בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בג"ץ בביקורת על הגירוש לרואנדה ואוגנדה: מכחישים שם שיש הסכם, איך מגורשים יוכלו להתגונן?

נשיאת העליון ביקשה מהפרקליטות לשוב ולבחון אם חל חיסיון על ההסכם החדש, וביקשה להקפיא את הגירוש עד תשובת המדינה

19תגובות
מבקשי מקלט מחוץ למתקן חולות, בשבוע שעבר
אליהו הרשקוביץ

שופט בית המשפט העליון, חנן מלצר, אמר היום (שני) כי העובדה שבמדינות השלישיות מכחישים את ההסכם לגירוש מרצון של מבקשי מקלט - עלולה להוות בעיה למגורשים. בדיון בעתירות בנושא שהגישו פעילים אמר מלצר כי הסכם כזה הכרחי להגנה על מבקשי המקלט בארצות שאליהן יגורשו. "אם תהיה הפרה הם יוכלו לפנות לערכאות שם ואז יוכלו להציג את ההסכם. כשאומרים כאן שאין הסכם מה הם יציגו שם?", שאל את נציגת הפרקליטות.

מלצר לא נקב בשם המדינה שאליה התכוון, אך ציין כי מדובר ב"סגן שר החוץ" של אותה מדינה אשר מכחיש את קיומו של ההסכם. לפני כחודשיים אמר סגן שרת החוץ של רואנדה אוליבייה נדוהונגירהה כי ארצו "מעולם לא חתמה על הסכם סודי כלשהו עם ישראל בנוגע ליישובם מחדש של מהגרים אפריקאים". בתחילת השנה הכחיש את קיומו של ההסכם שר החוץ של אוגנדה, הנרי אוריים אוקלו, לאתר האוגנדי "דיילי מוניטור".

מלצר אמר את הדברים בתגובה לטענותיהם של עורכי הדין איתי מק, שהגיש עתירה בשמם של 119 פעילים נגד הגירוש ועו"ד אביגדור פלדמן שהגיש את עתירה נוספת בשמו. לפי העתירות, מדינות היעד, רואנדה ואוגנדה, מכחישות שחתמו על הסכם עם ישראל. הפרקליטות סירבה להתייחס לנושא בטענה שההסכם חוסה תחת תעודת חיסיון שעליה חתם ראש הממשלה, בשל חשש לפגיעה ביחסי החוץ של המדינה, וקראה לסגור את הדיון למעמד צד אחד.

בדפים שחולקו למבקשי מקלט שנדרשו לעזוב לרואנדה נכתב כי יקבלו "אישור שהייה אשר יאפשר לך לעבוד במדינה ותבטיח את אי הרחקתך למדינת מוצאך". בשורת כתבות סיפרו ל"הארץ" מבקשי מקלט שגורשו כי מיד אחרי נחיתתם ברואנדה ובאוגנדה המסמכים שקיבלו בארץ נלקחים מהם. הם העידו כי הם מתקשים למצוא מגורים ועבודה, וכי לא הוכרו כפליטים.

נשיאת העליון אסתר חיות אמרה שיש לבחון אם תעודת החיסיון כוללת גם את ההסכם החדש שנחתם בסוף השנה שעברה, וביקשה מהפרקליטות לעדכן את בית המשפט בתשובתם ולבחון את הנושא. הפרקליטות ביקשה שבועיים לתיקון התשובה והשופטים הציעו להקפיא לתקופה זו את הליכי הגירוש. מחר ייערך דיון אצל היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט בבקשה של בית המשפט להקפיא בשבועיים את הליך הגירוש עד להגשת תגובה מעודכנת לעתירות.

עו"ד אביגדור פלדמן, אחד ממגישי העתירה, אמר בדיון: "אני נולדתי פה ב-1948 ולא שיערתי שהמדינה שלי תגרש 40 אלף אנשים, ולאן? אין לנו אמצעים לדעת מה קורה למגורשים מרגע שהם יורדים מהמטוס, אבל המגורשים יודעים - לוקחים להם את הכסף, שמים אותם במלון סגור ואז שולחים אותם לרואנדה. יש ביניהם מבקשי מקלט שהמשפט הבינלאומי מגן עליהם. האמנה הזו על מבקשי המקלט באה בגללנו, בגלל מלחמת העולם בשנייה, בגלל שאנשים נאלצו להימלט. מגרשים 40 אלף איש בלי לעשות בדיקה כמה זמן הם בארץ, האם הוא עובד או לומד, לא נעשה מאמץ הכי קטן לקלוט אותם, לא לראות בהם סרטן בגוף המדינה. הגירוש הזה פוגע בי כמו כווייה צורבת".

הסופר וחתן פרס ישראל, דויד גרוסמן, הגיע לדיון לתמוך בעותרים. מחוץ לדיון אמר גרוסמן: "לפני 40 שנה רב חובל ישראלי זרק מהסיפון נוסע סמוי שחור מול חופי מוזמביק והמדינה רעשה. עכשיו אנחנו הולכים לזרוק 40 אלף איש למים, לכרישים. סבתא שלי התדפקה על שערי הארץ הזו ולכולם היה סבא או סבא רבא שהתדפק על הדלתות ולא היה מי שיפתח, ועכשיו אנחנו מפנים עורף ומתנהגים בערלות לב ואפילו באכזריות. הפניית העורף אומרת שבעצם היה היגיון באופן שבו התנהגו עם אבותינו. עכשיו יש הזדמנות להפוך את הגלגל ולראות בהם בני אדם. זו יכולה להיות הזדמנות גדולה או מפח נפש גדול".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו