בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פרשנות

להסכם עם תושבי אום אל-חיראן יש רק שם אחד: טרנספר בהסכמה

ההסכם הוא כישלון מהדהד של ההנהגה הערבית בישראל. המודל של הקמת יישוב ליהודים בלבד עשוי לשמש את המדינה שוב בעתיד ולהשפיע באופן מרחיק לכת על החלוקה הדמוגרפית והמשאבים בנגב

67תגובות
ראבעה אבו אל-קיעאן, אלמנתו של יעקוב אבו אל-קיעאן, ובנה יאסין ליד הריסות ביתם באום אל-חיראן, בשנה שעברה
אליהו הרשקוביץ

ההסכם שנחתם אתמול (שלישי) בין תושבי הכפר הלא מוכר אום אל-חיראן בנגב למדינה מפרט את התנאים ואת הפיצוי לתושבים, שיעברו לשכונה חדשה שתיבנה עבורם בכפר חורה הסמוך. אלא שמדובר בהסכם שבמסגרתו אזרחים ערבים יתפנו משטח שבו גרו וניהלו את חייהם בהוראת המדינה ובהסכמתה במשך עשרות שנים, ובאותו שטח יוקם יישוב המיועד ליהודים בלבד. המסקנה היא אחת: טרנספר בהסכמה.

יש שיתנגדו להגדרה הזו ויטענו שהיא מוגזמת, ויש שיקטלגו את ההסכם כסוגיה מקומית פנימית בנגב שאין לה שום השלכות; אבל בפועל מדובר בהסכם עקרוני שיש לו לא מעט השלכות על האזרחים הערבים בנגב. ההסכם מציב שאלות קשות בפני ההנהגה הפוליטית והחברתית של הציבור הערבי, שלא במקרה מילאה פיה מים מאז פרסום ההסכם והעדיפה לשתוק.

הכפר אום אל-חיראן נמנה עם הכפרים הלא מוכרים בנגב. ספק אם מישהו הכיר את היישוב או שמע עליו עד לפני כשנה וחצי על רקע הדרישה לפנותו והתמונות הקשות מבוקר 18 לינואר 2017, כשכוחות משטרה גדולים כיתרו את הכפר לצרוך פינוי חלק מהבתים של היישוב. התוצאות היו קשות: שוטר ואזרח הרוגים. במשטרה אף מיהרו להגדיר את האזרח, המורה יעקוב אבו אל-קיעאן, טרוריסט מבית היוצר של ארגון המדינה האיסלאמית; אולם מהר מאוד התברר שמדובר בטענה לא מבוססת בלשון המעטה, והשוטרים שירו באבו אל-קיעאן ממתינים כעת להכרעת פרקליט המדינה בעניינם.

תיעוד התקרית - דלג

ההריסה באום אל-חיראן הביאה לתגובה חריפה בתוך החברה הערבית. ועדת המעקב העליונה של הציבור הערבי בישראל והרשימה המשותפת התגייסו לסייע לתושבים, וגם לא מעט ארגוני חברה אזרחית ומתנדבים. היישוב הקטן נהפך לסמל נוכח המשוואה שנוצרה: פינוי אזרחים ערבים לטובת יהודים. לא מעט פוליטיקאים ואנשי ציבור ערבים יצאו בקריאות לוחמניות על מאבק של חיים ומוות והתעקשות על הישארות התושבים על אדמתם. במסגרת הפעילות נערך גם מבצע גיוס כספים לרכישת קרוואנים במקום הבתים שנהרסו. התושבים במקום הרגישו ברוח גבית ובתמיכה רחבה, שכללה גם קולות מהחברה היהודית. אבל כמו כל מאבק ציבורי שנשען בעיקר על אמוציות ולא על גב כלכלי ותוכנית לטווח הארוך, התמיכה והפעילות בשטח התאדו. התושבים באום אל-חיראן, ובעיקר אלה שהתעקשו להישאר על אדמתם, הודו לאחר חתימת ההסכם כי הם נותרו לבד במערכה. הם אמרו כי אין בכוחם להתמודד עם המנגנון המשומן של המדינה, וקיבלו את הפשרה. 

השוטר ארז (עמדי) לוי
יעקוב מוסא אבו אל-קיעאן

ברשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב לא מסתירים את שביעות רצונם מההסכם, ובצדק. מדובר בסוגיה רגישה של פינוי תושבים ומתכון לחיכוך ואלימות. תושבי הכפר שהציעו בעבר להישאר בשטח ולקבל מגרשים או אדמות בתוך היישוב היהודי ויתרו על דרישה זו, והיישוב חירן יוקם ללא נוכחות ערבית. מודל זה ישמש ללא ספק את המדינה כמתווה פשרה מול כפרים אחרים בנגב, ויביא להסדרה שיהיו לה השלכות מרחיקות לכת על החלוקה הדמוגרפית ועל המשאבים בנגב. ואולם, מבחינת הציבור הערבי מדובר בעוד כישלון מהדהד, כישלון של ההנהגה המקומית בנגב, המפולגת והמסוכסכת, ושל ההנהגה הארצית, ובפרט ועדת המעקב והרשימה המשותפת.

ערב הבחירות האחרונות הסבירו קברניטי הרשימה שלמרות חילוקי הדעות בניהם, בהתמודדות מול האפליה והגזענות של ממשלות ישראל יש לא מעט סוגיות שמאחדות ומדחיקות את חילוקי הדעות. על פניו, אום אל-חיראן אמור להיות דוגמה מצוינת לכך -סוגיה שיש בה כל המרכיבים לאחדות סביב נושא האדמה. אבל למרבה הצער, בלי אסטרטגיה ובלי גב כלכלי תומך, הנהגת הציבור הערבי הצטיירה במקרה הזה כהנהגה חלשה. ביום האדמה הראשון ב-1976, בעזרת מעט מאוד כלים אבל עם מנהיגות ורצון, הצליחו בחברה הערבית למנוע הפקעת אדמות ולהוביל לשינוי גישה מול המדינה. היום, גם עם ייצוג של 13 חברי כנסת ומיליון וחצי אזרחים, אין ביכולתה של ההנהגה למנוע פינוי כפר ערבי בשנת 2018.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו