת כהנים והקהילות הנוצריות — המדאיגה ביותר מבחינתו היא זו מבית. בתקופה האחרונה הוא מנהל מאבק עיקש נגד ביקורת הולכת וגוברת בתוך הכנסייה על מדיניות מכירת הנכסים שלו. "הגענו לרומא על מנת להציג בפניך, הוד קדושתו, את החשש שלנו ביחס לאיום שהתפתח לאחרונה על שלמות ארץ הקודש והמזרח התיכון", אמר הפטריארך לאפיפיור בפגישתם. "באנו כעת לחלוק אתך את המצב החדש והמטריד שבארץ הקודש, בו נפגעות הזכויות ההיסטוריות של הקהילה הנוצרית".

השטחים והמבנים שמכרה הכנסייה בירושלים: רחוב בנימין

אבל בעיני מבקריו, מי שפוגע יותר מכל בזכויות ההיסטוריות של הכנסייה הוא הפטריארך בעצמו. בעסקאות שנחשפו לפני שבועיים התברר שהכנסייה מכרה בין היתר 430 דונם בקיסריה בסכום של מיליון דולר, שישה דונמים של שטחים מסחריים בכיכר השעון ביפו במיליון וחצי דולר, ושכונה שלמה בירושלים, "גבעת אורנים", ובה 240 דירות ב-3.3 מיליון דולר. בכל המקרים קיימים הסכמי חכירה ארוכי טווח של עשרות שנים, שגורמים להפחתה משמעותית ממחירי הנכס. אולם, לטענת מבקרי הפטריארך, מבחינת הכנסייה עדיין מדובר בוויתור על נכסים אסטרטגיים עבור מעט מאוד כסף. הדבר נכון גם לשלוש עסקאות הנדל"ן שביצעה הפטריארכיה לפני כשבע שנים, ושנחשפות כעת במלואן. בכל שלוש העסקאות הללו מי שרכשה את הקרקע היתה חברת קרונטי, חברה הרשומה באיי הבתולה הבריטיים, ולא ידוע מי הם מחזיקי המניות שלה. קרונטי היא גם הרוכשת של שכונת גבעת אורנים שבמרכז ירושלים.

התייחסות ראשונה

כעת, לראשונה מאז התפוצצה פרשת קרקעות הכנסייה, החליט הפטריארך לנסות ולהסביר את עמדתו לציבור. לאחרונה שכר הפטריארך את שירותיה של חברת יחסי הציבור "דבי תקשורת", ובשיחה עם "הארץ" מבקש גורם מקצועי בכיר בפטריארכיה להבהיר את מדיניות הנדל"ן שלה. הוא טוען שכל מטרתה היא להגן על הקהילה ועל המקומות הקדושים תוך שימוש בנכסים שבידה. "אין עסקאות חשאיות", הוא אומר "אין עסקאות אפלות. אין מישהו שמתחבא. כל הקונים הם אנשי עסקים מכובדים ומוכרים שמסיבות שלהם מעדיפים שלא להיחשף". לדבריו, הכנסייה בחנה כל נכס לפני המכירה שלו, ערכה בדיקת שמאות ודרשה וקיבלה עליו מחיר הוגן. עם זאת, הוא אומר, יש שני גורמים שמשפיעים לרעה על מחיר האדמות. אחד הוא הסכמי החכירה ארוכי הטווח, לעתים בני עשרות רבות של שנים, והשני הוא העובדה שהמדינה עלולה בעתיד להתערב לרעת הכנסייה, להפקיע את הקרקע או לפגוע בזכויות שלה.

החוק שמקדמת לאחרונה חברת הכנסת רחל עזריה (כולנו) שלפיו אדמת כנסייה שתימכר ליזם פרטי תופקע על ידי המדינה, מוכיחה, על פי הפטריארך, את הסכנה הנשקפת לנכסים הללו בעתיד. "אנחנו ארגון סחיט גם בישראל, גם ברשות וגם בירדן — כולם מרגישים שאפשר לסחוט אותנו. הפכו את הפטריארכיה לפרסונה נון גרטה", אומר הבכיר.

הוא מתאר את הנכסים האלו כ"מחלה" שמכבידה על הכנסייה ושיש להיפטר מהם, ומתייחס בין היתר להסכם השנוי במחלוקת שנחתם בשנת 2011, במסגרתו החכירה הכנסייה מאות דונמים בשכונות טלביה, רחביה וניות בירושלים לקבוצת יזמים ישראלים שהתאגדה תחת השם "ניות־קוממיות". לדבריו, בהסכם החכירה המקורי על השטח שנחתם עם קק"ל בתחילת שנות ה-50 טמון מוקש מבחינת הכנסייה שמאפשר לה להאריך את החכירה לשנים רבות בעלות נמוכה מאוד. עם זאת, רוכשי הקרקע, שותפות ניות־קוממיות, לא מסכימים איתו. "זו עסקה כלכלית נפלאה", אמר אתמול עו"ד אברהמי אברמן, המייצג את השותפות, במפגש עם תושבי קרקעות הכנסייה.

השטחים והמבנים שמכרה הכנסייה בירושלים: רחוב דוד המלך

הגורם הבכיר מתייחס גם לשלוש העסקאות בירושלים ואומר כי בבניין ברחוב דוד המלך יש דיירת מוגנת בשתיים מבין שלוש הקומות, בבקעה החכירה היא לעוד 87 שנים וברחוב הס החכירה היא לעוד 57 שנים. לכן, הוא מסביר, מחירי הנכסים כל כך זולים.

בשיחה עמו מבקש הבכיר להרחיב את התמונה בניסיון להסביר את העסקאות הללו. "הפטריארכיה היא מוסד שמשתרע בישראל פלסטין וירדן, אבל אין מאחוריו שום מדינות ואין לו מקורות הכנסה. מקורות ההכנסה היחידים שלו זה הנכסים. זה מוסד שבמשך מאות שנים מכר וקנה כדי לממן את ההוצאות שלו". לדבריו, "יש בבעלות הכנסייה עשרה אחוזים משטח העיר העתיקה בירושלים וזה מניב בקושי כמה מאות אלפי דולרים בשנה. אתה מבקש שכירות אבל השוכר אומר לך אני בן העדה האורתודוקסית ואני לא משלם. כאשר הפטריארך נכנס לתפקידו הכנסייה היתה בחוב של 40 מיליון, היו נכסים עם עיקולים, כינוס נכסים. הוא בא ועשה רפורמה, הוא הכפיל את המשכורות של הכמרים, נתן תקציבים יותר גדולים לבתי הספר ובשביל זה היה צריך כסף. אז יש לנו נכסים שאנחנו מעוניינים בהם מבחינה אסטרטגית ויש נכסים שאנחנו מוכרים ומזה מתקיימים".

"יש לנו בעלות על הקרקע", הוא מוסיף, "אבל כשיש לך חכירה לעשרות שנים זו בעלות ערטילאית. קח את העסקה בגבעת אורנים — כשעשינו את העסקה היו עוד 60 שנים לחכירה, ביצענו בדיקת שמאות וקיבלנו מחיר של שישה מיליון דולר. בסוף מכרנו את זה ב-3.3, אבל יחד עם המסים שהמוכרים משלמים זה יוצא שקיבלנו כמעט חמישה. זה בהחלט עסקה סבירה מבחינה כלכלית. באזור התעשייה ברמלה מכרנו 24 דונם ב-30 מיליון שקלים, זה יותר ממה שמנהל מקרקעי ישראל מוכר באותו מקום". הוא מוסיף כי הכסף שנאסף מהמכירות מושקע בעסקאות נדל"ן מניבות, בין היתר בבית חנינא שבמזרח ירושלים ובגבעת המטוס שבדרומה. בשני המקרים בונים יזמים פרטיים מאות יחידות דיור על קרקע כנסייתית ובתמורה הכנסייה אמורה לקבל חלק מהדירות.

מחאת העדה האורתודוקסית לדבריו נובעת משיקולים אחרים לגמרי הקשורים לדרישה שלהם ל"ערביזציה" של הכנסייה. כלומר, הם דורשים להכניס אנשי כמורה ערבים למשרות בכירות בפטריארכיה שנשלטת היום בידי כמורה יוונית. "הם מדברים על כך שהיה פטריארך ערבי לפני 500 שנה. זה כל מיני אינטרסים שמתערבבים ביחד", הוא אומר.

"לגמד את הפשע"

עו"ד אליאס חורי, בן הקהילה האורתודוקסית, מומחה לנדל"ן ומבקר חריף של הפטריארך, דוחה את כל ההסברים האלה. "הוא מתאר תיאור של פושט רגל שרוצה למכור סחורה רקובה אבל אלו דברים של אדם שלא יודע על מה הוא מדבר", אומר חורי. "אתה יכול לתאר לעצמך מדינה שמוכרת את הקרקעות שלה כי היא לא רוצה אותן יותר? זה לא סתם אדמות זה חלק מהממלכה של הכנסייה. הן מועילות לדור הזה ובעוד 50 שנה הן יועילו לדור שיבוא. הווקף המוסלמי לעולם לא יעלה בדעתו למכור נכסים שלו. זה לא נכסים פרטיים של תיאופילוס, זה נכסים של כל בני הקהילה והם צריכים להישאר לדורי דורות בבעלות הכנסייה. כל מטרתו היא לגמד את הפשע שהם עשו".

בעת כהונתו של הפטריארך הקודם, השתתף חורי בדיונים עם רפי איתן ששימש כנציג ממשלת ישראל לעניין זה, לגבי הארכת החכירה על קרקעות הכנסייה ברחביה. "אז חישבנו שאם היינו לוקחים את שווי השוק ומהוונים אותו היינו מגיעים למאות מיליוני דולרים על רחביה בלבד. אמרתי לרפי איתן תשלחו את זה לשמאי הממשלתי, הוא התחיל לצחוק, היה לו ברור שזה מחיר שהממשלה לא יכולה לשלם. מי שמנסה להיפטר מנכס כזה הוא אדם חסר ראייה לעתיד".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות