בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חוטובלי על גירוש מבקשי המקלט: "אזרחי ישראל חיים תחת טרור מהגרים"

בדיון בכנסת הוסיפה חוטובלי כי כל המועמדים לגירוש הם "מהגרי עבודה באופן ברור". המשנה ליועמ"ש ציין כי המדינה שוקלת להרחיב את הפיקוח במדינות אליהן יגורשו מבקשי המקלט

98תגובות
ציפי חוטובלי בדיון לביקורת המדינה בכנסת, היום
אוליבייה פיטוסי

סגנית שר החוץ, ציפי חוטובלי, אמרה הבוקר (שני) בדיון בוועדה לביקורת המדינה בכנסת כי אזרחי מדינת ישראל "חיים תחת טרור מהגרים". בדיון בעניין גירוש אזרחי אריתריאה וסודאן שבה חוטובלי על האמירה כמה פעמים והוסיפה כי אינה מתנצלת עליה. לדברי חוטובלי, המדינה מקיימת את התנאים שהתחייבה להם בבית המשפט העליון. "מדובר במדינות מאוד בטוחות. אתם יודעים שבגלל החיסיון אני לא יכולה לנקוב בשמותיהן", אמרה. "מדובר במדינות בטוחות שבהן מתקיים משטר שאפשר לקיים בו חיים ברמת חיים גבוהה".

"אנחנו עוסקים בדיון הזה במהגרי עבודה בלתי חוקיים", הוסיפה חוטובלי ופנתה ליו"ר הוועדה, ח"כ שלי יחימוביץ'. "יש סיפור נורא קשה של תושבי דרום תל אביב. את יודעת בדיוק כמה סבל עוברים אזרחי מדינת ישראל שחיים תחת טרור מהגרים". היא אמרה כי ההחלטה לגרש אריתראים וסודאנים היא אחת ההחלטות החשובות שקיבלה הממשלה: "האנשים שמדינת ישראל עומדת להרחיק בגל הקרוב הם מהגרי עבודה באופן ברור ואין שום שאלה לגביהם".

המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, ד"ר רועי שיינדורף, והיועץ המשפטי של המועצה לביטחון לאומי, עו"ד גיל אבריאל, סירבו להצהיר כי ההסכמים עם רואנדה ואוגנדה מיושמים במלואם. "התקבלו אצלנו בחודשים ובשבועות האחרונים מכתבים רבים מארגוני חברה אזרחית שמעלים שורה של טענות מסוגים שונים, בין היתר טענות בהקשר לאופן היישום של ההסדרים. אנחנו מתייחסים למכתבים האלה ברצינות", אמר שיינדורף.

"אין מי שיעקוב אחרי ביצוע ההסדרים", אמרה יחימוביץ'. "המדינה פועלת בהתאם להסדרי הפיקוח שהוצגו לבג"ץ", השיב לה שיינדורף. "בית המשפט קבע שההסדרים האלה מספקים מבחינתו, בהנחה שעומדים בהם. החובה של המדינה היא לבחון כל הזמן. גם בימים האלה המדינה פועלת לבחון, גם שוקלת אפשרויות פיקוח נוספות, הרחבה של אפשרויות הפיקוח. זה נושא חשוב, יש מחויבות של המדינה באמת לוודא שההסדרים שנקבעו אכן מתקיימים".

אחת מתושבות דרום תל אביב מוצאת מהדיון, היום בכנסת
אוליבייה פיטוסי

בהמשך הדיון אמרה יחימוביץ': "אתם יודעים היטב שאין שום פיקוח על היישום". שיינדורף הסתייג מדבריה. "אני לא יכול להסכים. יכול להיות שיש מחשבה שהפיקוח לא מספק, אבל לא הייתי אומר שאין פיקוח", השיב. "בוא נגיד שמתוך 100% פיקוח אפשריים יש 1%", ענתה לו יחימוביץ' והדגישה כי היא אומרת זאת מידיעה.

"ישנן בקשות ומכתבים שהתקבלו", הוסיף אבריאל. "הנושא נבדק. זה לא שגר ושכח". יחימוביץ' אמרה בתגובה: "אני מרגישה שבאופן אותנטי יש בחינה מחדש של הדברים. הם אומרים את זה בצורה מאוד זהירה. סימני השאלה הרבים שעולים, גם לשיטת כל הגורמים הרשמיים, יש בחינה מחדש של הסיטואציה. נכון שהם נורא דיפלומטיים כאן בניסוחים שלהם. השערה שלי – לא יהיה גירוש במועד שנקבע. בעזרת השם לא יהיה גירוש בכלל".

לפני כשבועיים פורסמה הקלטה של חוטובלי מישיבת הליכוד אומרת כי "אין לנו שום דרך היום ואין לנו שום אמצעי לעקוב אחרי האנשים שמגיעים לשם". ואילו בוועדה היום העבירה סגנית השר מסר הפוך. "נאמר לי על ידי כל מי שאחראי על הנושא – יש פיקוח כפי שנדרש", אמרה. "הוא טעון שיפור בכל זאת אולי קצת?", שאלה אותה יחימוביץ' וחוטובלי השיבה: "אכן הפיקוח יהיה חזק יותר. מי שאמון על זה זה המל"ל וגם משרד הפנים שזה חלק מהתפקיד שלו, הוא מפקח".

יחימוביץ' לצד חוטובלי בדיון הוועדה, היום בכנסת
אוליבייה פיטוסי

יחימוביץ' דיווחה בפתח הישיבה כי זו החלה באיחור בעקבות עיכובם של מבקשי מקלט שהוזמנו אליה בכניסה לכנסת. כמו כן ציינה כי "ועדת המשנה לענייני ביטחון של הוועדה לביקורת המדינה התכנסה ותתכנס לדון בעניין הזה כיוון שיש נושאים שמוגדרים חסויים ולא יכולנו לדון עליהם כאן". יובל חיו ממשרד מבקר המדינה עדכן בדיון כי במאי צפוי המבקר לפרסם שני דו"חות בעניין זרים בישראל, כשאחד מהם בוחן את הטיפול בבקשות המקלט בשנים 2017-2009. הוא ציין כי שני הדו"חות הוגשו בימים האחרונים לראש הממשלה בנימין נתניהו.

ראש מינהל אכיפה וזרים ברשות האוכלוסין וההגירה, יוסי אדלשטיין, מסר לוועדה כי מ-2009 הוגשו כ-61 אלף בקשות מקלט, כ-15 אלף מהן של אזרחי אריתריאה וסודאן. כ-8,000 מאזרחי מדינות אלה טרם קיבלו מענה לבקשתם. הוא לא ציין כי רק 11 מהם הוכרו כפליטים בישראל. בתשובה לשאלתה של יחימוביץ' כיצד הוא מסביר את שיעורי ההכרה הנמוכים בפליטים בישראל ביחס למדינות מערביות אחרות, השיב: "מדינת ישראל נקטה מדיניות אי הרחקה בעשר שנים האחרונות, את יכולה להגיד שפה נתנו 100%".

חברי הכנסת מיכל רוזין ומוסי רז (מרצ), שביקרו לפני שבוע וחצי ברואנדה ובאוגנדה, אמרו כי ההסכמים אינם מיושמים. "הם אנשים חסרי מעמד, הם שקופים, הם לא רשומים בשום מקום", אמרה רוזין בהתייחס למי שעזבו את ישראל למדינות האלה. "האם יש מישהו שבודק האם ההסכם הזה מתקיים? התשובה היא לא", הוסיף רז. "גם אם הטענה שיש שם אנשים שעושים בקרה. הייתי באוגנדה וברואנדה, איש לא שמע על מישהו מממשלת ישראל שעשה שם בקרה וביקורת. אם יש מישהו כזה הוא יודע שההסכמים האלה הופרו לחלוטין. הפליטים אינם שם. אתם יודעים את זה היטב. הם אינם שם משום שמעמדם לא הובטח ובעצם סילקו אותם משם".

מיכאל אפוורקי, אזרח אריתריאה, סיפר כי אינו מצליח כבר כמה שנים להגיש בקשת מקלט. "מסוף 2013 ותחילת 2014 שמענו שאפשר להגיש בקשת מקלט. ניסינו, אני במיוחד, עד עכשיו לא הצלחתי להגיש", אמר. אדלשטיין השיב כי "במחצית 2012 הודיעה המדינה שכולם יכולים להגיש בקשות מקלט. לכן כל הטענות שלא יכלו להגיש יכול להיות שהן נכונות עד מחצית 2012. מי שרצה להגיש הגיש". הוא דיווח כי מתחילת ינואר הגישו כ-2,000 אריתראים וסודאנים בקשות מקלט חדשות. "הודענו שכל מי שהגיש עד אחד בינואר נבדוק את בקשתו. לגבי כל מי הגיש אחרי זה אנחנו נבחן מה לעשות עם הבקשה הזאת. זה בכל מקרה לא יהווה עיכוב לתהליך של היציאה ממדינת ישראל".

יחימוביץ' הוציאה מהדיון כמה תושבי דרום תל אביב בעקבות קריאות ביניים, ובהן שפי פז. "אמן שתסבלי", איחלה ליחימוביץ' אחת התושבות. חוטובלי מחתה על כך שתושבי דרום תל אביב לא קיבלו זכות דיבור בוועדה, ולקראת סוף הדיון אפשרה יחימוביץ' לאחד מהם להתבטא.

בהתייחס לפסק הדין של בית הדין לעררים בשבוע שעבר, שלפיו עריקה מצבא אריתריאה יכולה להצדיק מתן מעמד פליט בישראל, אמר המשנה ליועמ"ש שיינדורף: "זו בהחלט החלטה שיש לה משמעות. צריך לקרוא וללמוד. המדינה בוודאי תבדוק את האפשרות להגיש ערעור. גם אם יש שאלות מה עושים בינתיים. כבר היום אנחנו מקיימים אצלנו במשרד המשפטים דיון ראשון בשאלות שמתעוררות". יחימוביץ' שאלה אותו "האם יכול להיות מצב שבו חרף ההחלטה של בית הדין יהיה גירוש של עריקים מצבא אריתריאה?". המשנה ליועמ"ש השיב: "אנחנו נגבש את ההחלטה שלנו כבר בימים הקרובים, זה לא יהיה תהליך מאוד ארוך".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו