בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

זוכה בפרס דן דוד תעניק את כספי הזכייה לארגונים ישראליים שפועלים נגד הכיבוש

פרופסור אוולין פוקס קלר החליטה לתרום את הכסף לבצלם, לאגודה לזכויות האזרח ולרופאים לזכויות אדם. היא תחלוק את הפרס בסך שלושה מיליון דולר עם שמונה זוכים וזוכות

90תגובות
פוקס קלר מקבלת את פרס דן דוד באוניברסיטת תל אביב, אתמול
עופר וקנין

אוולין פוקס קלר, אחת מתשעת הזוכים והזוכות בפרס דן דוד שהוענק אמש (ראשון) באוניברסיטת תל אביב, תתרום את הכסף שתקבל לארגוני זכויות האדם הישראליים בצלם, האגודה לזכויות האזרח ורופאים לזכויות אדם. פרופסור פוקס קלר תחלוק עם שאר הזוכים והזוכות את פרסי הזכייה בסך שלושה מיליון דולר.

המדענית וההוגה הפמיניסטית פוקס קלר, בת 82, אמרה ל"הארץ" שברגע שדבר זכייתה בפרס נודע לה, אמרה לעצמה שתוכל לקבלו רק אם תעביר הלאה את הכסף לארגונים שנאבקים במדיניות ישראל כלפי הפלסטינים. פוקס קלר כתבה בהודעה ששלחה אתמול ל"הארץ": "אני מודה מקרב לב לקרן דן דוד, הן על הכבוד שבהענקת הפרס והן על ההזדמנות שהוא נותן לי לתמוך באותם יסודות בחברה הישראלית המחויבים לדו-קיום בשלום ולהגנה על זכויות האדם לכל".

"הארץ" שאל את פוקס קלר מדוע לא דחתה מלכתחילה את קבלת הפרס, מכיוון שמעניק אותו מוסד אוניברסיטאי ישראלי שהוא חלק מהמערכת ואינו מבקר אותה. פוקס קלר ענתה: "איני רואה זאת כך. אני מקבלת את הפרס בתמיכה באנשים שמתנגדים למערכת. לא מצאתי שדחיית הפרס תועיל במשהו. אני רואה בהחלטתי הצהרה פוליטית חזקה יותר מדחייה".

השיחה עם פוקס קלר התקיימה ביום חמישי שעבר, פחות מ-24 שעות לאחר שנחתה בישראל מארה"ב, שבה היא גרה. פוקס קלר בחרה להודיע על כוונתה באמצעות ראיון עיתונאי ולא בעת הטקס. "לא רציתי שזו תהיה הצהרה דווקנית ואיני רוצה להפוך למוקד הערב", הסבירה את החלטתה.

פוקס קלר סיפרה לראשונה ביום שבת על החלטתה לשני עמיתיה לפרס בקטגוריה "ממד העבר - ההיסטוריה של המדע" - פרופ' לוריין דסטון, מנהלת מכון מקס פלאנק להיסטוריה של המדע בברלין, ופרופסור סיימון שאפר, מאוניברסיטת קיימברידג'. ששת הזוכים האחרים הם בקטגוריות "ממד ההווה - ביואתיקה" וב"ממד העתיד - רפואה מותאמת אישית".

פוקס קלר, בשבוע שעבר בתל אביב
תומר אפלבאום

באתר אוניברסיטת תל אביב, כתוב כי הפרס על שם דן דוד - איש עסקים ונדבן בינלאומי - מוענק "מדי שנה לאנשים אשר הוכיחו הצטיינות מיוחדת ותרמו תרומה יוצאת דופן לאנושות בתחומי המדע, הרוח והאמנות". בנימוקי הזכייה נכתב כי פוקס קלר זוכה בפרס "על עבודתה החלוצית בתחום המדע והמגדר, עבודה שחוללה מהפך בנקודת המבט שלנו על ההיסטוריה של המדע... על היחס בין פמיניזם למדע".

תחומי המחקר של פוקס קלר הם פיסיקה תיאורטית, ביולוגיה מתמטית, הגות פמיניסטית והיסטוריה של המדע. "המהפך" שאליו מרמז אתר האוניברסיטה הוא גילוייה עד כמה אופני המחשבה של המדע המודרני וייצוגים של תופעות טבע עוצבו על ידי אידיאולוגיה פטריארכאלית ושפתה. כך, למשל, חוקרים בביולוגיה חיפשו "אדון", גורם דומיננטי בדמות מולקולה שלטת שמפעילה מנגנון שלם, במקום לראות את שיתוף הפעולה בין גורמים שונים ואת הארגון העצמי.

הביולוגית ועורכת הרבעון "מתוד", כריסטינה אגאפאקיס, כתבה בהקדמה לראיון אתה ב-2014: "במשך כל הקריירה שלה היא דחפה את גבולות המדע, ובביטחון חצתה את הקווים שמפרידים בין דיסציפלינות ופרצה את המחסומים שהותירו נשים מחוץ לפסגת ההישגים המדעיים".

פוקס קלר לימדה במרוצת השנים בכמה אוניברסיטאות, האחרונה שבהן המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT). פוקס קלר נשאלה אם לדעתה אוניברסיטאות ישראליות אמורות לצאת נגד הפגיעה בחופש האקדמי של פלסטינים באמצעות מניעת יציאה של סטודנטים מרצועת עזה לגדה המערבית וחו"ל, או מגבלות שמטילה ישראל על כניסת מרצים ותלמידים מחו"ל לאוניברסיטאות בשטחים. בתשובתה אמרה: "כמובן שאני חושבת שהן אמורות, אך הן לא עושות זאת. הן אינן רוצות, ואינן משמיעות קול. לא רק אוניברסיטת תל אביב אינה רוצה, לאף אוניברסיטה בישראל אין רצון".

ביקורה האחרון בישראל היה לפני עשר שנים, כשהתארחה במכון ויצמן. מצבה הבריאותי אפשר לה אז לסייר יותר וגם להגיע לגדה המערבית. לעדותה, היא נדהמה מהשינויים שעברו על חברים שלה שבעבר ראו עצמם ליברלים וסוציאליסטים, ולא היה להם מושג מה קורה בשטחים הפלסטיניים תחת שלטון ישראל. "השינוי הגדול ביותר הוא כנראה אצל הילדים, ההשפעה שיש לצבא עליהם", אמרה.

"אמרתי בהצהרות שונות אז שאני בושה שאני יהודייה, וכן, אני חשה אותו הדבר היום", אמרה בשבוע שעבר. בתשובה לשאלה מה הקשר, כי היא אמריקאית יהודייה ולא ישראלית, ענתה: "שאלה טובה. מה כל כך מיוחד בלהיות יהודי? זו היתה רק תגובת בטן. איני יכולה להגן עליה. [רק להגיד ש]המחויבות הפוליטית שלי נובעת ממה שנותר מהמורשת היהודית־שמאלית שלי".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו