בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אמה של אלה אור שנהרגה בשיטפון: הבטיחו לי שהכל יהיה בסדר ומאובטח

"המדריכים הרגיעו אותנו ואמרו שאפשר לסמוך עליהם", סיפר סבה של אלה, שהובאה למנוחות במעלה אדומים. חברה של מעיין ברהום ספד לה: "הלוואי ולא הייתי מתעורר הבוקר"

38תגובות
הלווייתה של אלה אור, היום
אוליבייה פיטוסי

הלווייתה של אלה אור, תלמידת כיתה י"ב ממעלה אדומים שנהרגה אתמול בשיטפון בנחל צפית, נערכה היום (שישי) בבית העלמין במעלה אדומים. בשעות הצהריים נערכו גם הלוויותיהם של צור אלפי ממזכרת בתיה, מעיין ברהום ויעל סדן מירושלים, אגם לוי ממושב חרות ושני שמיר משוהם.

אלה אור
מתוך פייסבוק

"אלה שלנו, באנו להיפרד ממך", ספדה אמה שרית. "נולדת באחת בלילה בליל שבת. אחות קטנה, ילדה מלאת מרץ ושמחת חיים, אוהבת לסייע ולעזור. מצטיינת בלימודים ואוהבת טיולים בטבע. ילדה דעתנית. מנהיגה. אמרת לנו שאת מתכוונת ללכת לשנת מכינה כדי לתרום לפני הגיוס. ואני, כמו כל אמא, דואגת וחופרת".

"בהתחלה לא הסכמתי שתחתמי בשמי על אישורי היציאה", ספדה האם. "דיברתי עם המדריכה ושאלתי אותה איך תצאו במזג אוויר סוער כזה. לא קיבלתי תשובות, רק הבטיחו לי שהכל יהיה בסדר ומאובטח. אבל שום דבר לא בסדר. שלחת לי תמונה מהאוהל וכתבת לי לא לדאוג. מאז לא ענית לי יותר. הלכת לנו, אלה שלנו".

הלווייתו של צור אלפי במזכרת בתיה, היום
עופר וקנין

עשרה הרוגים בשיטפון, סיקור נרחב: "מגיעות לנו תשובות על המחדל": משפחות ההרוגים בשיטפון מתמודדות עם האסון // במשרדי החינוך והביטחון מטילים זה על זה את האחריות // ראש מכינת בני ציון חשוד בגרימת מוות ברשלנות; מעצרו הוארך עד יום שלישי // המטיילים יצאו ממכינה בתל אביב, המשותפת לדתיים וחילונים // "הנערים סיפרו שטיילו בנחל ופתאום הגיע גל ושטף אותם" // חלופת המסרונים רגע לפני הטיול: "זה לא הגיוני שנלך למקום שהכל שם שיטפונות"

"אהובת לבנו העדינה והצנועה, היית מלאת חכמת חיים ואהבת לעזור לכולם", ספד הסב, רפי אנגל. "הקב"ה קטף את הפרח הגדול ביותר, ואנחנו עדיין לא מאמינים ומעכלים את גודל האסון. כמה שמחת ללכת למכינה, הרגשת גאווה גדולה. כשחששנו מהטיול, המדריכים הרגיעו אותנו ואמרו שאפשר לסמוך עליהם. אלה התוצאות של ה'סמוך'. אנחנו לא מעכלים את האסון שנפל עלינו וכבר מתגעגעים לחיוך שלך".

הלוויתה של אלה אור, היום במעלה אדומים
אוליבייה פיטוסי

"אחותי הקטנה, איך נפרדים, איך אומרים שלום? איך מתמודדים עם העובדה שרגע את כאן ורגע את כבר לא חוזרת?", ספד לה רועי, אחד מאחיה. "לנצח תישארי צעירה. כולנו, האחים והאחיות, נהנו ממנה ושאבנו מתוכה כוחות. היא היתה הכי צעירה, אבל כולנו התייעצנו איתה. אלה תמיד רצתה שנהיה מאוחדים. זו הצוואה שלה. היא רוצה עולם הרבה יותר טוב".

הלוויתה של מעיין ברהום בגבעת שאול בירושלים, היום
אמיל סלמן

מאות השתתפו גם בהלווייתה של מעיין ברהום, תלמידת כיתה י"ב מירושלים. כמחצית מהמשתתפים בהלוויה היו בני נוער. מחנכה ספד לה בבכי: "מעיין היקרה, בסוף כל שיחה אתך היית אומרת לי, 'אל תדאג, אני אתגבר'. אני מחכה שתקומי ותגידי לי, התגברתי. היה לך חיוך מפיץ אור. יותר משאהבת את המדינה ואת הארץ, אהבת אדם. חשבת על הזולת, על הכאב שלו". למשפחה אמר, "אומרים שמשפחה לא בוחרים, אבל אתם בחרתם בנו. נמשיך להיות המשפחה שלכם".

מעיין ברהום
מתוך פייסבוק

"קשה לנו לעכל את העובדה שאת כבר לא איתנו, שמחר נקום בבוקר ולא נשמע אותך. שלא אחבק אותך יותר", ספדה גילי, חברתה. "היית חברה יקרה, אבל יותר מהכל היית אדם טוב. רק תקפצי ותגידי לנו שזה לא קרה. בלעדייך החיים לא ימשיכו כהרגלם. תמיד נזכור אותך. את נקודת אור שתישאר איתנו לנצח".

"איך ממשיכים חיים שלמים בלעדייך? אני לא מבין בזה. לך תמיד היתה תשובה", ספד לה אחד מחבריה. "היית אומרת בחיוך שזה עובר. רק אלוהים יודע כמה אהבתי אותך. קיבלת אותי בצורה הכי מלאה שיש, נתת לי תקווה בעולם הזה. קשה לי לדבר עליך בלשון עבר. הלוואי ולא הייתי מתעורר הבוקר".

"מעיין, כולנו ממתינים שמישהו יעיר אותנו מהחלום הזה", הוסיפו חברותיה, יערה וטל. "אנחנו שבורים ולא יודעים מה לעשות. אנחנו מקווים שאת עכשיו במקום טוב".

"חבריה של מעיין איבדו חברה אהובה", ספדה סגנית ראש העיר, יעל ענתבי. "אנא שמרו על עצמכם ושמרו בלבכם את זכרה של מעיין, את האור שלה את החיוך שלה. כל הורה מכיר את החרדה לשלום הילדים - הלילה אין הורה שישן טוב. כל הורה מבין עד כמה מר כאבכם".

רבים התאספו היום גם בבניין המכינה בתל אביב. אלון ירון, בן 18 ממכינת עין פרת ובן דודו של בן ציון ז"ל שעל שמו נקראת המכינה, הגיע לנחם את חבריו וסיפר, "כשהאסון קרה הייתי בבית. מיד התקשרתי לכל מי שאני מכיר, היה תוהו ובוהו. זה לא נתפס, הרי הרבה חבר'ה יוצאים לטיולי שיטפונות. אנשים בפנים שבורים, מנסים לדאוג לכולם ולעזור למשפחות במה שאפשר. המכינות תמיד ממש זהירות. הכי חשוב זה שאנשים יבינו שהעולם של המכינות הוא עולם של נתינה בלי אינטרס, באים לפה בשביל ללמוד ולתרום".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו