בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חרף הכחשותיה הפומביות של אוגנדה, ישראל מתעקשת: יש מגעים לחתימה על הסכם גירוש

המדינה הודיעה לבג"ץ כי שליח מיוחד מקיים "קשר תדיר וישיר עם הרשויות" באוגנדה לקראת חתימה על עדכון להסכם. בשבוע שעבר הבהירה לשכת נשיא אוגנדה ל"הארץ": "אין שום הבנות עם ישראל בנושא"

30תגובות
מבקשי מקלט מפגינים נגד הגירוש בתל אביב, אתמול
מוטי מילרוד

חרף ההכחשות הגורפות מטעם אוגנדה לגבי נכונותה לקליטת מבקשי מקלט מישראל, המדינה התעקשה היום (שני) בתשובתה בפני בג"ץ כי מתקיימים מגעים שוטפים עם הרשויות. "המדינה השלישית השנייה מחויבת להסדר עמה - התחייבות שקיבלה ביטוי אף בעת האחרונה ממש", נכתב. כמו כן, נמסר כי "בין השליח למקביליו במדינה השלישית השנייה מתקיימים מגעים לגיבוש עדכון להסדר וחתימה עליו". לאורך כל תשובת המדינה לבג"ץ, הנפרסת על 72 עמודים, לא מוזכרות רואנדה ואוגנדה בשמן, אלא כ"המדינה השלישית הראשונה" ו"המדינה השלישית השנייה".

לפי תשובת המדינה, שליח מיוחד לאוגנדה "מקיים שיח שוטף עם הרשויות המוסמכות במדינה השלישית השנייה ומוודא את יישום ההסדרים, הלכה למעשה, הן באמצעות קשר תדיר ישיר עם הרשויות המוסמכות והן במסגרת ביקוריו העתיים במדינות השלישיות כמצוין לעיל". עוד נכתב כי "במקרה הצורך, השליח המיוחד עורך בירורים מול הגורמים הרלוונטיים ביחס למקרים ספציפיים, ומסייע בפתרון בעיות פרטניות, ככל שאלו התעוררו. כן מבקר השליח במדינה השלישית השנייה ביקורים עתיים, אשר על מתכונתם נוכל להרחיב במעמד צד אחד".

ואולם, בשבוע שעבר הבהירו באוגנדה כי לא יהיו מוכנים לקלוט מבקשי מקלט שגורשו בכפייה מישראל. בתשובה לפניית "הארץ" מסרה דוברת הנשיא: "אוגנדה אינה מוכנה לקבל מבקשי מקלט מישראל ללא הסכמתם. דבר זה הובהר על ידי שר החוץ שלנו". בלשכת הנשיא הכחישו כי ישנו הסכם כלשהו בין ישראל לאונגדה והשיבו: "אין באופן מוחלט שום חוזה או הבנות בין אוגנדה וישראל בנוגע לקבלת פליטים". עוד הוסיפו בלשכת הנשיא כי לא התנהל שום דיון בנושא בין נשיא אוגנדה יוורי מוסווני לראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו.

כמו כן, שר החוץ של אוגנדה הצהיר בשבוע שעבר שאין לארצו "הסכם או הבנות עם ישראל, רשמיות או לא רשמיות". השר הנרי אוקלו אוריים התייחס בדבריו למתווה גירוש מבקשי המקלט מישראל למדינה שלישית. את הדברים אמר השר לסוכנות הידיעות אי-פי. לדברי השר אוריים, אין הסכם שיתיר לישראל "לזרוק לפה את הפליטים שלה". עוד הוסיף: "אם מבקשי המקלט יגורשו מישראל ויגיעו לאוגנדה, נתעקש שחברות התעופה יחזירו אותם למקום שממנו הם הגיעו".

עוד טענה המדינה בתשובתה היום לבג"ץ כי היא עוקבת מקרוב אחר קליטת המגורשים, ושומרת איתם על קשר טלפוני, טענה שנסתרה בתחקיר מקיף שערך שליח "הארץ" לאוגנדה. מעדויות של כמעט 20 מבקשי מקלט שנשלחו לאוגנדה מישראל, עלה כי איש מישראל לא עמד איתם בקשר, וכי מסמכיהם נלקחו מהם.

מבקשי מקלט בגינת לוינסקי בתל אביב, אתמול
מוטי מילרוד

ואולם, בתשובת המדינה נכתב: "בנוסף לשליח המיוחד מטעם ראש הממשלה, מונה בשעתו עובד ייעודי ברשות האוכלוסין וההגירה שאחראי על תיעוד ומעקב אחר תהליך קליטת היוצאים למדינות השלישיות". לפי הכתוב, הדבר נעשה "באמצעים שונים כגון שיחות טלפון ודואר אלקטרוני".

לפי תשובת המדינה, בהסדר, "שנערך ונחתם על ידי השליח המיוחד מטעם המדינה ובתיאום מלא עם משרד החוץ", חוות דעת שבחנה את המצב במדינה מצאה שמתאפשרת "יציאה בטוחה אליה". "חוות דעת זו תּוקפה בחודש מרץ 2015 ,מרץ 2016 וכן במהלך חודש מרץ שנה זו", נכתב. עוד פרטה המדינה כי ההסדר אליו הגיעה מדינת ישראל עם מדינת היעד השלישית השנייה כולל "התייחסות מפורשת לאופק שהייה באמצעות מתן תעודת ID .תעודה זו ניתנת לחידוש מדי שנה בכל פעם, ומעניקה לאוחז בה את האפשרות לעבוד, להקים עסקים, מבטיחה לו חופש תנועה במדינה". כמו כן, נכתב כי מבקש המקלט מקבל ויזת שהיה ל-30 ימים עם כניסתו למדינה, ובמהלכם הוא יכול לבקש באוגנדה את התעודה לטווח הארוך.

כמו כן, ישראל מתעקשת כי ההסדר המתוקן כולל "התחייבות מפורשת של המדינה השלישית השנייה לקלוט מסתננים המגיעים אליה מישראל, בין אם אלה יבואו בשעריה מיוזמתם ובין אם יורחקו אליה שלא מרצונם". ואולם, נציגי הרשויות באוגנדה הבהירו יותר מפעם אחת באופן פומבי כי יסרבו לקלוט מבקשי מקלט שלא יגיעו אליה מרצונם.

על פי המדינה, מוגדרים כפוטנציאל הרחקה למדינה שלישית כרגע 7,845 מבקשי מקלט, בפילוח הבא: 3,877 לא הגישו בקשות מקלט, 2,115 שבקשת המקלט שלהם נדחתה ו-1,952 הגישו בקשה לאחר 1 בינואר 2018. עד כה נמסרו 1,987 הודעות על יציאה למדינה שלישית בהתאם לנוהל ההרחקה. בהמשך לכך, בוצעו 259 שימועים. ב-182 מתוכם ניתנה החלטה בדבר גירוש למדינה שלישית, וב-77 האחרים טרם ניתנה החלטה.

המדינה מסרה בתשובתה לראשונה נתונים על מספר מבקשי המקלט שעזבו עד כה לאוגנדה בתוכנית עזיבה מרצון או לאחר שנכלאו. בשנת 2015 יצאו אל המדינה השלישית השנייה 485 מבקשי מקלט, בשנת 2016 יצאו 506, בשנת 2017 יצאו אליה 630 בני אדם, ובשנת 2018 יצאו 128.

ההודעות על חידוש המאמצים לגירוש לאוגנדה באו לאחר ביטול ההסכם שישראל חתמה מול נציבות הפליטים של האו"ם, שבמסגרתו 16 אלף מבקשי מקלט היו אמורים להיקלט במדינות מערביות שונות, בהן קנדה וגרמניה. כשראש הממשלה בנימין נתניהו הציג בשבוע שעבר את המתווה, הוא הסביר שהמדינה השלישית נסוגה מההסכם עם ישראל מכיוון ש"אינה עומדת בלחצים", לדבריו. הוא אמר במפורש שמדובר ברואנדה, והצהיר שנכנעה ללחצים שהופעלו עליה מאירופה בעידוד הקרן החדשה לישראל.

בפוסט שבו הודיע על ביטול ההסכם, כתב ראש הממשלה ש"למרות המגבלות המשפטיות והקשיים הבינלאומיים שהולכים ונערמים, אנחנו נמשיך לפעול בנחישות למצות את כל האפשרויות העומדות לרשותנו להוצאת המסתננים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו