בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

השר דרעי: המדינה השלישית תקלוט את מבקשי המקלט, גם אם יגורשו בכפייה

דרעי: אני אומר באחריות, הכל בהסכמה של המדינה השלישית ■ השר יצא מהדיון בוועדת הפנים מבלי להשיב על שאלות ■ שישה ח"כים הוצאו מהדיון בכוח ■ מנכ"ל רשות האוכלוסין: אנחנו לא שולחים אף אחד אל מותו ■ מבקש מקלט בתגובה: דוד שלי מת בדרך ללוב

175תגובות
מבקש מקלט פונה לשר דרעי בדיון בוועדת הפנים, הבוקר
אמיל סלמן

שר הפנים אריה דרעי אמר אתמול בדיון בוועדת הפנים כי רואנדה מוכנה לקלוט מבקשי מקלט גם אם אלו יגורשו מישראל בניגוד לרצונם. "אין שום מחלוקת", אמר בהתייחסו להסכם עם רואנדה, מבלי לנקוב בשמה של המדינה. "אני אומר באחריות כולל עדכון מהימים האחרונים — הכל בהסכמה של המדינה השלישית... שמתואמת איתנו עד הפרט האחרון, כולל הטפסים, כולל כל מה שיש", הצהיר. "גם אם זה גירוש בכפייה יש הסכמה?", שאלה ח"כ יעל כהן פארן (המחנה הציוני). "התשובה היא כן", ענה דרעי.

דרעי הבהיר כי ההחלטה שלא לגרש נשים וילדים עשויה להשתנות בהמשך: "ילדים, נשים והורים שילדים סמוכים על שולחנם לא יורחקו כעת. אני בכוונה אומר כעת", אמר. שר הפנים גם ביקש להפריך את הטענה שמדיניות הממשלה מכוונת לאפריקאים או לאנשים בעלי צבע עור מסוים, וציין כי בשנה שעברה גורשו מישראל 5,300 זרים שאינם אפריקאים, רובם מאוקראינה וגאורגיה. הוא שב ואמר כי אריתראי או סודאני שהגיש בקשת מקלט ולא נענה — לא יגורש עד להשלמת הטיפול בבקשתו.

ח"כ זנדברג בדיון בוועדת הפנים, הבוקר
אמיל סלמן

דרעי דיווח לוועדה כי בישראל כ–3,150 יוצאי חבל דרפור בסודאן, שרבים מהם הגישו בקשות מקלט. "לא כולם הגישו בקשת מקלט, חלק גדול אבל לא כולם", אמר וציין כי ממשלת אולמרט העניקה מעמד תושב ארעי ל–500 מהם ובחודשים האחרונים העניקה הממשלה מעמד זהה ל–500 נוספים. "אנחנו עושים הפרדה מוחלטת בין מי שאנחנו חושבים ועל פי האמנות הם פליטים, לבין מהגרי העבודה", אמר. "אנחנו לא מרחיקים פליטים. אנחנו מחויבים לאמנה הבינלאומית". דרעי ציין כי ניתן לגרש גם את יוצאי דרפור למדינה שלישית, אך "היות והם באו ממקום שיש בו מלחמה אנחנו מתייחסים אליהם כקבוצה של פליטים".

בתשובה לטענות כי מבקשי המקלט שמגורשים לרואנדה לא יכולים להישאר בה, הצהיר כי למעלה ממחצית האנשים שעזבו למדינה שלישית חזרו לארץ המוצא שלהם, אריתריאה. לדבריו, הם עושים זאת כדי לחמוק מתשלום מס ולשמור לעצמם את מענק העזיבה בסך 3,500 דולר שקיבלו. הוא הסביר כי אריתריאה גובה מהם קנס על כל שנה שהיו בישראל ואמר: "הם הולכים למדינה השלישית, שם אף אחד לא גובה מהם אגורה אחת. אחרי כמה ימים הם עוברים את הגבול רגלית וחוזרים לארץ המוצא שלהם". 

הדיון בוועדת הפנים בכנסת, הבוקר
אמיל סלמן

יו"ר ועדת הפנים החדש, ח"כ יואב קיש (הליכוד), פתח את הדיון בביקורת על המוחים נגד הגירוש. לדבריו, יש לנפץ שני שקרים, הראשון בהם הוא שהמגורשים הם פליטים ולא מסתננים ומהגרי עבודה. "השקר השני הוא ששולחים אותם למותם", הוסיף. קיש גם התייחס לפרסום ב"הארץ" כי יעד הממשלה הוא גירוש 600 מבקשי מקלט מדי חודש. "אני לא מקבל את זה" אמר. "אנחנו בנושא מהגרי העבודה נטפל. לא צריכה להיות מכסה. אנחנו נפעל ביעילות המרבית ומספיק לגרור רגליים. המוסר היהודי הוא לגרש את המסתננים".

במהלך הדיון הסוער קיש הוציא מהאולם שישה חברי כנסת ומספר משתתפים אחרים. כאשר הורה לסדרנים להוציא את ח"כ תמר זנדברג (מרצ) היא קראה לעברו "אתם חברים של נאצים, אתם לא מתביישים". ח"כ אמיר אוחנה (ליכוד) קם בתגובה ממקומו, הלם בשולחן ודרש להעביר את העניין לוועדת האתיקה של הכנסת. חברי הכנסת הפנו שאלות לדרעי כשסיים את דבריו, אך הוא עזב את הדיון בהפסקה ולא שב אליו אחריה, כך שהשאלות נותרו ללא מענה. דרעי הבהיר אחר כך כי הודיע מראש שיהיה חייב לצאת באמצע הדיון, ציין כי רשם את השאלות והתחייב להשיב להן.

- דלג

ח"כ דב חנין (הרשימה המשותפת) ביקש לדעת מדוע לא העניקה המדינה מעמד ל–2,100 מבקשי מקלט נוספים מחבל דרפור. עוד שאל את דרעי מדוע הוכרו בישראל רק 11 פליטים מאריתריאה וסודאן, זאת "בזמן שבעולם אחוז ההכרה בפליטים מאריתריאה מגיע ל–87%. מה הסיבה לפער הזה? האם לכל העולם מגיעים פליטים ואלינו אנשים שהם לא פליטים?". ח"כ זוהיר בהלול (המחנה הציוני) שאל "האם בהיעדר אפשרות להתפרנס עד לגירושם אנחנו נאפשר למבקשי המקלט לפרפר, לגסוס, להתדפק על הדלתות, או חלילה לגנוב?".

ח"כ מיכל רוזין (מרצ) אמרה כי רשות האוכלוסין מנעה הגשת בקשות מקלט של יותר מ–8,000 אפריקאים. היא התייחסה להכחשות של רואנדה אודות ההסכם שנחתם עם ישראל וקראה לחשוף את אותו הסכם. "מדוע ממשלת רואנדה, כנראה על פי דבריך, משקרת? מדוע ההסכם חשאי?", שאלה. "אני שאלתי את ראש הממשלה בחדר סגור בוועדת חוץ וביטחון אם יש פה עניין של ביטחון המדינה, הסכם סחר נשק – הוא אמר בשום פנים ואופן לא". חבר סיעתה, ח"כ מוסי רז, תהה מדוע שגרירות רואנדה בישראל לא מעניקה לעוזבים מעמד עוד לפני עזיבתם.

מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה, פרופ' שלמה מור־יוסף, אמר בדיון כי "כמו שיש חיילים בגבול ששומרים על ביטחון המדינה, התפקיד שלנו הוא לשמור על הזהות של מדינת ישראל לפי מדיניות הממשלות לדורותיהן". עוד הוסיף כי בכוונתו להגן של עובדי הציבור שעושים את עבודתם מפני ההסתות, ההשמצות והפגיעות האישיות המופנות כלפיהם. כל התמונות שמציגים של העובדים שלנו בחוצות רחובות בכדי שיפגעו בהם . הוא גם התייחס ל"עיתונאים שקוראים מעל דפי עיתון חשוב לבייש את העובדים שלנו (בהתייחס למאמר של גדעון לוי ב"הארץ", א.ל.)" והדגיש "זה עובדי מדינה שעושים את תפקידם במסגרת מה שמוטל עליהם".

"אנחנו לא שולחים אף אחד אל מותו, אנחנו שולחים אותם למדינות בטוחות", הוסיף מור־יוסף. מבקש מקלט מאריתריאה שהשתתף בדיון התפרץ לדבריו ואמר: "הדוד שלי נפטר בדרך ללוב". בעקבות התפרצותו הוצא מהאולם על ידי סדרן. בהתייחסו לשיעור ההכרה האפסי של ישראל בפליטים מאריתריאה וסודאן, אמר מור־יוסף: "יש מדינות שמרחיבות את ההגדרה ויש מדינות שהולכות לפי ההגדרה. מותר למדינות לקחת את המדינה של האו"ם ולהרחיב אותה. אנחנו הולכים לפי ההגדרות של האו"ם". לדבריו, ההבדל בין ישראל למדינות אחרות הוא בהתייחסות לחובה בשירות צבאי באריתריאה. "מדינת ישראל החליטה שזה לא קריטריון לפליטות", הסביר. "זה לא שירות צבאי בו הורגים אותם, זה שירות צבאי שהם מעדיפים לא לשרת — כל אחד מהנימוקים שלו". 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו