בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מנכ"ל "בצלם" זומן לפגישה לקראת שלילת תקן שירות לאומי שלא מאויש שנתיים

רשות השירות הלאומי-אזרחי פועלת לבטל את התקן בעקבות קמפיין הארגון שקרא לחיילים לסרב פקודה ולא לירות במפגינים לא חמושים בעזה. בעבר המשנה ליועמ"ש אסרה לבטל את התקן

4תגובות
חגי אלעד בוועידת ישראל לשלום 2017
תומר אפלבאום

מנכ"ל רשות השירות הלאומי-אזרחי, שר-שלום ג׳רבי, זימן את מנכ"ל "בצלם", חגי אלעד, לפגישת הבהרה לקראת שלילת תקן השירות הלאומי מהארגון - אף שהוא לא מאויש כבר שנתיים. התקן אינו בשימוש מתוקף החלטת הארגון, והמשנה ליועץ המשפטי לממשלה, דינה זילבר, כבר אסרה בעבר במפורש לבטל אותו. גם היועץ המשפטי של הרשות עצמה טרם הכריע בנושא, ובעבר דחה בקשות דומות. מכתב הזימון נשלח לאחר שהשר הממונה על הרשות, אורי אריאל, הורה לג'רבי לפעול לביטול התקן של בצלם.

במכתב, כתב ג'רבי לאלעד כי "ארגון 'בצלם' מקדם קמפיין הקורא לחיילי צה"ל לסרב פקודה מול מצעד היוצא מעזה לכיוון הגדה. רשות השירות הלאומי-אזרחי איננה הגורם האחראי על אכיפת החוק בישראל, אולם כגורם הממשלתי הממונה על השירות (...) מחויבת הרשות לבדוק תלונות המגיעות אליה על פעולות בלתי חוקיות שמבצעים גופים שאושרו על ידה, ולהשתמש בסמכותה לביטול אישור לגוף שאינו עומד בכללים שקובע החוק". ב"בצלם" ביקשו שלא להגיב.

רק לאחרונה קבע היועץ המשפטי של הרשות, עורך הדין יואב ארבל, כי אין לה סמכות לשלול תקנים מבלי שהמשטרה קבעה שבוצעו עבירות. במקרה זה, לא מתנהלת חקירה נגד בצלם. בנובמבר האחרון כתב ארבל לפעיל הימין שמאי גליק, שדרש לשלול את תקן השירות הלאומי מארגון אמנסטי: "אין זה מסמכותה של הרשות ואין זה מתפקידה לבחון האם גוף כזה או אחר עבר על הוראות חוק העונשין... לשם כך, קיימות בישראל רשויות חקירה ואכיפה. אני מציע כי בכל טענה שאדם או גוף כלשהו עבר על הוראות חוק העונשין יפנה מרשך לרשויות אלו אשר בסמכותן ובתפקידן לערוך בדיקות אלה".

בשנת 2014 כבר ניסתה הרשות לשלול את התקן, אך זילבר ביטלה את המהלך. היא מתחה ביקורת חריפה על דרך קבלת ההחלטה, וכתבה בחוות הדעת שאפשר לא להכיר בארגון רק אם הוא "שולל את קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, תומך בטרור או במאבק מזוין נגד ישראל או מסית לאלימות, טרור או לגזענות". במקרה זה, כתבה זילבר, "דרישות אלו לא התקיימו".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו