בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פרשת ילדי תימן: המדינה אישרה פתיחת קברים לצורך עריכת בדיקות די-אן-איי

משפחות שקיים חשד שיקיריהן נקברו ללא ידיעתן בסגולה, בקרית שאול ובפרדס חנה, יוכלו לפתוח את הקברים כדי לוודא זאת. ההחלטה מסמנת שינוי בעמדת המדינה, ועשויה לסלול את הדרך לפתיחת קברים נוספים

12תגובות
הפגנה למען הכרה בחטיפת ילדי תימן, בספטמבר 2017
עופר וקנין

לראשונה באופן רשמי וממוסד, המדינה תאפשר את פתיחתם של קברים, אשר נטען כי נטמנו בהם ילדים שנעלמו בשנות ה-50 למשפחות יוצאות תימן. זאת, כדי לאפשר לבצע בדיקות גנטיות לקשרי משפחה בין המשפחות לשרידי הגופות, בניסיון לגלות האם אכן נקברו שם ללא ידיעת המשפחות.

מפרקליטות מחוז מרכז נמסר, כי ההיענות לבקשת המשפחות, שדרשו לפתוח את הקברים, נובעת, בין היתר, מההד הציבורי של פרשת היעלמות ילדי תימן וממאבק המשפחות לחקר האמת בפרשה. "ההחלטה התקבלה תוך שימת לב לחשיבות הציבורית של חקר האמת בדבר מותם וקבורתם של קטינים יוצאי תימן, המזרח והבלקן", נמסר היום מפרקליטות המדינה. המהלך קיבל את אישורה של הוועדה לכבוד המת שפועלת מטעם מועצת הרבנות הראשית.

הודעת הפרקליטות נמסרה בתביעה שהגיש לפני כחצי שנה "פורום משפחות ילדי תימן ואחרים החטופים" בבית המשפט לענייני משפחה בפתח תקוה, בדרישה לפתוח 18 קברים ולבצע בדיקות גנטיות כדי לבדוק האם קיים קשר משפחתי בין שרידי הגופות שקבורות בהם ובין משפחותיהם.

לפי המידע שמסר הפורום, 12 מהקברים נמצאים בבית העלמין סגולה בפתח תקוה, חמישה בקרית שאול בתל אביב וקבר אחד בבית העלמין בפרדס חנה. רק על שלושה מהם יש מצבות. בקברים אלה נטמנו ילדים בני פחות מחודש ועד שלוש שנים. שניים מהם בני משפחה אחת.

"מתן צו לפתיחת הקברים ובדיקה גנטית הינו מהלך נוסף וחשוב בדרך לחשיפת האמת", נמסר בהודעת הפורום, שמיוצג על ידי עורכי הדין יוסי גמליאל, רחל דותן ואביאור גמליאל. "אנו מתפללים יחד עם המשפחות שנגיע לחקר האמת ושנדע מה עלה בגורל הילדים ונביא בכך מזור ומרגוע למשפחות"

ברחבי הארץ מתנהלות בימים אלה כמה תביעות משפטיות נפרדות של משפחות שמוצאן בתימן, בדרישה לפתוח את הקברים של ילדיהן ולבצע בדיקות דומות. חלק מהמשפחות הצליחו לאתר את חלקות הקבר שם, לפי הנטען, קבורים ילדיהן, חרף מידע חלקי וחסר שנמסר להם בידי המדינה לאורך השנים באשר למועד הפטירה, שם בית הקברות ומספר חלקת הקבר. ואולם, המשפחות נתקלו בביורוקרטיה ובקשיים שהערימה המדינה, אשר התנגדה לפתיחת הקברים מטעמים שונים.

תביעות המשפחות מתנהלות באופן פרטני, ועד כה המדינה לא התייחסה אליהן כחלק מפרשה היסטורית, לאומית, שדורשת התייחסות אסטרטגית והתערבות ממלכתית. הודעת הפרקליטות מהיום היא לפיכך שינוי משמעותי בעמדת המדינה בנושא, ועשויה לסלול את הדרך לפתיחת קברים גם במקומות נוספים ברחבי הארץ.

עמותת "אחים וקיימים, המובילה את מאבק המשפחות יוצאות תימן בפרשה, מסרה כי היא "מברכת על הסכמת הפרקליטות לפתיחת קברים ולביצוע בדיקות גנטיות, ומקווה שכל ההליך הזה ייעשה בשקיפות ובשיתוף פעולה מלא עם המשפחות". 

עם זאת, בעמותה ציינו: "אנחנו רוצים להבהיר שמדובר בצעד חלקי ומוגבל, ואין בו די. אנחנו דורשים מממשלת ישראל לקחת אחריות, בשם מדינת ישראל, על חטיפת הילדים, ולהתחייב לצעדים מעשיים לחשיפת האמת בפרשה המחרידה הזאת. רק קבלת אחריות וחשיפת האמת במלואה יביאו מַרפא למשפחות, ולחברה הישראלית כולה".

בעקבות מאבקן של המשפחות יוצאות תימן, שילדיהן נעלמו סביב קום המדינה, ביצעה המדינה כמה מהלכים בשנים האחרונות. ראשית, נפתחו, בפעם הראשונה, מסמכי ארכיון המדינה החסויים, שתיעדו את פעילותה של ועדת החקירה הממלכתית בפרשה. פתיחת הארכיונים, לפני כשנה, לא פתרה את תעלומת היעלמם של הילדים, אך הוסיפה מידע היסטורי רב בפרשה.

לאחרונה מנהלים נציגים מטעם המשפחות משא ומתן עם משרד ראש הממשלה, בדרישה לפרסום התנצלות רשמית מטעם המדינה וקבלת פיצויים למשפחות. ועדת החקירה הממלכתית, שבדקה את הפרשה ופרסמה את מסקנותיה ב-2001, לא מצאה הוכחות לכך שילדי תימן נחטפו, כפי שטוענות המשפחות, וקבעה כי רובם מתו ממחלות. עם זאת, המשפחות כבר הוכיחו, כי לא קיבלו כל תיעוד רשמי על מות יקיריהן ומקום קבורתם, וכי אם אכן מתו ונקברו - הדבר נעשה ללא שהמשפחות ידעו על כך בזמן אמת וגם לא עשרות שנים לאחר מכן. 

המשפחות מוסיפות לטעון כי רב הנסתר על הגלוי בפרשה, ויש ביניהן הטוענות כי גורמים פליליים שונים חברו לגורמים רשמיים, בהם רשויות הרווחה והרפואה, כדי לחטוף את הילדים ולמכור אותם לאימוץ, בארץ ובחו"ל.

דרישת המשפחות לפתיחת הקברים, שכעת קיבלה אור ירוק מטעם המדינה, היא ניסיון לברר האם אכן חלק מהילדים הנעלמים מתו ממחלות, כפי שטענו הרשויות, ונקברו בבתי קברות שונים ברחבי הארץ. כדי לעשות זאת, יהיה על המשפחות לתת דגימות די-אן-איי ולהשוות אותן לדגימות שיילקחו משרידי הגופות במקום. בשל גורמים שונים כמו הזמן הרב שחלף וסחף אדמה, עדיין לא בטוח אם בדיקה כזו תהיה אפשרית ועד כמה תהיה מדויקת. כפי שנחשף בחודש יוני האחרון ב"הארץ", בחלק מבתי הקברות ברחבי הארץ, כוסו הקברים בהם נקברו כביכול ילדי תימן, והוקמו עליהם קברים חדשים. 

ח"כ נורית קורן (הליכוד), יו"ר הוועדה לפרשת היעלמות ילדי תימן, הגישה בקיץ האחרון הצעת חוק שאמורה לסייע למשפחות לאתר את קברי יקיריהן, על ידי כך שתקל על פתיחת הקברים וביצוע בדיקות די-אן-איי. 

מי שכבר פתח בעבר כמה קברי ילדים הקשורים לפרשה הוא עו"ד רמי צוברי, ממובילי המחאה של משפחות ילדי תימן. לפני 20 שנה הוא פתח באופן מדגמי כמה קברים בבית העלמין סגולה בפתח תקוה. "בתוך עשרה קברים מצאנו 22 שלדים, אי אפשר להאמין לרישומים", אמר בעבר ל"הארץ" והוסיף כי מצא גם שאין התאמה בין המשפחות שילדיהן אמורים היו להיות קבורים שם ובין השרידים שבקבר. 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו