בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שקד: נפתח את מסמכי הסוכנות בעקבות הסדרה "סאלח פה זה ארץ ישראל"

בעקבות פניית דרעי ורגב, הודיעה שרת המשפטים שתקבע ישיבה החודש, לאחר שתעבור על החומר שעוסק ביחס לעולים מצפון אפריקה. "אין סיבה שחומר שעוסק בהיסטוריה של המדינה לא ייחשף", אמרה

102תגובות

שרת המשפטים איילת שקד הודיעה היום (ראשון) כי בכוונתה לפתוח לעיון הציבור את מסמכי הארכיון של הסוכנות היהודית, אשר מהם עולה התנהלות גזענית ומפלה מטעם הרשויות כלפי עולים בני עדות המזרח בשנותיה הראשונות של המדינה. החלטתה של שקד, המכהנת גם כיו"ר הוועדה לחומר ארכיוני, התקבלה בעקבות שידור הסרט והסדרה התיעודית "סאלח, פה זה ארץ ישראל". 

בסרט ובסדרה, שמשודרת בימים אלה בערוץ 2, מוצגים מסמכי ארכיון ובהם פרוטוקולים, שלגבי חלקם נטען כי היו חסויים וכי הם נחשפים בה בפעם הראשונה. על רקע זה עלתה הדרישה של פוליטיקאים, בהם השר אריה דרעי והשרה מירי רגב, לפתיחה של הארכיונים כדי לחשוף את כל החומר בנושא.

סאלח פה - דלג

"אין סיבה שהחומר שעוסק בהיסטוריה של המדינה לא ייחשף. נעבור על החומר ונמליץ לפרסמו, ככל שאין בו עניינים רגישים לביטחון המדינה", אמרה שקד בהודעה שפרסמה היום.

ואולם, לא ברור האם יש בכלל חומרים חסויים בפרשה הזו ומה היקפם. ההיסטוריון ד"ר אבי פיקאר מאוניברסיטת בר אילן, שהיה יועץ לסרט, טוען כי החומרים שמוצגים בו כבר נחשפו בעבר וכי הם כלל אינם חסויים. לדבריו, החשיפה המוגברת שלהם בסרט היא שיצרה את העניין המחודש בהם, אך בסרט עצמו אין חשיפה של חומרים לא מוכרים.

"היוצרים מביאים לפריים-טיים את מה שהיה ידוע עד עכשיו רק לאנשים שטרחו ללמוד ולקרוא", כתב בפוסט שפרסם בפייסבוק. לדבריו, "המקורות שהראו בסרט ובפרומואים הם ממקורות ארכיוניים שגלויים לכל מי שרצה לחקור, כבר למעלה מ-20 שנה. שום דבר לא הוסתר מעיני הציבור, בוודאי לא על מנת למנוע את הידע שהיה שם". לדברי פיקאר, "הפרוטוקולים של הנהלת הסוכנות משנות ה-50 נחשפו לעיון לפני שני עשורים לפחות".

בעמוד הטוויטר של ארכיון המדינה פורסם היום כי אנשיו יירתמו "לפרויקט פתיחת החומר הארכיוני הרלוונטי ככל שנידרש ונוכל". 

רוב מסמכי ארכיון המדינה, ללא קשר לפרשה זו או אחרת, אכן אינם נגישים לציבור הרחב. הסיבות לכך ברוב מוחלט של המקרים אינם ניסיון מכוון של המדינה להסתיר מידע מהציבור, אלא היבטים טכניים וביורוקרטיים שונים.

בין היתר, סובל הארכיון ממצוקת כוח אדם הדרוש לעיון מקדים בחומר בטרם פותחים אותו לציבור הרחב. ההליך הזה נדרש על מנת לוודא שאין בפרסומו פגיעה בביטחון המדינה או בצנעת הפרט.

בארכיון נשמרת כמות עצומה של מסמכים אשר מעולם לא נפתחו משום שאיש לא הספיק להגיע אליהם עד היום - ובכללם, בסבירות גבוהה, גם חומרים הקשורים לבני עדות המזרח.

לצד זאת, עניינים משפטיים, בהם היבטים של צנעת הפרט, מונעים מהארכיון לפתוח חלק מחומריו לציבור, ובכלל זה, לדוגמה, מסמכים שבהם יש רשימות של עולים שהגיעו לישראל ביום מסוים.

חומרים הקשורים לבני עדות המזרח עשויים גם להישמר בארכיון השב"כ, אשר באופן גורף אינו נגיש לציבור, או בארכיון הסוכנות היהודית, אשר תצטרך לקבל החלטה יזומה לפתוח אותו.

אם תחליט הממשלה להורות לארכיון המדינה להנגיש לציבור הרחב את כל החומר המוחזק ברשותו הקשור לבני עדות המזרח, באפשרותו לעשות זאת לאחר הסרת החסמים הרלוונטיים, ולהציג במרוכז ובאופן ידידותי למשתמש גם מאות אלפי מסמכים אשר עד כה הציבור הרחב לא עיין בהם.

בשנת 2016, בעקבות דרישה דומה בפרשה אחרת – פרשת ילדי תימן - החליטה הממשלה לפתוח לעיון הציבור את כל מסמכי ארכיון המדינה שבמשך עשרות שנים לא היו נגישים לציבור הרחב. בעקבות ההחלטה, מונה צחי הנגבי לבחון את החומר ששמור בארכיון המדינה ולאחר מכן פרסם הארכיון אלפי מסמכים באתר האינטרנט שלו. בשבוע שעבר נחשף, עם זאת, כי חלק מהתיקים בפרשה נעלמו ומקום הימצאם לא ידוע



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו