שרת החוץ של רואנדה: מוכנים לקבל 10,000 מבקשי מקלט - אם הם מרגישים בנוח לבוא

בראיון לניו טיימס הרואנדי אמרה השרה כי המשא והמתן בין המדינות עוד נמשך. בעבר נחשף כי רואנדה מונעת זכויות בסיסיות ממבקשי מקלט מישראל

יהונתן ליס
יהונתן ליס
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
מושיקיוואבו בפגישה עם שר החוץ הרוסי במוסקבה, ב-2015
מושיקיוואבו בפגישה עם שר החוץ הרוסי במוסקבה, ב-2015צילום: Vladimir Pesnya / RIA Novosti
יהונתן ליס
יהונתן ליס

שרת החוץ של רואנדה, לואיס מושיקיוואבו, אמרה היום (חמישי) כי מדינתה מוכנה לקבל כעשרת אלפים מבקשי מקלט אפריקאים מישראל. לדבריה, המדינות עוד לא הגיעו לסיכום סופי בנושא והמשא והמתן בין הצדדים עוד נמשך, על רקע סוגיות כמו האחריות על רווחתם של הפליטים במדינה הקולטת. "אם הם מרגישים בנוח לבוא לפה, אנחנו מוכנים לקבל אותם", אמרה בראיון לניו טיימס הרואנדי.

"אני חושבת שמה שאנחנו רוצים הוא שלכל מהגר שיגיע יהיו לפחות האמצעים המינימליים למגורים, ושיוכל להישאר במדינה זמן רב, מספיק כדי שיוכל למצוא עבודה או לבנות עסק", הוסיפה השרה. "אנחנו מצפים שלכולם יהיה לפחות מקלט מינימלי. אנחנו לא רוצים שהם יגיעו לכאן ויישארו באוהלים – אנחנו רוצים לאפשר להם חיים רגילים".

מתקן חולות
מתקן חולותצילום: אליהו הרשקוביץ

השבוע פורסם כי ישראל תשלם לרואנדה כ-5,000 דולר עבור כל מבקש מקלט אפריקאי שתקלוט ממנה. גורם ממשלתי בכיר אישר ל"הארץ" את המידע, אשר פורסם בחדשות עשר. ההסכם שחתמה ישראל עם רואנדה נותר חשאי, ועד כה לא היה ידוע מה נותנת ישראל בתמורה לשליחתם של מבקשי המקלט אליה. המדינה תמשיך לשלם לכל מבקש מקלט שיעזוב את הארץ מענק בסך 3,500 דולר, ותממן את כרטיסי הטיסה שלו.

בתחילת השבוע, הממשלה אישרה פה אחד את הצעתם של שר הפנים אריה דרעי והשר לביטחון פנים גלעד ארדן, להיערך לסגירת מתקן חולות בתוך ארבעה חודשים. השניים הצהירו בשבוע שעבר כי בכוונתם לפעול לסגירת המתקן, כך שבפני מבקשי המקלט בישראל יעמדו שתי ברירות: עזיבה לרואנדה או כליאה ללא הגבלת זמן.

בתחקיר "הארץ" שפורסם באפריל 2014 והתחקה אחר הליך הגירוש של מבקשי המקלט מישראל לרואנדה, נמצא כי מעמדם אינו מוסדר, זכויות בסיסיות אינן מוענקות להם ועל פי רוב אין בידיהם מסמכים או אישורים רשמיים. כמו כן, מבקשי המקלט מעידים כי לאחר בואם, אין להם כל קשר עם נציגים רשמיים של מדינת היעד או של ישראל, ואיש אינו מסייע או דואג להם.

בכתבה נרחבת שפורסמה שנה לאחר מכן ב"הארץ" גילתה הפרופ' גליה צבר, חוקרת הגירה מהחוג להיסטוריה של המזרח התיכון ואפריקה באוניברסיטת תל אביב כי מבקשי מקלט מאריתריאה, שהסכימו לעזוב את ישראל ולטוס לרואנדה, גורשו מיד לאוגנדה ונלקחו מהם כל המסמכים שהיו ברשותם. מבקשי המקלט נלקחו לווילה בשכונה מבוססת בקיגאלי, בירת רואנדה, ונשארו בה ימים ספורים. הווילה הזאת משמשת תחנת מעבר למבקשי מקלט. "לוקחים מהם את מה שהם מגדירים 'הדרכון האדום' או 'הדרכון המזויף' שישראל נתנה להם, תעודת המעבר, והם נשארים בלי כלום. אז אוספים אותם במיני ואן ואומרים להם 'אנחנו לוקחים אתכם עכשיו למלון'', אמרה פרופ' צבר.

לפי נתוני רשות האוכלוסין, בישראל שוהים עתה כ-27 אלף אריתראים וכ-8,000 סודאנים. רבים הגישו בקשות מקלט אך לא נענו, בהם יותר מ-2,200 יוצאי חבל דרפור בסודאן. חלק מבקשות המקלט שהוגשו ממתינות למענה שנים. בלחץ היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, החליטו ביוני השנה ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הפנים דרעי להעניק מעמד תושב ארעי ל-200 יוצאי דרפור. מעמד זה מקנה זכויות סוציאליות בסיסיות, בהן ביטוח בריאות ממלכתי, וניתן גם למי שמוכר כפליט.

תגיות:

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ