בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המדינה תבחן מחדש את בקשות המקלט של אריתריאים הכלואים בסהרונים

היועמ"ש הורה על הצעד בעקבות פסיקה לפיה עריקות מצבא אריתריאה יכולה להוביל לקבלת מעמד פליט. הפרקליטות הודיעה כי מי שמעמדו יתברר כ"דומה" ישוחרר, אך לא ציינה מה הקריטריונים

18תגובות
מבקש מקלט סמוך לכלא סהרונים, ב-2015
אילן אסייג

המדינה תבחן מחדש את כל התיקים של אזרחי אריתריאה שבקשת הפליטות שלהם נדחתה, ועצורים בכלא סהרונים - כך נודע ל"הארץ". בעקבות פסק הדין מהחודש שעבר, שבו קבע בית הדין לעררים בירושלים כי עריקה מצבא אריתריאה יכולה להיות עילה למתן מעמד פליט, הורתה היום (חמישי) המשנה ליועץ המשפטי לממשלה עו"ד דינה זילבר לרשות האוכלוסין והאכיפה לשחרר מהכלא באופן מיידי את מי שיימצא שעניינו "דומה" לעותר בפסק הדין. ההחלטה התקבלה על דעת היועמ"ש אביחי מנדלבליט.

ברשות האוכלוסין וההגירה החלו היום בבחינת הבקשות מחדש, שאמורה להסתיים תוך שבוע - עד יום חמישי הבא. שחרור מבקשי המקלט שיימצאו מתאימים מסהרונים, שבו שוהים כיום כ-280 עצורים, צפוי להחל כבר היום. ההחלטה נוגעת לשחרור מיידי מכליאה בלבד, ואין בה התייחסות להמשך הטיפול במשוחררים.

במשרד המשפטים מתכוונים להגיש ערעור על הפסיקה העקרונית מחשש כי המדינה תאלץ לפתוח מחדש אלפי בקשות. עם זאת, מתוך רצון שלא לפגוע באלו שמעמדם דומה לזה של העותר שתביעתו התקבלה, הוחלט על השחרור. ההחלטה אינה נוגעת לאלפי אזרחי אריתריאה שסורבו מטעמים אלה ולא מוחזקים בסהרונים - חלקם כבר עברו שימועים לקראת גירוש ויידרשו לעזוב בחודש אפריל את ישראל לאחר שלא חודשה אשרתם. במשרד ידונו בשאלות אלה בשבוע הבא, ויגישו את עמדתם לבית המשפט.

"הבדיקה האמורה תתקיים במהירות האפשרית, במטרה למנוע ככל האפשר שהייה במשמורת של מסתננים שיש מקום לשחררם", כתבו במחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, "לשם כך ההחלטה בעניין שחרורו או השארתו במשמורת של כל מסתנן תתקיים עם סיום בדיקת התיק הפרטני, ולא בסיום בדיקת כלל התיקים".

עורכי הדין אלעד כהנא וענת בן-דור מהקליניקה לזכויות פליטים באוניברסיטת תל אביב, שהגישו את הערר שבעקבותיו ניתן פסק הדין, דרשו ממשרדי הפנים והמשפטים לפתוח מחדש את אלפי בקשות המקלט שנדחו על בסיס הפרשנות שאין להכיר בעריקה מצבא אריתריאה כסיבה לפליטות. כמו כן דרשו בקליניקה למנוע את גירושם של מי שבקשותיהם נדחו מטעמים אלה. לדברי עו”ד כהנא, "משרד הפנים דחה אלפי בקשות מקלט שלא כדין. שחרור ממעצר הוא צעד מתחייב,  אך אינו מספיק. על ישראל לקיים את חובותיה לפי האמנה, לבחון מחדש את בקשותיהם באופן הוגן ולבטל את החלטות הגירוש".

הפגנה נגד גירוש מבקשי המקלט בהרצליה, בחודש שעבר
מוטי מילרוד

בתגובה לפניה, במשרד המשפטים השיבו כי הנחו את הרשות לקבל בכל תיק החלטה בשאלה האם עניינם של אותם אנשים "דומה" לעניינו של העורר בפרשת מסגנה – אך לא הבהירו למה הכוונה במילה "דומה", ובאילו מקרים של בקשת מקלט על רקע עריקה מצבא אריתריאה תקנה שחרור מיידי מסהרונים. רשות האוכלוסין וההגירה היא האחראית על קביעת הקריטריונים להחלטה מהם המקרים "הדומים", ולא משרד המשפטים. "המסתננים שקיימת לגביהם שונות רלבנטית מאותו העורר, יישארו במשמורת”, כתבו במשרד המשפטים במסמך המפרט את המהלך.

מבקש המקלט שהגיש את הערר הוא בן 29, שגויס לצבא בגיל 17 ורק שנתיים לאחר מכן הורשה לראשונה לצאת לחופשה כדי לראות את משפחתו. הוא לא שב מהחופשה, הסתתר בכפרו, וכשניסה להימלט מאריתריאה כעבור שנה, נעצר ונכלא למשך שנתיים. הוא סיפר כי בחמשת החודשים הראשונים הוחזק בתאי כליאה תת קרקעיים. לאחר מכן הועסק בעבודות כפייה במשך כמעט שנה נוספת, שבסיומה הצליח לברוח והגיע לישראל. הוא טען כי בארצו רואים בו מתנגד פוליטי.

בית הדין קבע כי האיש זכאי למעמד פליט בישראל והדגיש שהוכיח כי "יש חשש מבוסס היטב לרדיפה בשל דעה פוליטית המיוחסת לו על ידי שלטונות ארצו כתוצאה מעריקתו משירות צבאי". עם זאת, הובהר כי אין לראות בפסק הדין "קביעה אפריורית כי כל מי שבפיו טענה כי הנו עריק או משתמט משירות צבאי או לאומי באריתריאה זכאי למעמד של פליט".

בשבת תתקיים עצרת המונים בכיכר רבין תחת הכותרת "ישראל עוצרת את הגירוש - בעד דרום תל אביב". בעצרת צפויים לדבר מבקשי מקלט, תושבי שכונות דרום העיר תל אביב ואנשי ציבור. "כל יום בכלא בשביל אנשים שראויים למעמד פליט הוא שערורייה. אנחנו מצפים מהמדינה לבחון את כל בקשות המקלט של האריתריאים, שנדחו מסיבות דומות. המאבק הציבורי וההישגים המשפטיים חושפים עד כמה תכנית הגירוש מלאה בחורים ובאי בהירות ועכשיו יותר מתמיד צריך להמשיך להגיד בקול ברור שגירוש הוא לא פתרון, בטח לא כשהוא תחת מעטה של חשאיות", אמרו במוקד לפליטים ומהגרים בתגובה למהלך.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו