דו"ח: רכישת השכלה לא מסייעת בצמצום פערים

מדד הגיוון בתעסוקה בודק את ייצוגם ורמות השכר של נשים, ערבים, חרדים ויוצאי אתיופיה. לפי הדו"ח, בענף התכנות ערבים וחרדים מרוויחים כ-70% משכרם של יהודים לא חרדים

לי ירון
לי ירון
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
סטודנטים באוניברסיטה העברית, באוקטובר
סטודנטים באוניברסיטה העברית, באוקטוברצילום: אוליבייה פיטוסי
לי ירון
לי ירון

רכישת השכלה לא מסייעת בצמצום פערים - כך עולה מנתוני מדד הגיוון בתעסוקה של נציבת שוויון הזדמנויות בעבודה, שהוגש היום (רביעי) לנשיא המדינה. "מדד הגיוון" 2017 בוחן את ייצוגן של חמש אוכלוסיות - נשים, ערבים, חרדים, יוצאי אתיופיה ובני 45 ומעלה - ואת רמות השכר שלהן. לפי המדד, בעלי תואר אקדמי מקבוצות מיעוט, ובתוכם נשים, סובלים מפערי שכר גבוהים יותר משכירים לא-אקדמאים מקבוצות מיעוט.

במרבית מענפי התעסוקה שנבחנו התגלה כי פערי השכר לא מצטמצמים בשל השכלה אקדמית כפי שהיה ניתן לצפות. לפי המדד, נשים יהודיות לא-אקדמאיות מקבלות 60% משכר הגברים, בעוד שנשים אקדמאיות מקבלות רק 56%. כשמדובר בנשים שהן יוצאות אתיופיה, חרדיות או ערביות - המצב גרוע עוד יותר. כך למשל בענף הטקסטיל: נשים ערביות אקדמאיות מרוויחות 33% בלבד משכר הגברים בענף, וכאלו שאינן אקדמיות מקבלות 51%.

עו"ד מרים כבהא, נציבת שוויון הזדמנויות בעבודה, אמרה כי "יש חוזה לא כתוב בין האזרחים והמדינה שמי שלומד ומשכיל יוכל לשנות את מצבו, שהשכלה מובילה למוביליות חברתית – אך זה לא המצב". היא הסבירה שהפערים נמוכים יותר בקרב קבוצות של לא-אקדמיות כיוון שבדרך כלל מדובר בעבודות בשכר נמוך יותר, סביב שכר המינימום. לדברי כבהא, "נשים וקבוצות מיעוט נוטות פחות להתמקח על השכר ומקבלות יותר בקלות משכורת בשכר נמוך מתוך חוסר ברירה".

מדד השוויון מחולק לשלושה פרקים: הפרק הראשון בוחן את הייצוג ופערי השכר של שכירים אקדמאים ולא-אקדמאים בכל הקבוצות ב-20 ענפים; הפרק השני משווה בין פערי השכר של קבוצות מיעוט שונות ובוחן את פערי השכר בין אקדמאים ולא-אקדמאים בתוך כל קבוצת מיעוט; והפרק השלישי עוסק בייצוג ובשוויוניות השכר באוניברסיטאות ובמכללות.

סטודנטיות באוניברסיטה העברית, באוקטובר
סטודנטיות באוניברסיטה העברית, באוקטוברצילום: אוליבייה פיטוסי

כשנבחן הייצוג של קבוצות מיעוט בענפי התעסוקה השונים, התגלה כי בענפים שבהם המשכורות הכי גבוהות במשק ישנו גם הייצוג הנמוך ביותר לקבוצות מיעוט. לפי הנתונים, בענף התכנות ערבים מרוויחים 66% משכרם של יהודים, חרדים מרוויחים 69% משכרם של יהודים שאינם חרדים, ויוצאי אתיופיה מרוויחים 54% משכרם של יהודים שאינם יוצאי אתיופיה.

נשיא המדינה ראובן ריבלין אמר כי "גם קצרי הסבלנות שבתוכנו מבינים שכדי לעשות שינוי עומק, בפרט, כדי לראות יותר חרדים, ערבים, ויוצאי אתיופיה בכל ענפי המשק, ובמשרות של הובלה ושל ניהול, דרושה פעולה עקבית ומתמשכת לאורך שנים".

הדו"ח בחן גם את ייצוג הנשים בסגל האקדמי הבכיר במוסדות להשכלה גבוהה בישראל. לפי הנתונים, נשים מהוות 39% מהסגל האקדמי במכללות ו-28% מהסגל באוניברסיטאות.

שר העבודה והרווחה חיים כץ אמר כי "המדד מספק לנו תמונת מצב עדכנית לגבי הפערים בין הקבוצות השונות ומאפשר לתכנן את הקצאת המשאבים ליצירת השוויון המתבקש".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ