טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בג"ץ קבע: אין כרגע הסכם המאפשר גירוש בכפייה לאוגנדה

גם לאחר שהמדינה הציגה מסמכים חסויים, החליטו שופטי העליון כי אין מתווה המאפשר לגרש את מבקשי המקלט. אם לא יושג הסכם כזה עד יום ראשון, ישוחררו 207 מבקשי מקלט הכלואים בסהרונים

91תגובות
מבקשי מקלט מפגינים נגד הגירוש בתל אביב, אתמול
מוטי מילרוד

בג"ץ קבע הערב (שלישי) כי אין כרגע הסכם המאפשר גירוש בכפייה של מבקשי מקלט לאוגנדה. גם לאחר שהמדינה הציגה מסמכים חסויים בדיון שנערך במעמד צד אחד, החליטו שופטי בית המשפט העליון כי אין מתווה המאפשר לגרש את מבקשי המקלט ליעד שהוגדר כ"מדינה שלישית שנייה". אם המדינה לא תגבש הסכם כזה עד יום ראשון, שיאושר גם על ידי היועץ המשפטי לממשלה, ישוחררו בהוראת בג"ץ 207 מבקשי מקלט הכלואים בסהרונים.

בפסק הדין נכתב כי "לעת הזו הקרקע ההסכמית המעודכנת טרם הוכשרה לביצוע מתווה ההרחקה שלא מרצון עם מי שהמשיבים קראו 'המדינה השלישית השנייה'. לפי ההערכה שנמסרה במהלך הדיון, דרושות 48 שעות נוספות לגיבוש העדכון להסדר עם אותה מדינה, ככל שיושג. המשיבים ציינו בפנינו כי ככל שיגובש הסכם מעודכן כזה, על היועץ המשפטי לממשלה לבחון את השלכותיו".

השופטים קבעו כי אם לא יושג עד יום ראשון הקרוב הסכם עם אוגנדה, על המדינה לשחרר את מבקשי המקלט שסירבו להיות מגורשים ונשלחו לסהרונים. גם אם יושג הסכם כזה, הצו האוסר על גירוש מבקשי המקלט ימשיך לחול בשבועיים הקרובים. עם זאת, הדגישו השופטים כי אינם מביעים "עמדה כלשהי באשר לתוקפו או חוקיותו של הסכם כזה, ככל שיושג".

בעקבות קריסת ההסכם בין המדינה לרואנדה, הוחלט למחוק את העתירות נגד הגירוש שהגישו עורכי הדין אביגדור פלדמן ואיתי מק, לנוכח "ההתפתחויות המשמעותיות שאירעו מאז הגשתן". השניים צפויים להגיש עתירות חדשות, נגד הגירוש לאוגנדה. "הבעיות שהביאו לביטול ההסכם עם רואנדה, יהיו תקפות גם לגבי אוגנדה", מסר עו"ד מק, "במיוחד לאחר ששר החוץ האוגנדי טען כי לא יהיה כלום כי לא היה כלום".

מק הוסיף: "מצער כי נדרש כחודש של התחמקויות והסתרות עד שהמדינה הודתה כי אין הסכם חתום כלשהו עם מדינה אחרת לגירוש בכפייה אליה. מי ששילמו את מחיר התנהלות חמורה זו הם מבקשי המקלט הכלואים בסהרונים ללא אופק ממשי להרחקה. רשויות המדינה שיקרו ביודעין לציבור ולשופטי בג"ץ".

עו"ד פלדמן מסר: "הסתיימה המערכה הראשונה באחת הפארסות המוזרות ביותר שהתרחשו במשפט הישראלי. אני אגיש עתירה נוספת, ומאמין שכל ארגוני זכויות האדם ובעיקר ארגונים העוסקים בפליטים יעתרו גם הם. בעתירה שלי אדגיש את ההסכם של ישראל עם נציבות הפליטים של האו"ם הסכם עליו חתמו ראש הממשלה והשר דרעי, הסכם שהושג לאחר מאמץ רב ותושייה רבה של אנשים כמו פרופסור מור יוסף וראש המטה לביטחון לאומי מאיר בן שבת. למה הפכה שאלת הפליטים לנושא פוליטי אין לי מושג, למה הימין נגד פתרון אנושי וראוי לפליטים הנמצאים במדינה, גם על כך אין לי תשובה. בעוד 14 יום תתחיל המערכה השנייה, אני מקווה כי תהיה מכובדת ורצינית ובעיית הפליטים במדינת ישקראל תיפתר, לא מעצרים, ללא גירושים כפויים".

הדיון התנהל שעות אחדות לאחר שהמדינה הודיעה בתשובתה לבג"ץ כי ישראל קרובה לחתימת הסכם מתוקן עם אוגנדה לצורכי גירוש מבקשי המקלט אליה, חרף ההכחשות הפומביות והגורפות מצד גורמים בממשל בקמפלה. נשיאת העליון אסתר חיות מתחה ביקורת חריפה על המדינה, כששאלה את נציגת הפרקליטות עו"ד שוש שמואלי: "אם הייתם מעלים על מטוס כך וכך אנשים, האם היו נקלטים שם או לא?". שמואלי השיבה: "לפי היועמ"ש, יש הסתברות גבוהה". הנשיאה ענתה לה: "אז אין הסכם. אתם מחזיקים אנשים במעצר". גם השופט חנן מלצר מתח על גישת המדינה ביקורת ואמר: "זה חידוש, לעצור אנשים שיש רק הסתברות להרחקתם. החירות היא האלטרנטיבה".

שופטי העליון עימתו את שמואלי עם הגרסה שנתנה במארס לתוקפו של ההסכם. זאת, בהתחשב בביטול תכנית הגירוש בשבוע שעבר על ידי לשכת ראש הממשלה - ביטול שנתניהו חזר בו ממנו לאחר כיממה. לשאלה אם ההסכם היה חתום וסגור לפני הדיון בבג"ץ ב-12 במארס השיבה שכן, אך הבהירה כי "ההסכם קרס במהלך פגישות עבודה". נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות הקשתה: "ההסכם עם אחת המדינות קרס לפי מה שאתם כותבים. המדינה חזרה בה מההסכם עם האו"ם ומקדמת מגעים שטרם נשלמו עם המדינה השלישית. יש איתה הסכם - או אין? אם הכל חתום, מה צריכים לגבש עוד ולהחתים?".

עו"ד שמואלי השיבה כי יהודה וינשטיין, היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, אישר כי אוגנדה בטוחה וכי משרד הפנים תיקף את חוות הדעת הזאת. בהמשך, שאלה הנשיאה כמה בני אדם צפויים להיקלט במדינה במסגרת ההליך, אולם עו"ד שמואלי ביקשה כי המדינה תשיב במעמד צד אחד. "אמרת שאם תעלו אנשים למטוס הם לא ייקלטו", אמרה חיות. "היועץ בודק את עניין ההרחקה הכפויה", השיבה עו"ד שמואלי.

"זה לא מובן. אתם אומרים שכבר לפני כמה חודשים נחתם הסכם להרחקה שלא בהסכמה עם שתי המדינות. הסכם כזה לא היה יכול להיחתם בלי אישור היועץ המשפטי לממשלה. מה קרה עכשיו? למה צריך עוד אישור? מה השתנה? המוקד היא לא בהיותה מדינה בטוחה, אלא בהיותה מכונה לקלוט אנשים בכפייה". עו"ד שמואלי השיבה: "ההסכמה חתומה להרחקה ללא הסכמה, יש פרטים שבגללם היועמ"ש ביקש עדכון ואליהם אוכל להתייחס במעמד צד אחד".

בשלב זה, הקשה השופט חנן מלצר ושאל לגבי ההכחשות הפומביות של אוגנדה בעניין ההסכם. "שר החוץ של המדינה אמר שאין הסכם, איך זה מתיישב?", שאל. בהמשך, שאל מלצר מדוע המדינה לא עודכנה בדבר המגעים עם האו"ם להסדרת קליטתם של מבקשי המקלט במדינות מערביות. "לא אמרתם מילה על המגעים האלה. האם אתם, הפרקליטות, ידעתם על המגעים האלה?", שאל. חיות הוסיפה כי המדינה לא ביקשה בתגובתה, לפני כחודש, להגיש כל מסמך או תוספת.

בשלב זה ובמעמד צד אחד, אישרה עו"ד שמואלי לשופטים כי המגעים עם האו"ם החלו טרם הדיון בבג"ץ ואמרה כי הם ביקשו לעדכן את המדינה במעמד צד אחד. ואולם, חיות אמרה לה כי הם כלל לא ביקשו זאת טרם הדיון.

מוקדם יותר היום נכתב בתשובת המדינה לבג"ץ: "המדינה השלישית השנייה מחויבת להסדר עמה - התחייבות שקיבלה ביטוי אף בעת האחרונה ממש. עוד נמסר כי "בין השליח למקביליו במדינה השלישית השנייה מתקיימים מגעים לגיבוש עדכון להסדר וחתימה עליו". לאורך כל תשובת המדינה לבג"ץ, הנפרסת על 72 עמודים, לא מוזכרות רואנדה ואוגנדה בשמן, אלא כ"המדינה השלישית הראשונה" ו"המדינה השלישית השנייה".

"גורשנו מיד לאוגנדה ולקחו מאתנו את כל המסמכים" | תחקיר "הארץ": מבקשי מקלט נשלחים לרואנדה ולאוגנדה ללא מעמד או זכויות | דרך הייסורים של מבקשי המקלט שהוחזרו לאפריקה | מבקשי המקלט שגורשו לרואנדה חיים ברחוב, נכלאים וקוראים: "אל תבואו לפה" | ישראל גירשה 1,500 מבקשי מקלט לדרום סודאן. זה מה שעלה בגורלם

לפי תשובת המדינה, שליח מיוחד לאוגנדה "מקיים שיח שוטף עם הרשויות המוסמכות במדינה השלישית השנייה ומוודא את יישום ההסדרים, הלכה למעשה, הן באמצעות קשר תדיר ישיר עם הרשויות המוסמכות והן במסגרת ביקוריו העתיים במדינות השלישיות כמצוין לעיל". עוד נכתב כי "במקרה הצורך, השליח המיוחד עורך בירורים מול הגורמים הרלוונטיים ביחס למקרים ספציפיים, ומסייע בפתרון בעיות פרטניות, ככל שאלו התעוררו. כן מבקר השליח במדינה השלישית השנייה ביקורים עתיים, אשר על מתכונתם נוכל להרחיב במעמד צד אחד".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות