${m.global.stripData.hideElement}

 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

משרד הפנים מקשיח את המדיניות - ולא רושם אמהות לסביות במשך חודשים

זה קורה פעם אחר פעם: לזוג אמהות לסביות נולד ילד, הן פונות לבית המשפט שמורה לרשום את שתיהן כהורותיו, ואז מתברר להן שלמשרד הפנים לא די בכך. על רקע השינויים במערכת המשפט והפסיקות המתקדמות, המשרד מערים יותר קשיים ומונע מהילדים לקבל שתי אמהות

98תגובות
שרה ויעל הס בדירתן במודיעין, בשבוע שעבר
גיל כהן מגן

כשנתיים וחצי לאחר הולדת בנן הראשון, הפכו בסוף יולי האחרון שרה ויעל הס לאמהות בפעם השנייה. הן כבר הכירו היטב את ההליך הדרוש כדי ששתיהן ייחשבו, גם לפי חוק, אמהות. השתיים פנו לבית משפט וקיבלו באוקטובר האחרון צו חד משמעי: יש להכיר גם בשרה, האם הלא ביולוגית, כהורה לבתן הקטנה מיום הלידה.

אך לאחר שהגישו השתיים את צו ההורות לסניף משרד הפנים במודיעין, כדי להסדיר את הרישום, החלו להופיע מהמורות. במשך כמה חודשים הן לא קיבלו כל תשובה; בהמשך חידשו את פנייתן ונמסר להן שהעניין בטיפול. זמן לא רב אחר כך קיבלה שרה שיחת טלפון. על הקו: מאיר אמסלם, ראש הגנזך בלשכה לרישום האוכלוסין והאדם היחיד במערכת המטפל ברישום מסוג זה. חלפו יותר מ–90 יום מאז הלידה ועד הגשת הבקשה, בישר לה, לכן הוא לא יכול לרשום אותה כאם הבת: "הוא אמר לי 'את משלמת הרבה כסף לעורכת דין, תפני אליה'".

המקרה הזה משקף הקשחה של מדיניות משרד הפנים בנוגע לרישום אמהות לסביות. בשורת מקרים שהגיעו לידי "הארץ", רשות האוכלוסין מתעלמת מפסיקות בית המשפט, מעכבת את רישום האם הלא ביולוגית ומונעת ממנה הכרה כאמו של הילד. אם בעבר נזקק המשרד לשבועות ספורים כדי ליישם את צווי ההורות, כעת עוברים חודשים ארוכים מבלי שהזוגות זוכים למענה.

לקשיים הללו השלכות מרחיקות לכת על חיי האמהות וילדיהן. ללא רישום, לנשים שמגדלות את הילדים אין כל זכות או חובה חוקית עליהם — ממקרים של טיפול רפואי והוצאת מסמכים רשמיים ועד היעדר זכאות להטבות כמו נקודות זיכוי במס הכנסה וקצבאות שונות. בנוסף לסאגה המשפטית שנאלצות אמהות לסביות לעבור כדי לקבל מבית המשפט צו הורות, הן נדרשות להתמודד עם חזית נוספת, משרד הפנים.

בדיון שנערך בשבוע שעבר בוועדה לקידום מעמד האשה בכנסת על מדיניות רשות האוכלוסין לגבי אמהות לסביות, הודתה למעשה נציגת המשרד כי הפקידים לא מקבלים בהכרח את הכרעותיו של בית המשפט. "הפקיד שמקבל את המקרה אמור לבחון את הנסיבות והאישור נתון לשיקול דעתו", אמרה אודליה אדרי מהלשכה המשפטית ברשות האוכלוסין וההגירה. חברות כנסת שנכחו בדיון התרעמו על הדברים. "פקידים לוקחים על עצמם סמכויות יתר שלא נמצאות בחוק", אמרה יו"ר הוועדה עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת). "אם קיבלתם צו בית משפט אין לכם שיקול דעת ואין מה לבדוק". ח"כ יעל גרמן (יש עתיד) שנכחה אף היא בדיון קראה לבדוק אם לא מדובר בביזיון בית המשפט.

גם עורכי דין העוסקים בתחום מותחים ביקורת חריפה על התנהלות המשרד וסבורים כי ההחמרה במדיניות באה דווקא על רקע ההתקדמות בפסיקות בתי המשפט לענייני משפחה ביחס לזוגות להט"בים , ובראשה מתן צווי הורות שתחולתם ממועד הלידה. "זה הרבה יותר חמור ממה שאנחנו רגילים לו", אומר עו"ד חגי קלעי המייצג את האגודה למען הלהט"ב. "גם כשניצחת בבית המשפט, אין לזה משמעות".

"מאז אנחנו מחכות"

נעמה ונועה ארנון מירושלים מכירות מקרוב את בעיות הרישום, ובמיוחד את ההחמרה בקשיים. לדבריהן, כשהוציאו צו הורות לבנן הראשון ב–2015 הן קיבלו את הספח המתוקן של האם הלא ביולוגית במהרה. "הגשנו טפסים, תוך שלושה שבועות הגיע הספח והכל היה טוב", מספרת נעמה. "כנראה כי הצו היה ממועד הבקשה ולא ממועד הלידה". אבל לדבריה, בלידה השנייה השתלשלות העניינים היתה שונה. "הגשנו בקשה לצו הורות מיד כשהיא נולדה במאי, וקיבלנו אותו באוקטובר 2017. יום אחרי הלכנו למשרד הפנים ומסרנו טפסים. זוגתי מספרת ששבועיים אחרי התקשר אליה מישהו שהזדהה כפקיד משרד הפנים ושאל אותה האם הגשנו את הבקשה לצו עד 90 יום ממועד הלידה. זאת, למרות שכבר יש לנו צו מבית המשפט. מאז אנחנו מחכות, ופונות שוב ושוב למוקד של משרד הפנים. אין להם תשובה עבורנו".

סיגל נדז'דה ובת זוגה יאנה וולוביקוב קיבלו צו הורות באוקטובר האחרון וכעבור חודש הגישו את הטפסים למשרד הפנים. "הגשנו את הצו בתחילת נובמבר למשרד הפנים בכפר סבא, ומאז אין לפקידה תשובה בשבילי", סיפרה נדז'דה. "היא אמרה לי שהוא נשלח לאישור בירושלים ושלא מחזירים לה תשובה. אמרו לנו שמאיר אמסלם מטפל בזה ואי אפשר להשיג את הבנאדם".

שר הפנים דרעי
מוטי מילרוד

את התשובה הזו קיבלו זוגות רבים בארץ, הנאלצים מראש לעבור הליך הנמנע מזוגות הטרוסקסואליים. "לפני שלושה חודשים השארנו את הטפסים בלשכה בחדרה", אומרת ד'. "יש שם מישהי אחת שמטפלת בצווי הורות, והיא אמרה ששולחים את זה לירושלים. התקשרנו למוקד כמה פעמים, ובאחת הפעמים הפקידה אמרה שיש ספח מוכן עבורנו. שמחנו מאוד, ואז התברר ששלחו לנו ספח ריק. התקשרנו שוב ואמרו שיחזרו אלינו ולא חזרו. בת הזוג שלי מחכה לרישום הזה בשביל מקום העבודה שלה. אנחנו פשוט באמצע סיוט". לפני פרסום הכתבה ביקשה ד' כי שמה המלא לא יפורסם מחשש כי אמסלם ומשרד הפנים "ינקמו" בה, ויעכבו עוד את השלמת רישום בנה.

ברקע לדברים עומדת ההתקדמות בפסיקות בתי המשפט לענייני משפחה, שמאז דצמבר 2016 מוציאים צווי הורות עם תחולה רטרואקטיבית, גם למי שלא הגישו את הבקשה 90 יום לאחר הלידה (הזמן הקצוב להגשת הבקשה הוא אחד הסעיפים שמנה היועץ המשפטי לממשלה לפני כמה שנים כתנאי לצו הורות, לצד הצהרה כי האם הביולוגית אינה עבריינית מין ועוד). זאת ועוד, באחרונה פורסמו פסקי דין פורצי דרך שהסדירו את רישום האם הלא ביולוגיות כבר במהלך ההריון כדי שזוג האמהות יירשם בעמדת משרד הפנים בבית החולים כמו זוגות הטרוסקסואליים.

במקרים רבים התחושה המתקבלת היא שמשרד הפנים, באמצעות אותו אמסלם, רואה עצמו כערכאה לצד או אף מעל בית המשפט. "הוא אמר לי שזה חייב להישאר תהליך שרק הוא מבצע, כי הוא זה שבודק שבית המשפט לא עשה טעויות ולא נתן איזה צו בחוסר סמכות", מספרת עו"ד שרון סיראי על מה שאמסלם אמר לה לאחר שפנתה אליו בעקבות ריבוי תלונות על העיכובים ברישום. "שאלתי אותו: מה לגבי צווים שהם בהסכמה? הוא אמר לי: לא משנה — אולי הפרקליטות הסכימה למשהו בטעות? אני בודק מבחינת משרד הפנים שהצו בסדר ושאין על מה לערער ורק אחר כך רושם".

בשיחתם אמר לה אמסלם כי אם יש צווים בתוקף מיום הלידה, אך הבקשה הוגשה יותר מ–90 יום אחריה, "צריך לראות מה לעשות אתם". "מאיר אמסלם ומשרד הפנים מתפקדים כסמכות עליונה מעל בית המשפט ולשיטתם הם לא חייבים לבצע שום שינוי במרשם האוכלוסין אם הם חושבים שהוא לא צודק או נכון", הוסיפה סיראי.

ברשות האוכלוסין אמרו בתגובה כי "הרישום של כל צווי האימוץ וצווי ההורות נערך בגנזך ולא בלשכות רשות האוכלוסין. כל בקשה, כמו בקשות אחרות, נבחנת באופן פרטני ומטופלת. לפיכך, הקביעה או הרמיזה כי איננו מכבדים פסקי דין היא משוללת כל יסוד".

באשר למקרה של יעל ושרה הס נמסר: "מבדיקה עולה כי אין סירוב לרישום ההורות, אולם, כפי שמר אמסלם הסביר לפונות, יש צורך בבדיקת המסמכים מול משרד הרווחה שטיפל בהליך. מר אמסלם פועל על פי נהלים, וזאת חשוב להבהיר". משרד הפנים סירב להתייחס לדברים האחרים שאמר אמסלם למרואיינות.

בניגוד להנחיות

בחודש שעבר חשף "הארץ" כיצד סירב משרד הפנים למלא צווי בית משפט ולרשום אמהות לא ביולוגיות מיד לאחר הלידה (פרסום שגובה בהקלטת פקידות בעמדת הרישום בבית חולים, וכן פקידה ברשות האוכלוסין שטענה כי "אין לקבל פסק דין זה"). סירוב זה בא אף כי לא עמדה מאחוריו בקשה של המדינה לעכב את הביצוע, ונעשה בניגוד להנחיות היועץ המשפטי לממשלה שמחייבות את המדינה לכבד פסקי דין. ל"הארץ" נודע כי לפי שעה אותם ילדים שנולדו לחמשת הזוגות — שקיבלו צווים לרישום הילדים עם שתי אמהות מיד לאחר הלידה — טרם נרשמו ככאלה ברשות האוכלוסין וההגירה.

רשות האוכלוסין מסרבת לרשום שתי אמהות - דלג

בתגובה לפנייה בעניין טען משרד הפנים: "נבהיר, כפי שהובהר בעבר מספר פעמים, כי נציגי רישום הלידות בבתי חולים אינם פקידי רישום לפי חוק מרשם האוכלוסין ועל כן אינם מוסמכים לבצע רישום כזה".

לתגובתו צירף משרד הפנים נוהל עליו חתום אלי לוי, מנהל תחום רישום ודרכונים, שבו כתוב כי היות שפסק הדין אינו חלוט, וכי המדינה צפויה לערער עליו, על הפקיד בבית החולים להוציא "הודעת לידת חי על שם האם הביולוגית בלבד", וכי הרישום יושלם בדרך הרגילה של העברת החומר לגנזך.

"נחצו פה גבולות של שלטון החוק", אומר חגי קלעי, עו"ד האגודה למען הלהט"ב. "רשויות המדינה לא מכבדות פסיקות של בתי המשפט. זו לא החלטה שרירותית אלא ממש נוהל. אנחנו מתלבטים בקהילת עורכי הדין כיצד לפעול, כי זה אירוע הרבה יותר חמור ממה שאנחנו רגילים לו". קלעי מוסיף ש"כשעובדי מדינה מתרשלים במכוון, אין להם חיסיון מפני תביעות אישיות, אבל אנחנו לא רוצים לפעול בכלים האלו. מרגע שיש פסקי דין פשוט שיצייתו להם".

קלעי העלה טענות דומות בדיון מהיר שקיימה בשבוע שעבר הוועדה למען קידום האשה בכנסת, בעניין אפליית אמהות להט"ביות. הדיון התכנס בעקבות הפרסום ב"הארץ" כי המדינה דורשת מלסביות שמביאות ילדים להצהיר כי אינן עברייניות מין. "אין נוהל שלא לקבל פסיקות — יש נוהל שלא להכיר בפסיקות שניתנו עבור ילד שטרם נולד", אמרה בדיון נציגת משרד הפנים, אודליה אדרי. לדבריה, "במקרה של רישום עם צו הורות משותפת הפקיד שמקבל את המקרה אמור לבחון את הנסיבות והאישור נתון לשיקול דעתו".

מור יוסף
אוליבייה פיטוסי

יו"ר הוועדה, תומא סלימאן, התרעמה על הדברים. "אם קיבלתם צו בית משפט אין לכם שיקול דעת ואין מה לבדוק", אמרה. משרד הפנים סירב להגיב לדברים שהשמיעה הנציגה בדיון.

מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה, שלמה מור יוסף, לא ידע גם הוא לספק תשובות ברורות. "אני לא מודע לעניין מעבר לפנייה שלך לדוברת", אמר. "אני מכיר את הנושא היטב, ישבתי בראש ועדה להסדרה חקיקתית להסדרת הריון ולידה, שהתעסקה בזכויות האלו בתקופה שבין הדסה לביטוח הלאומי. אבל להגיד לך ספציפית מה בדיוק קורה אני לא יודע".

שינוי בעמדת המדינה

לטענת העוסקים בנושא, מגמת ההקשחה אינה מתבטאת רק בתחום הרישום. לדברי עו"ד עירא הדר, אחת מעורכות הדין הבולטות בתחום, היא ניכרת גם בעמדת המדינה כפי שהיא באה לידי ביטוי בבתי המשפט. "למרות שעד היום ניתנו מאות צווי הורות פסיקתיים במשפחות של לסביות בשלל מצבים ונסיבות, המדינה החלה לאחרונה להקשיח את עמדתה ולדרוש תנאים בלתי סבירים במתן הצווים", היא מסבירה. "כך למשל המדינה מסרבת לתת צווי הורות פסיקתיים אם האמהות לא מיהרו והגישו את הבקשה לבית המשפט במהלך חופשת הלידה, והן נשלחות לעבור את המסכת הארוכה והמפרכת של הליך אימוץ. זאת בניגוד לפסיקת בג"ץ משנת 2016, שם נקבע כי חובת המדינה לאפשר הליך מהיר ויעיל ככל הניתן להכרה בהורות להט"בית".

ח"כ קסניה סבטלובה (המחנה הציוני), שיזמה את הדיון בשבוע שעבר, החליטה לקחת על עצמה את הטיפול בנושא בין כותלי הכנסת, בין היתר עקב היכרות עם זוגות נשים שנתקלות בקשיים הללו. "אני צריכה כל בוקר להסתכל ביומן שלי כדי לראות שאנחנו חיים בשנת 2018 ולא בימי הביניים" , אמרה. "אני מזועזעת ממצב שבו זוג נשים שרוצה להביא ילד ביחד כתא משפחתי, נדרש להוכיח שהן לא עברייניות מין, ולעמוד מול אינספור גדרות תיל, שזוג סטרייטים אינו עומד בפניהן. מה קרה פה? נשים רוצות בסך הכל לגדל ילדים, לא להיכנס לכור בדימונה". סבטלובה המשיכה ואמרה כי "זו זכות בסיסית שיש לכל אשה. יש כאן שילוב מושלם של מיזוגניה, שוביניזם ושנאת האחר. הגשתי שאילתה בנושא לשרת המשפטים, איילת שקד, והיא לא השיבה לי. שומרי הסף לא משנים את המצב הבלתי נתפס הזה".

ממשרד המשפטים נמסר: "הטענות המובאות בפנייתך ייבדקו. באשר לטענת עו"ד הדר, אין מדובר בהקשחת העמדה כי אם בעמידה על העקרונות שהותוו זה כבר ויש לוודא כי קיימת אחידות ביישומם. באחרונה ביקש היועץ המשפטי לממשלה שיוקם צוות מקצועי בין־משרדי לבחינה של התנאים למתן צו הורות פסיקתי, לאור השיקולים השונים ובכללם טובת הילד והתא המשפחתי. צוות זה יגיש את המלצותיו לדרג קובעי המדיניות במשרדים הרלוונטיים בתוך פרק זמן מוגדר. עד לתום דיוני הצוות וקבלת החלטה אחרת, העקרונות שהותוו עומדים בעינם".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#