בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"יש הזדמנות אסטרטגית"

ועדה שמינה בנט: יש 60 מיליון איש עם זיקה לישראל, חלק מהם ניתן לגייר

דו"ח שיזם משרד התפוצות ממליץ לממשלה להקים מערך שינחיל לימודי יהדות ותרבות עברית בקהילות הטוענות לקשר לישראל ■ בנוסף, מציעים המחברים לקרב צאצאי מומרים ואנוסים ולגייסם להסברה עבור ישראל ■ במשרד מבהירים: הדו"ח טרם אומץ ומטרתו חיזוק הקשר עמם, ולא עלייה וגיור

284תגובות
ילדים מקהילת בני מנשה בהודו, ארכיון
נטשה מוזגוביה

ועדה שמינה שר התפוצות נפתלי בנט קובעת כי יש כ-60 מיליון איש בעולם בעלי זיקה ליהדות או לישראל, וכי יש קהילות בקרבם אשר ניתן לבחון את העלאתן ארצה וגיורן. הוועדה הגישה לממשלה דו"ח המסכם את עבודתה, שבו היא קוראת למפות קהילות בעלות זיקה לישראל, להנחיל בהן תכנים הקשורים למדינה וליהדות ולייסד "מתווה הגעה לישראל לצורך גיור ליחידים, לקבוצות ולקהילות שיימצאו מתאימים לכך". 

לפי הוועדה, מדובר ב"הזדמנות אסטרטגית חסרת תקדים לקרב אל העם היהודי את הציבורים בעלי הזיקה אליו, ולהציב מסלול קבוע וברור בפני המיעוט שיהיה מעוניין להצטרף בסופו של דבר באופן מלא לעם היהודי". ממשרד התפוצות נמסר כי הדו"ח עוד לא אומץ, וכי מטרתו היא חיזוק הקשר עם מעגלים בעלי זיקה לישראל, ולא גיור המוני.

הדו"ח המלא של הוועדה מטעם משרד התפוצות - דלג

הדו"ח, שהוגש למזכירות הממשלה בתחילת השבוע, חובר בידי "הוועדה הציבורית המייעצת לבחינת יחסה של ישראל לציבורים בעולם בעלי זיקה לעם היהודי". הוועדה הוקמה בשנת 2016 על ידי משרד התפוצות, במטרה לייעץ לממשלה בנוגע למדיניות כלפי אותם "ציבורים גדולים" שמבקשים בשנים האחרונות, כך לפי הדו"ח, הכרה ישראלית, קשרים, סיוע וחלקם אף אזרחות.

בעבר חשף "הארץ" כי הוועדה תמליץ לאפשר לקהילות בעלות זיקה ליהדות לשהות בישראל זמן ממושך ולבחון את מורשתן, גם אם אינן זכאיות לעלות לארץ. כעת ממליצה הוועדה להתחיל כבר השנה במיפוי הקהילות, יצירת קשר עמן, הנחלת לימודי יהדות, לימוד השפה העברית ובחינת שיתופי פעולה לטובת הסברה ולטובת "תמיכה בישראל וסיוע במאבק באנטישמיות". 

מספר היהודים ובעלי זיקה ליהדות בעולם*
כ-8 מיליון יהודים בתפוצות
כ-6 מיליון יהודים בישראל
כ-9 מיליון זכאי חוק השבות
כ-5 מיליון צאצאי מומרים
כ-35 מיליון בעלי זיקה לעם היהודי הידועים לישראל
כ-60 מיליון בעלי זיקה לעם היהודי שאינם ידועים 

*לפי דו"ח הוועדה שמינה משרד התפוצות

במסקנותיהם, מותחים חברי הוועדה ביקורת על כך שלמרות שבשני העשורים שחלפו יש "צמיחה אדירה בממדי הציבורים והקהילות" האלה - המדינה אינה ערוכה לכך ואין גורם ממלכתי "המשקיע משאבים ניכרים או עוסק דרך קבע באיסוף ומחקר". לצד זאת, היא קובעת כי מדובר בהזדמנות "אסטרטגית חסרת תקדים" לפעול בעניין. מנכ"ל המשרד, דביר כהנא, אף מדגיש בהקדמה לדו"ח כי "מדובר בעשרות מיליוני אנשים שיכולים להוות מעגלים של קשר, זיקה ותמיכה לעם היהודי ולמדינת ישראל".

לפי הדו"ח, האוכלוסיות כוללות צאצאי יהודים שאינם זכאי חוק השבות, למשל יהודים מומרים, קהילות המצהירות על שייכות לעם היהודי אך חייבות בגיור דוגמת בני הפלשמורה מאתיופיה ובני המנשה מהודו, "צאצאי אנוסים" שעברו ניצור כפוי בספרד, פורטוגל, צרפת, איטליה, אמריקה הלטינית ודרום-מערב ארה"ב, צאצאי "אנוסים אדומים" ממזרח אירופה שהסתירו את יהודתם מפני המשטר הקומוניסטי, קבוצות באפריקה ובאסיה הטוענות לקשר רחוק יותר עם היהדות וכן קבוצות ברחבי העולם עם "שאיפה לזיקה המבוססת על קרבה רעיונית ורוחנית".

המלצות הוועדה של משרד התפוצות –
שלב ראשון – "פיילוט" 
* מיפוי מפורט של צאצאי האנוסים
* גיוסם לטובת תמיכה בישראל 
* הכשרת מדריכים ללימודי יהדות ותרבות ישראלית
שלב שני – "פתיחת ערוצי הידברות" 
* הפצת מידע על היהדות ועל ישראל 
* הכשרת מנהיגים בקהילות והבאתם ללימודים בישראל 
* שילוב המנהיגים בתוכניות כמו "תגלית" 
שלב שלישי – "הרחבת בתי ישראל בעולם" 
* הכשרת עובדים ישראלים לחיזוק הקשר עם הקהילות 
* יצירת היתרי כניסה לארץ לבני הקהילות 
* גיוס אנשים המעוניינים לסייע למאבק ב-BDS 
* העלאה לישראל וגיור

במסגרת ניסיונותיה לאמוד את היקף התופעה, שרטטה הוועדה חמישה "מעגלי השתייכות" לעם היהודי: "הליבה" ובה יותר מ-14 מיליון יהודים המוכרים ככאלה "לכל הדעות"; כ-9 מיליון בני אדם "העונים על ההגדרה של זכאי שבות ומשפחותיהם"; כ-5 מיליון בני אדם "לפחות" שניתן להגדיר "קרובים-רחוקים, צאצאים של יהודים מדור רביעי ומעלה, ושל יהודים שהמירו את דתם"; כ-35 מיליון בני אדם "שמצהירים על זיקה לעם היהודי, כגון צאצאי אנוסים"; כ-60 מיליון בני אדם שניתן להגדיר כ"פוטנציאל עתידי", כלומר: "ציבורים של צאצאי יהודים, צאצאי אנוסים, וקבוצות נוספות של בעלי זיקה לעם היהודי, אך אינם מצהירים על כך כרגע או שעדיין אינם מודעים לכך".

חברי הוועדה - ד"ר אופיר העברי, פרופ׳ בנימין איש-שלום, עו"ד צבי האוזר, עו"ד רותם ידלין וגב' פיאמה נירנשטיין - המליצו כי לצורך הפרויקט תוקם במשרד התפוצות מערכת, שבהמשך אף תהפוך לרשות ממלכתית ומכון מחקר לאומי, שתאסוף מידע על הקהילות ותיצור עמן קשר. בתור התחלה, כך לפי ההמלצות, המערכת תתמקד בשנתיים הקרובות בפיילוט בקרב קהילות צאצאי "בני האנוסים", קהילת ה"זיקה" הגדולה ביותר לפי ממצאי הדו"ח. הפיילוט נועד לקדם הסברה בישראל ובעולם היהודי בנושא האנוסים כדי לייצר "מודעות רחבה", לבצע מיפוי מפורט של הקהילות, לקדם שיתוף פעולה, תיאום וסיוע לצורך קידום מיזמים חינוכיים והסברתיים, לרתום את "קהילות בני האנוסים לטובת תמיכה במדינת ישראל" ולהכין מערכי שיעור העוסקים "ביהדות, בשפה ובתרבות העברית ובמדינת ישראל", אשר יועברו בידי מדריכים מהארצות השונות לאחר "תקופת הכשרה קצרה".

לאחר מכן, בשנים 2021-2019, ממליצה הוועדה למשרד התפוצות לפתוח "ערוצי הידברות ושיח" בישראל ובחו"ל "בנוגע למשמעויות הדרמטיות של המציאות המתהווה שבה מעגלי העם היהודי כוללים יותר ויותר גם את מי שאינם יהודים או זכאי שבות". כמו כן, היא ממליצה "להקים ולתחזק אתר ממלכתי שיבצע דיגיטציה של מידע (כולל אפשרות למאגרים גיניאולוגיים) ויפיץ מידע על היהדות, על ישראל ועל השפה העברית... אפשרויות לביקורים ולימודים בישראל, מידע על חוקים ותקנות בישראל כגון חוק השבות, מערך הגיור הממשלתי וכן הלאה". זאת לצד עידוד מחקר אקדמי בתחום, הכשרת מנהיגות קהילתית, הבאת המנהיגים לישראל לטובת קורסים ואף לימודים לתואר מלא, בחינת אפשרות להשתתפותם בתוכניות כמו "תגלית" ו"מסע" או הקמת תוכנית חדשה בסגנון "תגלית" שתיוחד ל"צאצאי האנוסים".

בטווח הארוך, בשנת 2022, ממליצה הוועדה לממשלה להכשיר בכל נציגויות ישראל בעולם עובדים שיהיו אחראים לקשר עם הקהילות. זאת, בנוסף לשיתוף פעולה עם רשות האוכלוסין וההגירה במשרד הפנים ליצירת היתרי כניסה מיוחדים עבורם למטרות לימודים ועבודה, וכן שיתוף פעולה עם המשרד לנושאים אסטרטגיים בקרב אלה המעוניינים לסייע למאבק ב-BDS. הוועדה מציעה גם לבחון הרחבה של "בתי ישראל" ברחבי העולם, על מנת "להפיץ תרבות יהודית וישראלית בדומה לארגונים כמו 'מכון גתה' ו'המכון הצרפתי'".

ממשרד התפוצות נמסר בתגובה כי הוא "מינה ועדה בלתי תלויה לבחינת יחסה של מדינת ישראל לציבורים שאינם יהודים אך בעלי זיקה לעם היהודי. עם תום עבודתה, הגישה הוועדה את הדו"ח למשרד התפוצות, להמשך דיון בנושא. הוועדה קובעת כי ישנה הזדמנות חסרת תקדים ליצירת שיתופי פעולה עם ציבורים אלו וכך להופכם לנכס אסטרטגי לעם היהודי ולמדינת ישראל בקהילה הבינלאומית. הוועדה לא ממליצה כלל לפעול בתחום של גיור ועלייה בקרב ציבורים אלו. משרד התפוצות קיבל לידיו את הדו"ח ויזם דיון בממשלה כדי לבחון את המלצות הוועדה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו