תלמידי ישראל הידרדרו 11 מקומות במבחן בינלאומי בהבנת הנקרא

ישראל הגיעה למקום ה-29 מתוך 50 המדינות שהשתתפו במבחן, ופערים גבוהים בציונים נרשמו בין יהודים וערבים. משרד החינוך הצניע את פרסום הנתונים

אור קשתי
אור קשתי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
כיתה בבית ספר בתל אביב, השנה
כיתה בבית ספר בתל אביב, השנהצילום: עופר וקנין

תלמידי ישראל הגיעו למקום ה–29 מתוך 50 מדינות במבחן בינלאומי בהבנת הנקרא שנערך בשנה שעברה — ירידה של 11 מקומות בהשוואה למבחן שנערך חמש שנים קודם לכן.

במבחן פירלס נבדקים הידע והמיומנויות בקריאה בשפת אם של תלמידים בכיתה ד'. המבחן האחרון התקיים באמצע 2016, והקיף כ–4,000 תלמידים מכ–160 בתי ספר, במדגם ארצי מייצג. בניגוד בולט למבחנים אחרים שהצביעו על שיפור בהישגים, ראשי משרד החינוך בחרו הפעם להצניע את הפרסום ולא להתייחס לנתונים, המחמיאים פחות.

המבחן מתמקד בהערכת הקריאה של טקסטים מידעיים וספרותיים בחוברות מבחן מודפסות. במסגרת זו נקבעו שתי מטרות קריאה עיקריות: קריאה לשם רכישת ידע וקריאה לשם הנאה. למבחן האחרון נוסף מבחן נוסף (אי־פירלס) שבדק קריאה בסביבה ממוחשבת, המדמה את האינטרנט, ומבוסס כולו על טקסטים מידעיים. יחד עם מבחני פיזה וטימס, מדובר במבחנים בינלאומיים המספקים ניתוח של מערכת החינוך המקומית והשוואתה למדינות אחרות.

הציון הממוצע במבחן פירלס עמד על 530 נקודות, בהשוואה ל-541 נקודות במבחן הקודם. ואולם, הנתון הממוצע מסתיר בתוכו פער של כ-100 נקודות בין תלמידים יהודים לערבים: 557 לעומת 461 נקודות, בהתאמה. בדומה לממצאים של מבחנים רבים אחרים, מקומיים ובינלאומיים כאחד, נמצא כי ככל שהרקע החברתי-כלכלי גבוה יותר - כך ההישגים גבוהים יותר: בקרב התלמידים היהודים, ההבדל בין בני נוער מרקע מבוסס לעמיתיהם מרקע נמוך עומד על 74 נקודות, ואילו בקרב דוברי הערבית הפער בין תלמידים מרקע בינוני לחבריהם מרקע נמוך מסתכם ב-49 נקודות. בהשוואה בינלאומית עולה כי ישראל היא בין המדינות בהן נרשמו הפערים הגדולים ביותר בין תלמידים.

מהשוואת המבחנים ב-2016 ו-2011 מתברר כי בקרב התלמידים הערבים נרשמה ירידה חדה בהישגים, בהשוואה לדוברי העברית. עוד מתברר כי שיעור המצטיינים בישראל גבוה במעט מהחציון הבינלאומי (13% לעומת 10%, בהתאמה), אך גם שיעור המתקשים בישראל גבוה בהשוואה בינלאומית (9% לעומת 4%, בהתאמה). בהשוואה למחזור המחקר הקודם, נרשמה ירידה קלה בשיעור המצטיינים לצד עלייה קלה בשיעור המתקשים.

בהשוואה בינלאומית, ירדה כאמור ישראל מהמקום ה-18 (מתוך 45 מדינות שהשתתפו במבחן ב-2011) למקום ה-29 (מתוך 50 מדינות). הציון הישראלי הממוצע גבוה מהממוצע הבינלאומי: 530 ו-511 נקודות, בהתאמה. סלובקיה וקזחסטן מקדימות את ישראל בדירוג הבינלאומי, שבראשו נמצאות רוסיה, סינגפור והונג קונג. במבחן אי–פירלס ישראל מדורגת במקום התשיעי מתוך 14 מדינות.

בסוף 2012 פורסמו נתוני פירלס 2011 (יחד עם מבחן טימס), שהציגו שיפור גדול בהישגים — זינוק מהמקום ה-31 למקום ה-18 בדירוג הבינלאומי. שר החינוך באותה תקופה, גדעון סער, גייס את הנתונים לטובת מערכת הבחירות של הליכוד, במסגרת הבחירות לכנסת שהתקיימו כמה חודשים לאחר מכן. גם ראש הממשלה, אז והיום, בנימין נתניהו, מיהר לברך. "הישגי תלמידי ישראל בבחינות מבטאים מהפך", הצהיר סער, "תלמידי ישראל עשו את הזינוק הגדול ביותר מאז שהצטרפה מדינת ישראל למבחנים הבינלאומיים".

ואולם, כמה ימים לאחר פרסום הנתונים, נחשף ב"הארץ" כי למעשה לא ניתן להשוות בין הישגי התלמידים בישראל במחזורי המבחנים השונים, בעיקר בגלל שינוי בצורת התרגום לערבית. כעת, חזרה ישראל לעמדה דומה לזו שהיתה בה לפני עשר שנים, בסביבות המקום ה-30 בטבלה הבינלאומית.

גורמים במשרד העריכו כי הנסיגה בהישגים — שנרשמה בתקופתו של השר נפתלי בנט — לא תרמה לרצון לפרסם את המידע באופן מסודר. דובר משרד החינוך, עמוס שביט, סירב להתייחס לשאלות "הארץ".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ