בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

החל מבצע הגירוש

"מאחלים לכם בהצלחה": מבקשי מקלט בחולות נדרשו לעזוב לרואנדה

רשות האוכלוסין זימנה אריתראים בחולות לשיחה ומסרה להם "דף מידע למסתנן היוצא למדינה שלישית בטוחה" ■ לפי עדויות שהגיעו ל"הארץ", למבקשי מקלט שעזבו את ישראל נשקפת סכנת חיים

156תגובות
מולוגטה, מבקש מקלט מאריתריאה שזומן לשיחה לקראת גירושו לרואנדה, היום
אליהו הרשקוביץ

רשות האוכלוסין וההגירה החלה בימים האחרונים להודיע למבקשי מקלט מאריתריאה המוחזקים במתקן חולות כי עליהם לעזוב לרואנדה, אחרת ייכלאו בבית הסוהר סהרונים ללא הגבלת זמן. ביום חמישי ערכה הרשות שיחות ל-20 אריתריאים מתוך כ-886 מבקשי המקלט המוחזקים במתקן. נציגת הרשות הבהירה להם כי עליהם להודיע בתוך חודש אם בכוונתם לעזוב את ישראל. הנציגה הציעה למבקשי המקלט לעזוב לרואנדה, אך במסמכים שקיבלו לא מופיע שמה של המדינה. על פי נוהל הרשות שפורסם בשבוע שעבר, ניתן לגרש למדינה שלישית כל מי שלא הגיש בקשת מקלט עד סוף 2017, או שבקשת המקלט שלו נדחתה.

מבקשי המקלט קיבלו בראיונות שני דפים בעברית, תחת הכותרת "דף מידע למסתנן היוצא למדינה שלישית בטוחה". "ברצוננו להודיע לך כי מדינת ישראל חתמה על הסדרים המאפשרים לך לצאת מישראל למדינה שלישית בטוחה שתקלוט אותך אליה וליתן לך אישור שהייה אשר יאפשר לך לעבוד במדינה ותבטיח את אי הרחקתך למדינת מוצאך", נכתב בדף. עוד נכתב כי "המדינה אליה באפשרותך לצאת היא מדינה אשר בעשור האחרון התפתחה מאוד וקולטת לתחומה אלפי תושבים חוזרים ומהגרים ממדינות אפריקה השונות... במדינה זו יש יציבות שלטונית אשר תורמת להתפתחויות בתחומים רבים ובין היתר, בתחום החינוך, הרפואה והתשתיות".

הרשות מבהירה כי היא תסדיר לעוזבים מסמכי נסיעה ישראלים ותממן עבורם כרטיסי טיסה. "נציגי הרשות יסייעו וילוו אותך בהליך היציאה ממדינת ישראל ועד למועד בו נקבעה טיסתך. כל שאלה שיש לך, באפשרותך לפנות אליהם", נכתב. הרשות מציינת כי מענק בסך 3,500 דולר יינתן לעוזבים בנמל התעופה לפני עלייתם למטוס, כמו גם אשרת כניסה למדינת היעד. "בהגיעך למדינה השלישית, ימתין לך בשדה התעופה צוות מקומי אשר ילווה אותך בימים הראשונים. הצוות שימתין לך יסיע אותך לבית המלון שהוסדר עבורך מראש שם יערך לך מפגש הכוונה והיכרות עם הנציגים המקומיים, במהלכו יסבירו לך אודות האפשרויות העומדות בפניך ויסייעו לך בתחילת דרכך במדינה", נכתב בדף.

לקריאת המסמך - דלג

עוד נכתב כי לעוזבים תינתן אפשרות להגיש בקשה לקבלת תושבות זמנית במדינה השלישית. "תוך מספר ימים מיום הגשת הבקשה, תקבל תעודה ארעית שמסדירה את שהייתך ואת אפשרותך לעבוד במדינה השלישית". הרשות מציינת כי נציגיה יפעלו ליצור קשר עם העוזבים זמן קצר לאחר יציאתם מישראל. למכתב צורף מספר טלפון קווי אליו ניתן לפנות "בשעות העבודה" שאינן מפורטות. בנוסף, בדף נכתב כי טרם העלייה למטוס יימסר לעוזבים מספר טלפון של נציג המדינה השלישית אליו ניתן יהיה לפנות. "כאמור עליך לצאת מישראל, ככל שלא תסכים לצאת מרצונך למדינה שלישית, ינקטו נגדך הליכי אכיפה והרחקה... במקרה של הרחקה, המענק הכספי שהוצע לך יקטן באופן משמעותי". המסמך נחתם במילים "אנו מאחלים לך בהצלחה".

מולוגטה, מבקש מקלט בן 23 מאריתריאה, היה אחד הראשונים שקיבל ביום חמישי את ההודעה כי עליו לעזוב לרואנדה. מולוגטה סיפר כי השיחה עמו נמשכה כרבע שעה וצולמה לכל אורכה. המראיינת, ישראלית יוצאת אתיופיה, שוחחה עמו בטיגרינית. "היא אמרה לי 'שולחים אותך לרואנדה. אם אתה לא הולך לרואנדה מכניסים אותך לסהרונים'", סיפר. "אמרתי לה שאני לא יכול ללכת לסהרונים וגם לא יכול ללכת לרואנדה. אני באתי לבקש מקלט. אמרתי לה 'בהתחלה קיבלתם אותי, למה אתם מחזירים אותי עכשיו?'. היא אומרת לי 'זה החוק של ישראל'. רואנדה עכשיו לא טוב. חברים שלי הלכו וכולם ברחו למקום אחר. כולם אומרים שלא טוב המקום הזה, רואנדה. לא שומרים אותם כמו שצריך. מה מגיע לך, אתה לא יכול לדעת", הוסיף. מולוגטה ציין כי לא הוצע לו לעזוב לאוגנדה, המדינה השלישית הנוספת שאליה שלחה ישראל מבקשי מקלט בשנים האחרונות.

לאחר השיחה ביקשה עובדת הרשות ממולוגטה לחתום על מסמך בעברית, שאינו יודע לקרוא, והסבירה לו כי זו הצהרה שאינו מוכן לעזוב את ישראל, אך הוא סירב. "היא אמרה לי 'רואנדה מדינה טובה עכשיו, לא כמו שהיה. אתה יכול לעבוד שם'. אמרתי לה שאני לא באתי לעבוד. אמרה לי 'יש לך חודש לחשוב על זה'".

מולוגטה ברח מאריתריאה כדי להימנע משירות צבאי כפוי וממושך והגיע לישראל לפני שש שנים, בעקבות אביו, עמו התגורר בהמשך בתל אביב. מזה עשרה חודשים מוחזק מולוגטה בחולות ובעוד חודשיים צפוי היה להשתחרר, סמוך למועד סגירתו הצפוי של המתקן. לפני כחצי שנה הגיש בקשת מקלט, שנדחתה בחודש שעבר. מולוגטה אומר כי בכל מקרה לא יסכים לעזוב לרואנדה, מחשש לגורלו. "אני מחכה, מה עושים. אני לא יכול ללכת לרואנדה. אם יכניסו אותי לסהרונים בכוח אני נכנס. אם אין לי מה לעשות, אני אשאר פה בבית כלא, מה נעשה", אמר. לדבריו, גם חבריו מסרבים לעזוב ומעדיפים להיות כלואים בישראל בהיעדר ברירה אחרת. "אף אחד לא רוצה ללכת לרואנדה. כולם לא רוצים. במקום לרואנדה הם אומרים לסהרונים", סיפר. לדבריו, בלחץ המראיינת חתמו אחדים ממבקשי המקלט על מסמכי הסירוב לגירוש, אף שלא ידעו לקרוא אותם מכיוון שהיו בעברית.

הנוהל שפרסמה רשות האוכלוסין בשבוע שעבר קובע כי את הראיונות יש לתעד במלואם בכתב ובווידיאו ובמידת הצורך יש להסתייע במתורגמן. עוד קובע הנוהל כי "המסתנן יקבל את מלוא המידע על מדינת היעד" ויימסר לו דף המפרט את הליכי העזיבה והקליטה. בנוהל מודגש כי "ככל שהמסתנן מסרב לצאת אל אחת המדינות, דבריו לעניין זה יירשמו בפרוטוקול באופן מלא". בתום השיחה יינתן לו חודש להודיע אם בכוונתו לעזוב את ישראל. אם יסכים "תתואם לו טיסה בהקדם האפשרי" ואם יסרב ייערך לו שימוע שבו תינתן לו הזדמנות להשמיע את טענותיו. פקיד של רשות האוכלוסין שיערוך את השימוע יוכל להורות על כליאתו אם יחליט כי "אין בסירובו ממש".

מחאה של מבקשי מקלט נגד גירושם לרואנדה, בדצמבר
תומר אפלבאום

עדויות של מבקשי מקלט שעזבו בשנים האחרונות את ישראל לרואנדה ולאוגנדה מעלות כי מדינות אלה אינן מספקות להם הגנה וזכויות בסיסיות, ורבים ממשיכים במסע בחיפוש אחר מקלט. לפני כחודשיים פורסמו ב"הארץ" עדויות של אריתראים וסודאנים ששהו בישראל, עזבו לרואנדה והצליחו להגיע לגרמניה ולהולנד. הם סיפרו כי לא ניתנה להם אפשרות להישאר ברואנדה ומעמדם לא הוסדר. לפי העדויות, מבקשי המקלט שעזבו את ישראל נכלאו לעתים בחיפוש אחר מקלט אחר, סבלו מאלימות וסחיטה והיו נתונים בסכנת מוות. בהיעדר מעמד ומסמכים, הם היו חשופים גם לאיומי גירוש חוזרים ונשנים לארצות המוצא שמהן נמלטו וחלקם הוחזקו בתנאים קשים במתקנים בלוב ועברו דרך מסוכנת בים.

בישיבת הממשלה היום התייחס ראש הממשלה בנימין נתניהו למכתב של 470 חברי סגל אקדמי נגד גירוש מבקשי המקלט, אותם כינה "אנשי רוח מהשמאל": "אני שומע טענות בעניין המהגרים הבלתי חוקיים והמדיניות שלנו. איננו פועלים נגד פליטים, אנחנו פועלים נגד מהגרים בלתי חוקיים שבאים לכאן לא לפליטות אלא לצרכי עבודה. ישראל תמשיך לשמש כמקלט לפליטי אמת ותוציא מתוכה מסתננים בלתי חוקיים. בניגוד לנטען, שמעתי את הטענות הרבות, ההסדרים שקבענו עם המדינה השלישית מבטיחים ליוצאים מכאן שמירה על ביטחונם האישי. הם מקבלים שם אישורי שהייה שמאפשרים מגורים, עבודה, יכולת להשתלב במדינה", אמר.

נתניהו הוסיף כי מבקשי המקלט יכולים לחזור גם למדינות המוצא שלהם ואמר: "הם מקבלים מאיתנו סיוע כספי משמעותי. אל תשכחו שישראל משקיעה כאן הון תועפות בזמן שהייתם כאן, וגם במעבר שלהם לאותה מדינה שלישית להמשך חייהם. התהליכים שאני מתאר מאושרים על ידי המערכת המשפטית, הם מפוקחים באופן שוטף על ידי נציגים רשמיים של ישראל ושל המדינה השלישית. במקביל הוריתי להקצות למשרד הפנים, והממשלה גם אישרה, תוספת מיוחדת של תקציב כדי להאיץ את הבדיקות של בקשות למקלט בישראל. זוהי מדיניות שתואמת לחלוטין את הנחיות בית המשפט העליון וגם את החוק הבינלאומי, ולכן אין בסיס לטענות המושמעות נגדנו".

בישראל חיים כיום כ–35 אלף אריתראים וסודאנים ועוד כ–5,000 ילדי מבקשי מקלט שנולדו בארץ. רובם המכריע מחזיק באשרת שהייה זמנית, אותה נדרשים מבקשי המקלט לחדש אחת לחודשיים. בתחילת החודש קראה רשות האוכלוסין לאזרחי אריתריאה וסודאן לעזוב עד תחילת אפריל, אחרת הם עלולים להישלח לכלא ללא הגבלת זמן. מתחילת פברואר מתכננת הרשות להודיע להם במעמד חידוש האשרה כי עליהם לעזוב בתוך חודשיים. מבקשי המקלט יקבלו אשרה אחרונה לתקופה זו ולאחר מכן ייאסר עליהם לעבוד והם יהיו חשופים למעצר וכליאה בלתי מוגבלת. המדינה לא תגרש בשלב ראשון את מי שהגיש בקשת מקלט עד סוף 2017 ולא נענה, כמו גם נשים, ילדים, אבות לקטינים וקורבנות עבדות וסחר בבני אדם. הנוהל המסדיר גירוש למדינה שלישית אינו מגן על בני 60 ומעלה ועל הסובלים מבעיות בריאותיות חמורות, שהיו פטורים משליחה למתקן חולות.

למחאה הגוברת נגד מבצע הגירוש הצטרפו היום עצומות נוספות של אנשי אקדמיה. כ–550 חברי סגל במוסדות להשכלה גבוהה וכ–70 פילוסופים קראו למדינה להימנע מגירוש מבקשי מקלט לאפריקה. "אנו מתנגדים עמוקות לגירוש. גירוש זה מקומם אותנו בעיקר משום שלא כך צריכה לפעול מדינה שהוקמה בעקבות רצח עם, בין היתר, כדי להוות מקלט לפליטי חרב, אל מול ארבע רבבות מבקשי מקלט מן ההווה", כתבו אנשי האקדמיה בעצומה שיזמו ד"ר טלי קריצמן־אמיר מהמרכז למשפט ולעסקים, ד"ר יובל אילון מהאוניברסיטה הפתוחה וד"ר אילן סבן מאוניברסיטת חיפה. "אנו ערים לכך שהפליטים הסתופפו בשכונות המוחלשות כתוצאה ממחדלי המדינה ביחס לאפשרויות של פיזור הקליטה בין ערים שונות. לא היתה זו ואין זו גזירת גורל. אין זה קשה למצוא פתרון אנושי ומכבד למספר לא גדול של מבקשי מקלט ולתושבי שכונות דרום תל אביב - צריך רק שרצון טוב ואנושיות יחליפו את ערלות הלב". על המכתב חתמו גם רקטור האוניברסיטה העברית פרופ' ברק מדינה, וחוקר השואה פרופ' יהודה באואר, חתן פרס ישראל.

"ישראל מסרבת לדון בבקשות המקלט של הפליטים, רודפת אותם, ואף מעודדת מסע הסתה גזעני גלוי נגדם", כתבו חברי סגל בפילוסופיה. "למעשה, מדינת ישראל מבקשת לגרש את כל הפליטים בשטחה, ומסרבת ליטול חלק במאמץ העולמי להתמודד עם סוגיית הפליטים. בכך ישראל מפרה את מחויבותה לאמנת הפליטים שמדינת ישראל הייתה מיוזמותיה ומנסחיה בעקבות מוראות השואה, ומפנה עורף לזיכרון הרדיפות והשערים הנעולים שקידמו יהודים רבים בתקופת השואה". עוד הוסיפו: "במדינת ישראל נמצאים עוד מהגרים רבים במעמד לא מוסדר, שאותם אין המדינה מבקשת לגרש. קשה להצביע על הבדל רלוונטי בינם לבין הפליטים מסודאן ומאריתריאה, זולת צבע עורם. ההתנכלות דווקא לפליטים ממדינות אפריקה מבטאת גל של גזענות שיש להתייצב נגדו בתקיפות".

מחר מתכננים מבקשי מקלט מאריתריאה להפגין נגד מבצע הגירוש מול שגרירות רואנדה בהרצליה. "אנחנו אריתראים, אנחנו לא רואנדים. יש לנו בעיה במדינה שלנו וישראל צריכה לבדוק את בקשות המקלט שלנו ולתת לנו הגנה. אנחנו מבקשים מהשגרירות הרואנדית להתנגד להסכמים עם ישראל", נכתב בהודעה ששלחו לקראת ההפגנה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו