בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אשה ממוצא תימני שאומצה בשנות ה-50 איתרה את קרוביה בעזרת בדיקת דנ"א

בבדיקה דנ"א פרטית נמצא קשר ביולוגי בין ורדה פוקס לאחותה, תושבת השרון. לדברי פוקס, היא אומצה מבית יתומים של ויצו בשנות ה-50, כשהיתה בת חצי שנה

82תגובות
פוקס (עם כיסוי ראש, מאחור) עם אחותה עופרה (במרכז) ויתר קרובי משפחתה, אתמול
מיי הריטג'

אשה ממוצא תימני שאומצה בשנות ה-50 איתרה השבוע את משפחתה הביולוגית, לאחר שנמצא קשר גנטי בינה לבין אחותה. האשה, ורדה פוקס, בת 67, גדלה בחולון והוריה אמרו לה כי אימצו אותה בגיל חצי שנה מבית יתומים של ויצו. לפי בדיקה שערכה לה חברת MyHeritage, ישנה התאמת דנ"א בינה לבין עופרה מזור, בת 62 ממושב ניצני עוז שבשרון. לשתיים יש אב ואם משותפים שכבר אינם בין החיים.

פוקס נפגשה אתמול (שלישי) לראשונה עם קרוביה הביולוגיים. ל"הארץ" אמרה: "ניסיתי כל השנים למצוא את המשפחה הביולוגית שלי ולא היו מסמכים, 40 שנה חיפשתי. אין עדויות שאמא שלי חתמה על משהו (טופסי אימוץ, נ"ש). סתם ככה לקחת ילד מההורים בגלל המצב הכלכלי שלהם זה פשע. תעזרו בכסף במקום". לדבריה, הוריה המאמצים לא עודדו אותה לחפש את משפחתה הביולוגית משום שרצונה לעשות זאת פגע בהם. 

בשיחה עם "הארץ" אומרת האחות מזור כי אמה סיפרה לה שילדה תינוקת, אולם למחרת נאמר לה כי התינוקת מתה. לדבריה, כשהתינוקת נולדה אביה היה בצבא. כשהגיע למחרת לראות את התינוקת בבית החולים הדסה שהיה אז בתל אביב, נאמר להורים: "לכו מפה ילדים". "אמא שלי אמרה בבית החולים שהבת שלה פה, ואמרו לה שהתינוקת שלה מתה", מוסיפה מזור. "מגיל ילדות אמא ואבא אמרו שאם נראה ילדה דומה לנו, 'סביר להניח שזאת אחותכם'".

"כשגדלנו ואמא סיפרה לי את הסיפור הלכתי לבדוק, ומצאתי בארכיונים את היום שבו אמא שלי נכנסה ללדת", היא אומרת. לדבריה, פוקס "דומה קופי למשפחה של אבא שלי, אפילו הבת שלי יותר דומה לה מהבנות שלה". לתפיסתה, אחותה נלקחה מהמשפחה במכוון. "ברור שזה נעשה בזדון. אני מקווה שזה ייתן פתח לכל הסיפור של ילדי תימן. צריך להוציא דברים החוצה", היא אומרת. לבד מפוקס, יש למזור אחות נוספת ושני אחים שמתו לפני מספר שנים.

חברת MyHeritage, שמייצרת אילנות יוחסין משפחתיים באמצעות הצלבת נתוני דנ"א, מחזיקה במאגר נתונים של ישראלים ממוצא תימני. המאגר, שמופעל בהתנדבות עם ח"כ נורית קורן, מאפשר ליוצאי תימן שמחפשים את קרוביהם שעקבותיהם אבדו בשנים שלאחר קום המדינה לערוך בדיקות גנטיות. פוקס היתה מהראשונים שנבדקו ומזור נבדקה לאחרונה באירוע שקיימה החברה.

לדברי רועי מנדל, תחקירן בחברה, ההתאמה הגנטית בין השתיים ודאית. "היה מאפיין ברור של התאמה בין אחים מלאים מאבא ומאמא", הוא אומר, "מעבר להתאמה הגנטית שאנחנו בטוחים בה במיליון אחוז, גם יתר הפרטים כמו מקום הלידה מתחברים ויש התאמה מוחלטת". לפני מספר חודשים מצא יהודה קנטור, יוצא תימן, את אחיו למחצה באמצעות המאגר. בהתאמה נוספת שנמצאה ביקשו בני המשפחה לא להיחשף. מנדל מוסיף כי החברה הודיעה לפוקס ומזור על ההתאמה שנמצאה ביניהן שלשום, "והן כל כך רצו להיפגש שקבענו את זה למחרת אצלנו במשרדים. המפגש היה מאוד מרגש. הגיעו עופרה ורות, וקרובים נוספים".

מנדל מציין כי בדיקות הדנ"א הן הדרך היחידה לחבר בין קרובי משפחה שלא מודעים זה לקיומו של זה בחלוף שנים רבות ובהיעדר מסמכים. לדבריו, עד היום נבדקו כ-1,200 יוצאי תימן שאמרו כי הם מאומצים וכן יוצאי תימן שמחפשים קרובי משפחה שאבדו עקבותיהם בשנות ה-50 והנתונים נאספו למאגר ייעודי. "מעבר לזה אנחנו מצליבים אותם גם מול המאגר הגדול שלנו, שבו יש מעל מיליון איש", הוא אומר.

בדיקות גנטיות הן אחד הכלים המרכזיים במאבקם של יוצאי תימן, שמנסים לגלות מה עלה בגורלם של ילדים שנעלמו בשנים הראשונות לאחר קום המדינה. לדברי משפחות רבות הילדים נלקחו מהן בידי צוותים רפואיים או סוציאליים, ורק בדיעבד נאמר להן כי הילדים מתו ונקברו ללא ידיעת ההורים, ללא רישום וללא תיעוד. חלק המשפחות סבורות כי ילדיהן לא מתו אלא נמסרו לאימוץ בכפייה.

עם זאת, אין בכוחה של התאמה גנטית להוכיח כי הילדים נחטפו, או לקבוע מה היו הנסיבות בהן הופרדו מהוריהן. שלוש ועדות שבדקו את הנושא, בהן ועדת חקירה ממלכתית, שללו את הטענה כי הילדים נחטפו ונמכרו לאימוץ. ועדת החקירה הממלכתית קבעה כי רוב הילדים מתו ממחלות ונקברו בבתי קברות שונים וכי גורלם של כמה עשרות לא ידוע. 

המקרה המפורסם ביותר בו נערכו בדיקות גנטיות על מנת למצוא קשר בין יוצאי תימן ארע לפני 20 שנה בדיוק. בדיקה גנטית מצאה קשר בין אשה בשם צילה לוין לבין מי שסברה שהיא אמה הביולוגית, מרגלית עומייסי, שתינוקת שילדה נעלמה מבית היולדות בראש העין. בדיקות גנטיות נוספות שנערכו בהמשך העלו כי אין בין השתיים קרבה משפחתית. לוין, שחיה בארה"ב, הפכה מאז לאחד מסמלי המאבק של ילדי תימן. לפני חצי שנה מתה. 

אתמול הודיעה פרקליטות המדינה כי תאפשר לראשונה את פתיחתם של קברים שנטען כי נטמנו בהם ילדים שנעלמו בשנות ה-50 למשפחות יוצאות תימן. זאת, כדי לאפשר לבצע בדיקות גנטיות בשרידי הגופות, בניסיון לגלות האם אכן נקברו שם ללא ידיעת המשפחות. עד כה, הערימה המדינה קשיים ביורוקרטיים בנושא זה והצעת חוק, שמנסה להסדיר את הנושא טרם אושרה. הודעת הפרקליטות נמסרה בתביעה שהגיש לפני כחצי שנה "פורום משפחות ילדי תימן ואחרים החטופים" בבית המשפט לענייני משפחה בפתח תקוה, בדרישה לפתוח 18 קברים ולבצע בדיקות גנטיות בשרידי הגופות שקבורות בהם.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו