בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

נתונים חדשים מערערים הנחת יסוד לפיה רוב החרדים מתנגד ללימודים מעורבים

ניתוח ממצאי הסקר עליו הסתמכה המועצה להשכלה גבוהה מעלה שכ–40% מהחרדים שמעוניינים בלימודים אקדמיים מוכנים לשקול ללמוד במסגרות ללא הפרדה בין נשים לגברים

10תגובות
אמיל סלמן

שיעור החרדים המוכנים לשקול לימודים במסגרות אקדמיות מעורבות, ללא הפרדה בין גברים לנשים, הוא כ–40% מכלל אלה המעוניינים בתואר אקדמי. כך עולה מניתוח שערך פרופ' עודד נבון מהאוניברסיטה העברית לנתוני סקר שהוכן לבקשת המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג). שיעור זה כפול מזה שהתקבל לכלל האוכלוסייה החרדית — נתון שעליו התבססה הטענה כי חרדים לא ישתלבו במוסדות ההשכלה הגבוהה ללא הפרדה מגדרית. הטענה בזכות ההפרדה הפכה לקביעה שאיש כמעט לא מערער עליה, ושימשה את המל"ג כהצדקה עיקרית לתוכנית החומש המעגנת ואף מרחיבה את המסלולים הנפרדים לציבור החרדי.

בינואר 2017 פורסם סקר עמדות של חרדים כלפי לימודים אקדמיים. הסקר הקיף 980 משתתפים, בני 18–45, ונערך בידי אסף מלחי בשביל המל"ג. זאת, בהמשך למחקרים שהצביעו אמנם על הצורך במסגרות נפרדות לסטודנטים חרדים אך גם ספגו ביקורת מתודולוגית. הסקר של מלחי חיזק בקרב ראשי מערכת ההשכלה הגבוהה והשר האחראי, נפתלי בנט, את התפיסה שלפיה הפרדה היא האפשרות היחידה. "צריך להחליט: רוצים חרדים בהשכלה ותעסוקה או לא. אם כן — צריך לייצר להם מסלולים מיוחדים", צייץ בנט בחשבון הטוויטר שלו, לאחר שהמל"ג אישרה את התוכנית.

לפי הסקר של מלחי, "קיימת רתיעה רבה מאוד בציבור החרדי מלימודים אקדמיים במסגרות שאין בהן הפרדה מגדרית": 83% מהנשים החרדיות ו–79% מהגברים השיבו כי אינם מוכנים כלל ללמוד במסגרות מעורבות. גם האפשרות ללמוד בכיתות נפרדות במסגרת הקמפוסים הרגילים "איננה מהווה חלופה מספקת למרבית האוכלוסיות החרדיות": כ–20% בלבד מכלל החרדים הביעו עניין רב או בינוני באפשרות זו. "מסקנותיו הברורות והמוצקות של מחקר זה מלמדות, מעבר לכל ספק, כי הפרדה מגדרית בין נשים לגברים עדיין נדרשת", כתב מלחי.

דברים אלה קיבלו ביטוי רשמי גם בתגובת המדינה לעתירה נגד תוכנית החומש: "המסקנה החד משמעית" העולה מהסקר היא שעל מנת לשלב חרדים באקדמיה "יש לחזק את המסגרות המקיימות הפרדה בין נשים לגברים".

ואולם, פרופ' נבון, לשעבר סגן הרקטור באוניברסיטה העברית וחבר בקבוצת אנשי האקדמיה שעתרה לבג"ץ נגד ההפרדה, מתרשם כי הדברים פחות נחרצים. מניתוח עצמאי וחדש שערך לנתונים, מתברר כי חישוב החרדים שהודיעו כי לא ילמדו במסגרת מעורבת — כ–80% — כולל גם את אלה שהשיבו שאינם מעוניינים כלל בלימודים אקדמיים.

נבון בחן את תשובותיהם של החרדים שהביעו עניין בלימודים אקדמיים במידה רבה (והקיפו 35% מכלל הנשאלים). מסתבר שבתוך קבוצה זו, שיעור המתנגדים למסגרות המעורבות יורד ל–63%, בעוד שהיתר ציינו כי ישקלו את האפשרות במידה זו או אחרת. "גם במציאות שבה הנורמה היא לימודים בהפרדה, קרוב ל–40% מאלו שמעוניינים מאוד בהשכלה אינם פוסלים לימודים במוסדות הכלליים הקיימים", אומר פרופ' נבון. שיעור דומה התקבל גם כאשר נשאלו החרדים מה יעשו אם תחום הלימודים שבו הם מעוניינים אינו נלמד באופן נפרד.

נדמה כי מרגע שהוחלט במל"ג על אימוץ המסלולים הנפרדים לחרדים לא נבדקו אפשרויות אחרות, בוודאי שלא באופן מעשי. האקסיומה ש"בלי הפרדה החרדים לא יבואו", שעליה חזרו בכירי מערכת ההשכלה הגבוהה, הובילה לסימון דרך אחת בלבד. תהליך דומה נרשם גם בתוכנית המכשירה בהפרדה צוערים חרדים לשירות המדינה. נציגי המדינה הודו בבית הדין לעבודה כי גם אם היו מספיק מועמדים מתאימים שמוכנים ללמוד ללא הפרדה, ההחלטה העקרונית לקיים הכשרה נפרדת היתה נשארת ללא שינוי.

על התפלגות העמדות משפיעה גם המציאות שמסביב — זו שבמסגרתה הלימודים בהפרדה הולכים והופכים לעניין נורמטיבי. אפשרויות אחרות, כמו השתלבות במסגרות הרגילות עם תמיכה וליווי משמעותיים, לא זכו לאותה התייחסות במל"ג.

"עלות ההפרדה היא אדירה, כיוון שכל קורס מועבר בכיתה רגילה, בכיתת גברים ובכיתת נשים, בלי להחשיב את עלות מתקני הלימוד הנפרדים", מוסיף פרופ' נבון. "אם התלמידים החרדים יבואו ללמוד בקמפוסים הרגילים, אפשר יהיה להפנות תקציבים גדולים לטובת מלגות קיום, עזרה אקדמית צמודה, הקטנת הנשירה וסיוע חברתי־רוחני שיאפשר לרבים להרגיש נוח יותר בסביבה החדשה. בסקרים שנערכו, כמו גם במציאות, לא הושם כל תג מחיר על ההפרדה. היא הוצעה ומוצעת בחינם, למרות עלותה הגבוהה. לפני חרדים לא הועמדה האפשרות לבחור בין לימודים בהפרדה או לקבל את עלותה כסיוע אקדמי וכלכלי. השאלות האלה לא נבדקו מעולם, כמו גם המחיר שמשלמת החברה הישראלית על התגברות ההפרדה ואפליית הנשים".

מלחי, דוקטורנט במחלקה למינהל ומדיניות ציבורית באוניברסיטת בן־גוריון וחוקר במכון הישראלי לדמוקרטיה, דוחה את הניתוח של נבון. לדבריו, גם החרדים שלא הביעו עניין ללמוד באקדמיה רלוונטיים לחישוב שערך בסקר, "כיוון שהציבור החרדי הלומד באקדמיה קשור בעבותות לכור מחצבתו". הוא הוסיף כי ההפרדה באקדמיה היא "סוגיה ערכית־נורמטיבית, שהביסוס האמפירי־פוזיטיביסטי שלה אינו העיקר. ההכרעה צריכה להיות ציבורית־פוליטית, ולא כזו שמסתייעת בבתי משפט או ועדות ציבוריות מקצועיות. ברור לכולם שהמחיר של אי־שילוב חרדים באקדמיה או בתעסוקה הוא כבד".

מהמל"ג נמסר בתגובה כי "הציבה כיעד את המשך הגידול במספר הסטודנטים החרדים. בגיבוש המדיניות הסתייעה בגורמי מקצוע ראשונים במעלה", ביניהם גם הסקר של מלחי, שלפיו 20% מהנשאלים הסכימו ללימודים במסגרות מעורבות.

הקפאה גורלית

ביום רביעי, בין יום הזיכרון ליום העצמאות, הודיעה פרקליטות המדינה כי תבקש לערער על החלטת בית הדין האזורי לעבודה בירושלים להקפיא את קורס ההכשרה הנפרד לצוערים חרדים. הקורס נפתח לפני כחודשיים ומשתתפים בו כ–20 גברים חרדים. על פי החלטת השופטת רחל בר"ג־הירשברג, אם לא יצורפו לקורס לפחות עשר נשים, הוא יוקפא החל מיום ראשון הקרוב, עד למתן החלטה אחרת. ההחלטה שיקבל בית הדין הארצי לעבודה — לעצור את ההכשרה הנפרדת או למסד אותה — צפויה להשפיע על מאבקים נוספים שמעוררת "התאמת" המערכת הכללית לדרישות החרדים ותומכיהם, בין השאר באקדמיה ובצבא.

הבקשה לעכב את הקפאת הקורס מתבססת על שתי טענות עיקריות: הראשונה היא שהדבר יפגע באופן "ניכר ומשמעותי" במשתתפי ההכשרה החרדים, שחלקם "עזבו מקום עבודה קודם" ו"הסתמכו על השמה בשירות המדינה". בהקשר זה מציינת הפרקליטות גם את "הפגיעה באמון הקהילה החרדית בכל הנוגע ליכולתה לקיים הכשרה מותאמת והדרגתית" לשירות הציבורי.

הטענה השנייה היא כביכול מעשית יותר: צירוף נשים לקורס, המתחיל את השליש השני, הוא "בלתי אפשרי מבחינה מקצועית ופרקטית". קביעה זו, כדאי לשים לב, נשענת לא רק על תהליכי המיון הארוכים, אלא גם על העובדה שהגברים החרדים החלו את הקורס "תוך הסתמכות על התמהיל האנושי שהוצג מבעוד מועד, כלומר — הפרדה מגדרית".

כמו שנהגה המל"ג בתוכניות האקדמיות לחרדים, גם בקשת המדינה מבית הדין שלא לפגוע בצוערים החרדים צריכה לעורר אי־נחת: אז וכעת מציבה המדינה עובדות שיהיה קשה לשנות. בהקשר זה כתבה השופטת כי החלטת המדינה "שלא לשעות לתמרורי האזהרה הרבים שהציבה בפניה שדולת הנשים קודם לפתיחת התוכנית, מלמדת כי היא ביכרה ליטול 'סיכון מחושב' לפיו התוכנית עשויה להיעצר, ולא נהגה משנה זהירות, כמצופה".

הקביעה העקרונית של בית הדין חשובה אף יותר: "באיזון בין הנזק שייגרם מהקפאת ההכשרה, ובפרט לעמיתים שהחלו בה, על כל המשתמע מכך, אל מול הזכות החוקתית לשוויון — גוברת האחרונה".

לדברי עו"ד חגי קלעי, המייצג את שדולת הנשים עם עו"ד ליעד ורצהיזר ומרים זלקינד, "ניתן לתהות מדוע במקום לברך על החלטת בית הדין, ממשיכה המדינה במאבקה לקדם מסלולי עבודה בהפרדה בשירות המדינה. זאת, לאחר שהתברר כי יש מספיק מועמדים חרדים המסכימים ללמוד ללא הפרדה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו