טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המיצ"ב: נעצר צמצום הפערים בין שכבות האוכלוסייה; הפערים בין ערבים ליהודים הצטמצמו

נתוני המבחנים מצביעים על שיפור בהישגים אשתקד בכמחצית מהמקצועות, בהם מתמטיקה, אנגלית ומדעים. מנכ"ל משרד החינוך הודיע כי יפעל לשיפור הפערים הנובעים מרקע חברתי-כלכלי ב-35 יישובים

תגובות

מבחני המיצ"ב שנערכו בשנת הלימודים האחרונה מראים כי נעצר צמצום הפערים בין תלמידים ממעמדות חברתיים-כלכליים שונים, ולצד זאת הצטמצמו הפערים בהישגים בין ערבים ליהודים בכל המקצועות. במסיבת עיתונאים שערך היום (רביעי) שר החינוך נפתלי בנט, הוא הציג את ממצאי המבחנים הארציים שנערכו בשנת הלימודים תשע"ז, שהסתיימה ביוני האחרון, ועובדו על ידי הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (ראמ"ה). מבחני המיצ"ב לא כוללים בתי ספר ערביים במזרח ירושלים, ובתי ספר חרדיים משתתפים בהם באופן חלקי. 

הנתונים מראים גם שיפור בהישגים בכמחצית מהמבחנים: מתמטיקה ושפת אם ערבית בכיתות ה', ואנגלית, שפת אם ערבית ומדע וטכנולוגיה בכיתות ח'. בשאר המבחנים לא חל שינוי של ממש בהישגים.

במסיבת העיתונאים אמר בנט: "כשנכנסתי לתפקידי ראיתי חובה מוסרית לעשות ככל יכולתנו כדי לתת לכל ילד נקודת פתיחה שווה, ולנתק את הקשר בין מקום המגורים, המוצא והעדה לסיכויי ההצלחה בחיים". השר הוסיף כי במשרד מזהים השפעה של התוכנית לקידום לימודי חמש יחידות במתמטיקה על שיפור ההישגים בתחום המדעים ובהישגים של הנבחנים בגילים הנמוכים יותר.

על צמצום הפערים בין תלמידים יהודים לערבים, אמר שר החינוך: "ילדי המגזר הערבי הם ילדינו והם חשובים לא פחות. אנחנו לא יכולים להגיד אחר כך בפיזות (מבחני פיזה הבינלאומיים, י"צ) 'טוב, לא נספור אותם'. אנחנו דואגים להם ואנחנו דורשים מהם".

צמצום הפערים במבחני המיצ"ב 

אנגלית – כיתה ה'
תשע"ז – דוברי עברית – 539; דוברי ערבית – 540
תשע"ו – דוברי עברית – 544; דוברי ערבית – 538
תשע"ה - דוברי עברית – 530; דוברי ערבית – 508

מתמטיקה – כיתה ה'
תשע"ז – דוברי עברית – 573; דוברי ערבית – 550
תשע"ו – דוברי עברית – 566; דוברי ערבית – 524
תשע"ה - דוברי עברית – 559; דוברי ערבית – 511

מדע וטכנולוגיה – כיתות ח'
תשע"ז – דוברי עברית – 592; דוברי ערבית – 576
תשע"ו – דוברי עברית – 573; דוברי ערבית – 543
תשע"ה - דוברי עברית – 567; דוברי ערבית – 520

מנכ"לית ראמ"ה, ד"ר חגית גליקמן, הציגה נתונים לפיהם צמצום הפערים בין תלמידים מרקע חברתי-כלכלי נמוך לגבוה – שבשנה שעברה ניכר בצורה בולטת – לא המשיך בשנת תשע"ז, והפערים בין המעמדות נותרו ללא שינוי.

מנכ"ל משרד החינוך, שמואל אבואב, התייחס לכך ואמר כי המשרד יטפל בכ-35 יישובים שבהם הוא מזהה קשר בין המצב הכלכלי-חברתי לאי הצלחה במבחן. "גם בתוך הערים שנחשבות לבעלות מעמד חברתי-כלכלי גבוה אנחנו נזהה את בתי הספר החלשים ונסייע להם".

הישגי תלמידי כיתות ה' בכלל בתי הספר

אנגלית – 539 (תשע"ז) | 542 (תשע"ו) | 524 (תשע"ה)
מתימטיקה – 566 (תשע"ז) | 554 (תשע"ו) | 545 (תשע"ה)

בחינה רב שנתית של כל המקצועות בשתי הכיתות הנבחנות, ה' ו-ח', בין השנים תשס"ח-תשע"ז, מגלה עליות מתונות עד גדולות בהישגי התלמידים. העליות הגדולות בהישגים הן בתחומי הדעת – שפת אם ערבית לכיתות ה' (עלייה של 92 נקודות), ובמדע וטכנולוגיה לכיתות ח' (87 נקודות). העליות התבטאו בכל קבוצות האוכלוסייה. עליות מתונות יותר זוהו בהישגים במתמטיקה לכיתות ה' (66 נקודות) ובשפות אם עברית (57 נקודות) וערבית (48 נקודות) לכיתות ח'. בשאר המבחנים השינוי המצטבר משמעותי פחות: בשפת אם ערבית לכיתות ה' (עלייה של 42 נקודות), באנגלית לכיתות ה' (39 נקודות), במתמטיקה לכיתות ח' (34 נקודות) ובאנגלית לכיתות ח' (23 נקודות).

מבחני המיצ"ב נועדו לבדוק באיזו מידה עומדים תלמידי בתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים בדרישות המצופות בתוכנית הלימודים בארבעה מקצועות: שפת אם (עברית או ערבית), מתמטיקה, אנגלית ומדע וטכנולוגיה. כדי לאפשר השוואה רב-שנתית תקפה של ציוני המיצ"ב, ציוני המבחנים בכל שנה מכוילים ומתורגמים לסולם מיצ"ב רב-שנתי, שנע בין 200 ל-800 נקודות. המבחנים מתקיימים בארץ מתחילת שנות ה-2000.

מבחנים חיצוניים – כאלה שממצאיהם נאספים על ידי מערכת החינוך ואינם נותרים בתחומי בית הספר – אינם נערכים רק בישראל, ונערכו משנות ה-80 במדינות רבות. לדברי ד"ר יריב פניגר, חוקר מהמחלקה לחינוך באוניברסיטת בן גוריון, ההיגיון שעומד מאחורי המבחנים הללו הוא שיצירת תחרות בין בתי הספר תגרום להם להשתפר. "בשטח, מחקרים מראים כי מתקבלת תוצאה הפוכה", אמר פניגר. "הידע של המנהלים והמורים על מה שצריך לעשות כדי לשפר את הלמידה מוגבל מאוד, ולכן, באופן טבעי, המערכת מכינה את התלמידים לקראת המבחן במקום לפתח חשיבה ביקורתית, להרחיב את הידע שלהם ועוד".

תחת מערכת מבחנים שכזו, הוא הוסיף, "שיפור בהישגים יכול להעיד דווקא על ירידה באיכות הלמידה, מפני שהמורים התרכזו בהכנה למבחן". הוא הסביר שגם כאשר מזהה משרד החינוך מגמת שיפור בהישגים במקצוע מסוים, לא ניתן לדעת אם הנתונים משקפים שיפור אמיתי ביכולות התלמידים, או שיפור באופן הכנתם למבחן.

במחקר שערך פניגר יחד עם מירית ישראלי וסמדר יהודה מאוניברסיטת בן גוריון, העידו מנהלים רבים כי משרד החינוך הפעיל עליהם לחץ לשפר את הישגיהם לקראת בחינות המיצ"ב, וכי בשנה שבה נערך המבחן בבית הספר (אחת לשלוש שנים) הוקדשו להכנה אליו כ-70 שעות לימוד בממוצע. במחקר נותחו שאלונים עליהם ענו כ-170 מנהלים מהחינוך הממלכתי, ממלכתי-דתי והערבי ב-2012.

בדומה למצב בישראל, גם בארה"ב מבחנים מסוג המיצ"ב משמשים להפעלת לחץ וכאמצעי פיקוח חיצוני על הישגי בתי הספר. בגרמניה, לעומת זאת, מייחסים למבחנים הללו חשיבות פחותה יותר, ובפינלנד הם משמשים לבחינה פנימית בלבד בתוך בתי הספר. "ההנחה שם היא שהמורים והמנהלים מספיק משכילים ובעלי יכולת כדי לקדם את הלמידה בתחומם. הגישה היא שלא צריכים מבחנים חיצוניים כדי לדעת מה התלמידים יודעים", הסביר פניגר. לדבריו, הפיכת המיצ"ב בארץ למחקר המבוסס על מדגם של בתי ספר, במקום לבחון את ההישגים בכל מוסד באופן פרטני, יכול להוריד את הלחץ מהמנהלים והמורים ולאפשר להם להתרכז בהוראה איכותית.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות