בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

דו"ח חדש של ביטוח לאומי

האם משתלם לפנות לחברות למימוש זכויות רפואיות לצורך הגדלת הקצבה

למרות ששילמו אלפי שקלים, נכים שיוצגו בידי חברות ועורכי דין קיבלו קצבה הגבוהה רק בעשרות שקלים בהשוואה למי שפנה באופן עצמאי. נכה מהצפון שילם 12 אלף שקלים שכר טרחה, לא עמד בתשלומים ובסוף איבד את ביתו

28תגובות
מנשה מטמון בביתו, אתמול. לא עמד בסכום הגבוה לחברה למימוש זכויות ואיבד את ביתו
רמי שלוש

כשחלה הידרדרות קשה במצבו של מנשה מטמון הסובל מסכרת, הוא פנה לחברה למימוש זכויות בניסיון להרחיב את קצבת הנכות שלו. "ידעתי שאני לא אצליח להתמודד לבד מול ביטוח לאומי", אמר, "חייתי מקצבה של 1,100 שקלים בחודש אז העדפתי לשלם ושיתנו לי קצבה גדולה יותר. היה לי קשה אפילו לקנות תרופות ואוכל, גם היום אני בקושי מצליח להתקיים". בתמורה לשירותי החברה נאלץ מטמון לשלם 12 אלף שקלים. הוא לא עמד בסכום הגבוה ואף איבד את ביתו.

בחברה אמנם הצליחו להגדיל את הקצבה שלה הוא זכאי, אך מאוחר יותר הוא הצליח ללא ייצוג לקבל סכום נוסף, קצבת שירותים מיוחדים. סיפורו של מטמון טומן בחובו את הדילמה הניצבת בפני כל הזקוקים לקצבה מהביטוח הלאומי: לנסות לקבל קצבה ללא סיוע משפטי או לשלם אלפי שקלים לייצוג.

דו"ח חדש של הביטוח הלאומי שהגיע לידי "הארץ" ויוצג היום בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת, מעמיק את הדילמה. לפי הנתונים, רבים מהנכים הנעזרים בעורכי דין ובחברות למימוש זכויות מקבלים קצבה שגבוהה רק בכמה עשרות שקלים מהקצבה של מי שלא יוצג. הפער הנמוך מתקבל על אף תשלומים של אלפי שקלים שכר טרחה. הדו"ח עורך השוואה ראשונה בין גובה הקצבאות של מי שהיו מיוצגים לעומת מי שהגישו בקשה לקצבה בכוחות עצמם. עם זאת, חברות מימוש זכויות, בהן לבנת פורן, מערערות על הנתונים.

בתקופה שנבחנה (אפריל 2016–מאי 2017), קצבת הנכות הממוצעת של המיוצגים היתה גבוהה ב–29 שקלים בלבד מקצבת הלא מיוצגים. ב–2016 הפער היה קטן עוד יותר: הקצבה הממוצעת של מקבלי קצבת נכות שיוצגו עמד על 2,883 שקלים בחודש לעומת 2,870 — פער של 13 שקלים. מסקנה דומה מתקבלת גם בבחינת קצבת שירותים מיוחדים (שר"מ), לנכים הזקוקים לסיוע יומיומי או להשגחה מתמדת: 74 שקלים הפרידו בין הסכום החודשי הממוצע של נכים ששכרו ייצוג ב–2017 לבין אלה שלא.


9.5% ממקבלי קצבת נכות היו מיוצגים על ידי עורכי דין או חברות למימוש זכויות

פערי הסכומים:

קצבת הנכות החודשית של המיוצגים גבוהה רק ב-29  שקלים *

הסכום החודשי לשירותים מיוחדים גבוה ב- 74 שקלים**

לא מיוצגים קיבלו יותר דמי פגיעה ממיוצגים **


בקרב בעלי מעל 90% נכות, מיוצגים קיבלו 156 שקלים יותר בחודש*

בשנתיים האחרונות, קצבאות נכות מעבודה של מיוצגים היו גבוהות במאות שקלים 




* בממוצע, מחודש אפריל 2016 ועד מאי 2017

** ב-2017

בקרב מקבלי דמי הפגיעה, המשולמים במשך עד שלושה חודשים לאדם שנפגע בתאונת עבודה ואינו יכול לעבוד, דווקא מי שלא יוצג קיבל יותר: בקרב 26 אלף אנשים ללא ייצוג ממוצע התשלום ליום עמד על 224 שקלים — בעוד כ–4,000 פצועים שנעזור בעורך דין קיבלו בממוצע 208 שח ליום.

הנתונים מגיעים לקראת ישיבת מעקב על החוק שהגביל את שכר הטרחה של מייצגים בתביעות מול הביטוח הלאומי שאושר ביולי 2015, שתערך בוועדה. החוק, שאושר ביולי 2015, נועד להגביל תשלומים לחברות מימוש זכויות ולעורכי הדין, שנהגו לגבות שכר טרחה בגובה של 20-30 אחוזים מהקצבה, לעתים בבת אחת ואף בטרם קיבלו לקוחותיהם את קצבת הנכות.

"הנתונים מוכיחים חד־משמעית עד כמה נכון וצודק הוא חוק הגבלת שכר הטרחה וכמה שקריים היו טיעוניהם של בעלי האינטרס", אמר ח"כ רוזנטל שיזם את החוק לצד שר העבודה והרווחה לשעבר חיים כץ, ח"כ קארין אלהרר וח"כ אילן גילאון. "המתווכים איימו שאם החוק יעבור הם ייאלצו לסגור את העסק מפני שלא ישתלם להם לייצג לקוחות. המציאות הוכיחה את ההפך בדיוק. מחד — קיצצנו את שכר הטרחה בכ–40%, ומאידך — בגלל שדמי התיווך הוזלו, יותר נכים פונים כיום לקבלת ייצוג".

אולם התמונה המוצגת בדו"ח מורכבת יותר. ישנן קצבאות שבהן לעורכי הדין ולחברות היתה השפעה משמעותית על התוצאה. בקרב נכים בעלי 90% נכות ויותר, פער הקצבאות הממוצע עומד על כמעט 300 שקלים בחודש לטובת המיוצגים. קצבתם של יותר מ–56 אלף נכים שהגיעו ללא ייצוג עומדת על 1,988 שקלים — בעוד זו של 3,932 המיוצגים עומדת על 2,265 ש"ח.

פער חיובי נרשם גם בקצבאות נכות מעבודה במאות ואף אלפי שקלים. 6,000 נכים שנעזרו בעורכי דין קיבלו תשלום ממוצע של 2,759 שקלים בחודש, ואילו 3,000 נכים שלא יוצגו קיבלו בממוצע 2,589 ש"ח בלבד. בדו"ח צוינו 25 אנשים שנעזרו בחברות למימוש זכויות בקצבאות לעבודה קיבלו קצבה גבוהה יותר בפער משמעותי — 3,327 ש"ח בממוצע.

עם זאת, יש סייגים להישג זה. ראשית, גובה ההכנסה לפני הפגיעה הוא גורם משמעותי בקביעת סכום קצבת נכות העבודה. בנוסף, ייתכן שלחברות למימוש זכויות ולעורכי הדין מגיעים מקרים קשים יותר.

מנגד, לבנת פורן טוענת כי הדו"ח שהוכן בביטוח הלאומי אינו נכון ואינו רלוונטי לשאלה אם החוק להגבלת שכר הטרחה השפיע לטובה או לרעה על הפונים לקבלת קצבאות. "לא ניתן להסתמך על הדו"ח, שבגרסאות קודמות שלו נמצאו טעויות והוא אינו נכון ומלא בסתירות", אמרה פורן, "בדו"ח מערבבים אותנו, חברה שעושה עבודה רפואית מעמיקה ועובדים בשירותיה עשרות רופאים, יחד עם חברות קיקיוניות שאינן עושות עבודה רצינית. איך אפשר בכלל לעשות את ההשוואה הזו". היא העלתה בעייתיות נוספת: הדו"ח בוחן מאות אלפי מקבלי קצבאות שמילאו באופן וולונטרי טופס המעיד אם קבלו ייצוג או לא — אך אינו כולל את כלל מקבלי הקצבאות. לדבריה, יש לקוחות שאנחנו מייצגים אבל לא אומרים שהם מיוצגים".

כמו לבנת פורן, ארגונים רבים, בהם לשכת עורכי הדין, נאבקים בחוק המגביל את שכר הטרחה. בימים אלה מנהל בג"ץ דיון כגד החוק. בפסק דין חלקי של בג"ץ שניתן בחודש שעבר ומפורסם כאן לראשונה, דחו השופטים את הטענות לפגיעה בזכויות יסוד חוקתיות כמו חופש העיסוק חופש ההתקשרות הזכות לקנין והזכות לשיוון — וכן טענו לפגמים בהליך החקיקה. "דומה כי אין חולק על תכליתו הסוציאלית הראויה של החוק, שנועדה למנוע גבייה מופרזת של שכר טרחה ממבוטחים המגישים תביעה למוסד לביטוח לאומי, על מנת להבטיח כי שיעור גבוה ככל הניתן מהגמלה יוותר בידי המבוטח. בהינתן תכלית ראויה זו, הרי שהפגיעה הנטענת בזכויות החוקתיות אינה בליבת הזכויות אלא בשוליהן", קבע בית המשפט.

"אין ברירה"

הדו"ח קובע כי 9.5% מהנכים שתביעתם לקצבת נכות אושרה שכרו גוף שייצג אותם מול הביטוח הלאומי. אחד מהם היה אבי שיווקה, בן 66 מראשון לציון, הזכאי לקצבה בגלל סרטן ריאות וסוכרת מהם הוא סובל. כאשר החמיר מצבו ונזקק לשירותים מיוחדים לפני שנה הוא פנה ללבנת פורן לסיוע. טרם נגבה ממנו תשלום כי תביעתו עדיין לא התקבלה, והוא מוכן לשלם את הסכום, 12.5% מכל קצבה למשך חמש שנים, על מנת שלא להתמודד בעצמו: "פניתי אליהם כי לא ידעתי איך להתמודד לבד". חסרות לי שתי נקודות בשביל לקבל קצבת שירותים מיוחדים ואנחנו ממשיכים להילחם. אני לא רוצה לשלם — אבל אני רוצה לקבל את הזכיות שלי מביטוח לאומי ואין לי בררה", הוא אומר.

החוק להגבלת שכר הטרחה קבע כי עבור קצבת נכות כללית הנמוכה מ-1,200 שקל, ישולם שכר טרחה של 12.75% ודמי פתיחת תיק של 1,600 שקל. עבור קצבה גבוהה יותר ישולם 13.75% (ו-800 שקל דמי פתיחת תיק). עבור קצבת נכות בעבודה הנמוכה מ-1,200 שקל ישולמו 14.75% מהקצבה, ודמי פתיחת תיק יהיו 1,600 שקל ועבור קצבה גבוהה יותר - 15.75% ודמי פתיחת תיק יהיו בסך של 800 שקל.

על מנת לסייע לאנשים המתקשים להתמודד עם הביורוקרטיה והטפסים, הוקמו מרכזי "יד מכוונת" לייעוץ בחינם לוועדות הרפואיות של הביטוח הלאומי. השירות במרכז כולל סיוע בהגשת תביעה והכנת התיק הרפואי, הסבר על תהליך הטיפול בתביעה ומתן הדרכה אישית על ההתנהלות וההופעה בוועדה הרפואית. לדברי שר העבודה והרווחה חיים כץ, "החברות הפרטיות ועורכי הדין לא אמורים לגזור קופון על חשבונם של אזרחי מדינת ישראל שמגיע להם לקבל סיוע מהמדינה".

ועדיין, בעמותת ידיד נתקלים בפניות של אנשים שאין להם שום אפשרות לעמוד בדרישות התשלום אך התחייבו לשכר טרחה מתוך פחד. א', למשל, פונה מקרית גת, הגיעה לידיד כאשר היא בקושי מבינה עברית. פנו אליה בטלפון והבטיחו לה שישיגו לה קצבה. בפגישה היא שילמה 5,900 שקלים פתיחת תיק. בפועל לא עשו כלום במשך שנתיים, אך דרשו את הכסף כי טענו שהיא לא העבירה מסמכים. יש אצלנו עוד דוגמאות כאלו – פונה ששילם 8,784 שקלים בפתיחת תיק ומסרבים להשיב לו אותם, למרות שלא קיבל כלום וגם לא היה סיכוי לתביעה שלו".

"מדובר באנשים שנמצאים במצוקה בריאותית וכלכלית, שנלווית בדרך כלל לקשיים אחרים של שפה העדר מידע ועוד", מסבירה עורכת הדין נירה שליו, "אותם אנשים חותמים על שכר טרחה, הרבה פעמים בלי להבין על מה הם חותמים רק מתוך מצוקה ולחץ".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו