בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מדד יחסי יהודים-ערבים בישראל מצביע על ירידה בתמיכה בדו-קיום בשנתיים האחרונות

הסקר נערך מדי שנתיים באוניברסיטת חיפה. פרופ' סמי סמוחה, עורך הסקר: הסחף לימין ומגמת ההדתה מובילים להחרפה בעמדות, אך יש בסיס איתן לדו-קיום בישראל

תגובות

בין השנים  2015 עד 2017 חלה הידרדרות בעמדות של יהודים כלפי ערבים ולהיפך, כך על פי סקר שערך פרופ' סמי סמוחה מאוניברסיטת חיפה המתפרסם היום (רביעי). המדד ליחסי יהודים-ערבים, אותו עורך סמוחה כל שנתיים מאז 1976, מראה כי בין 2015 ל-2017 חלה הרעה בעמדות הציבור הערבי והיהודי כלפי חיים בדו-קיום. עוד עולה מהמדד כי בשנים אלו חלה ירידה בשיעור האזרחים הערבים שמכירים בזכות הקיום של המדינה, מ-74% ל-66%, וירידה בשיעור האזרחים היהודים המכירים בזכות הקיום של הציבור הערבי כמיעוט בעל זכויות מלאות, מ-80% ל-74%.

הסקר האחרון נערך בחודשים מאי-אוגוסט של שנה שעברה, וכלל מדגם מייצג של 700 ערבים ו-700 יהודים (טעות הדגימה היא 3.7%). הנתונים מצביעים על הידרדרות בליגיטימיות אופייה של המדינה בקרב הציבור הערבי. ב-2015, כ-53.5% מהציבור הערבי הכיר בלגיטימיות של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, לעומת כ-49% ב-2017. כך גם חלה ירידה בהסכמה עם אופייה של המדינה כבעלת רוב יהודי, מכ-60% ב-2015 לכ-44.5% ב-2017.

שוק מחנה יהודה בירושלים, ב-2012
Bernat Armangue / AP

במקביל, בקרב היהודים חלה הרעה ביחס לשילוב ערבים באוכלוסייה היהודית. ב-2015 כ-57.5% מהיהודים העידו שהם מוכנים לתת לילדים ערבים ללמוד בבית הספר בו לומדים ילדיהם. ב-2017 השיעור ירד לכ-51.5%. בנוסף, חלה עלייה בשיעור היהודים שהעידו שהם נמנעים מלהיכנס ליישובים ערבים, מ-60% לכ-64%. כך גם חלה עלייה של כ-7%, ל-48%, בשיעור היהודים שלא היו רוצים ערבים כשכנים. 

נתון אחר מצביע על ירידה הדרגתית לאורך העשור האחרון בקרב היהודים המסכימים שעל האזרחים הערבים לעזוב את הארץ ולקבל פיצוי מתאים. בעוד שב- 2006 41% מהיהודים החזיקו בעמדה זו, ב-2015 השיעור ירד ל-32.2% וב-2017 ירד ל-29.9%.

לדברי פרופ' סמוחה, לאורך הזמן יש סחף לימין ומגמת הדתה. בשל שתי תופעות אלו, הסביר, ישנה החרפה בעמדות. "בשנתיים האחרונות ממשלת הימין הצליחה להזיז גם את הערבים וגם את היהודים לעמדות יותר ביקורתיות", הוסיף. "למרות זאת, היהודים לא נהיו יותר אנטי ערבים". לדבריו, סקרי העמדות מאז 1976 מצביעים על תשתית איתנה לדו-קיום ערבי יהודי בישראל. "רוב הערבים ורוב היהודים מאמינים בחברה משותפת, מקבלים את המדינה בתחום הקו הירוק כמסגרת שבה יתקיימו היחסים ביניהם, חשים שישראל היא מקום טוב לחיות בו, מחוייבים לדמוקרטיה כמנגנון להסדרת היחסים ביניהם ומסכימים ששוויון אזרחי הוא הבסיס לדו-קיום ויעד ממלכתי חשוב", אמר. "אף צד אינו רוצה לשבור את הכלים".  

סמוחה הצביע על כך שלאורך השנים הנתונים החיוביים ביותר בנושא שייכות ושותפות  נרשמו ב-1995 (לפני רצח רבין), בתקופה אותה הוא מגדיר כ"תור הזהב" ביחסי הערבים והיהודים. הסיבה לנתונים החיובים, לדבריו, היא בין היתר שראש הממשלה לשעבר יצחק רבין הסכים לחלוקת הארץ, הכיר בעם הפלסטיני, וממשלתו נשענה על מפלגות ערביות מחוץ לקואליציה. "זה מראה שהמדיניות היא מאוד חשובה לגבי המיעוט הערבי, ולמדיניות שנחשבת חיובית בעיניהם הם גם מגיבים בעמדות יותר מתונות", הסביר. דוגמא מובהקת לכך היא שב-1976 20% שללו את זכות הקיום של ישראל, לעומת 6.7% ב-1995. ב-2017, תחת שלטון נתניהו, השיעור עלה ל-24.8%.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו