בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המדינה תבחן גירוש לסודאן של מבקשי מקלט שנמלטו מרצח עם ורדיפות

גורמים בכירים העוסקים בנושא בודקים אם קיימים אזורים בטוחים בסודאן שאליהם יהיה ניתן לגרש את מבקשי המקלט ■ כ-7,500 אזרחי סודאן חיים בישראל, והם נמצאים בסכנת כליאה, עינויים ורדיפות בארצם

29תגובות
מבקשי מקלט משוחררים מסהרונים, באפריל
אליהו הרשקוביץ

המדינה בוחנת אם ניתן לגרש לארץ מוצאם מבקשי מקלט סודאנים שנמלטו מרצח עם ורדיפות. גורמים בכירים העוסקים בנושא בודקים אם קיימים אזורים בטוחים שאליהם ניתן יהיה לגרשם. גירוש לחבל דארפור אינו עומד על הפרק. מרשות האוכלוסין נמסר כי הסוגיה כולה נמצאת בבחינה. 

על פי נתוני רשות האוכלוסין וההגירה, נכון לסוף שנת 2017 בישראל ישנם כ-7,500 מבקשי מקלט סודאנים, לא כולל ילדים. משנת 2009 ועד אוגוסט 2017 הגישו כ-2,500 יוצאי חבל דארפור בקשות מקלט בישראל. מלבד חמש בקשות שנדחו ואחת שאושרה, יתר הבקשות ממתינות למענה מזה כמה שנים. בג"ץ מתח ביקורת על גרירת הרגליים בגיבוש מדיניות בנוגע למעמדם בישראל, אך לא קבע לוח זמנים לפתרון הסוגיה. 

הממשלה הסודאנית מחשיבה את ישראל למדינת אויב ואוסרת על אזרחיה לקיים עמה קשרים, כל שכן להיכנס לשטחה. מבקשי המקלט מסודאן נמצאים בסכנת מעצרי שווא, עינויים ורדיפות מצד כוחות הביטחון אם ישובו לארצם, והממשלה הסודאנית מאיימת להעניש כל אזרח שהיה בשטח ישראל. המלחמה בחבל דארפור שבמערב סודאן בשנים 2003 עד 2005 ו-2012 עד 2014 הוגדרה בקונגרס האמריקאי כרצח עם והותירה מאות אלפי הרוגים ומיליוני עקורים. אך גם שנים לאחר מכן, אזרחי המדינה ממשיכים לסבול מנחת זרועו של המשטר. כך למשל, דו"ח של ארגון זכויות האדם Human Rights Watch קבע ב-2015 כי חיילים סודאנים פרצו לבתים, בזזו ואנסו יותר מ–200 נשים וילדות בעיירה טבית.

בתחילת החודש הצהיר שר הפנים, אריה דרעי, כי ישראל מקיימת מגעים עם נציבות הפליטים של האו"ם במטרה להגיע להסכם חדש שיסדיר את מעמדם של כלל מבקשי המקלט האפריקאים החיים בישראל. בשבועות האחרונים קיימו גורמים בכירים דיונים נוספים בעניין, ובמסגרתם בין השאר נבדק אם ניתן להחזיר מבקשי מקלט סודאנים לארץ מוצאם, תוך בחינת השאלה אם קיימים אזורים בטוחים בשטחה.

אתמול, בעקבות עתירות שהוגשו לבג"ץ, הודיעה המדינה כי תעניק מעמד ל-300 מבקשי מקלט יוצאי חבל דארפור, חבל נובה והנילוס הכחול - מקומות שבהם התרחש רצח עם. זאת, כמה חודשים לאחר שהוחלט להעניק מעמד ל-500 יוצאי חבל דארפור. את העתירות הגישו עורכות הדין מיכל פומרנץ וכרמל פומרנץ, ועתירה נוספת הוגשה על ידי עו"ד תומר ורשה. בשנים 2017-2014 עזבו את ישראל כ-5,300 מבקשי מקלט סודאנים במסגרת "תוכנית עזיבה מרצון" דרך ירדן, טורקיה ואתיופיה.

נשיא סודאן עומר אל־בשיר, ב-2015
Shiraaz Mohamed/אי־פי

מנציבות האו"ם לפליטים נמסר בתגובה לפרסום ב"הארץ" כי: "עמדת נציבות האו"ם לפליטים בנוגע לצורכי ההגנה של מבקשי מקלט ופליטים מסודן הנמצאים בישראל נותרה בעינה".

מאז הגעת הסודנים הראשונים לישראל, הנהיגה ישראל מדיניות מבורכת של אי החזרה וזאת הן לאור המשברים המתמשכים באזורים שונים, ובהם מאות אלפי בני אדם קיפחו את חייהם ומליונים נעקרו מבתיהם, והן לאור טיב היחסים הבין-מדינתיים המעיבים על חזרה בטוחה.

הנחת המוצא היא כי מבקשי מקלט מאזורי משבר אינם יכולים עדיין למצוא הגנה בסודן וכל עוד קיימת סכנה לחייהם או לחירותם יש לספק להם הגנה כפליטים".

מהמוקד לפליטים ומהגרים נמסר כי "בכירי משרד הפנים ממשיכים בלוחמה הפסיכולוגית נגד הפליטים. מדובר בכותרת שכל מטרתה לזרוע בהלה בקרב קהילת מבקשי המקלט כדי לדחוף עוד ועוד מהם לעזוב 'מרצון' למדינות שכבר נקבע שאינן מעניקות להם הגנה. זוהי מדיניות הגירוש השקט שמדינת ישראל מקיימת זה ארבע שנים. לא נכנע לנסיונות ההפחדה האלו ונמשיך להילחם למען זכויות האדם הבסיסיות של ניצולי רצח העם בסודאן, להיות אנשים חופשיים".

נשיא סודאן עומר אל־בשיר, ששולט במדינה מאז ההפיכה הצבאית שביצע ב–1989, הוא אחד הרודנים הידועים לשמצה בעולם. ב–2009 הוצא נגדו צו מעצר בינלאומי, לאחר שהואשם בבית הדין הבינלאומי בהאג באחריות לפשעים נגד האנושות ולפשעי מלחמה בחבל דארפור, שבו רצחו כוחות סודאניים מאות אלפי בני שבטים אפריקאיים. השופטים קבעו שאל־בשיר "חשוד באחריות להוראה מכוונת לתקוף חלקים גדולים של האוכלוסייה האזרחית בדארפור, ברצח, השמדה, אונס, עינוי ועקירה בכוח של מספר גדול של אזרחים ובביזת רכושם". לפי ארגוני זכויות אדם בינלאומיים, מעשי הטבח והאונס השיטתיים בחבל דארפור נמשכים ביתר שאת גם בשנים האחרונות.

בדו"ח המבקר האחרון נמתחה ביקורת חריפה על העיכוב במתן מענה לבקשות המקלט של יוצאי חבל דארפור. "בדיונים בראשות ראש הממשלה הוחלט להעניק מעמד מטעמים הומניטריים לכמה מאות מיוצאי חבל דארפור, בלי שנקבע דבר בעניינם של שאר מבקשי המקלט מחבל זה. זאת, אף על פי שיוצאי חבל דארפור חוו לחימה אלימה אשר הוגדרה בידי הקונגרס של ארצות הברית רצח עם", נכתב בדו"ח. "משרד מבקר המדינה מעיר לשר הפנים כי העיכוב הניכר בהשלמת הטיפול בכ-1,600 בקשות מקלט של יוצאי חבל דארפור פוגע באופן חמור בזכויותיהם של יוצאי החבל שיוכרו כפליטים. לגבי הענקת מעמד מטעמים הומניטריים לכמה מאות מבקשי מקלט, אין בכך מענה ראוי לקשיים החמורים שציינו בית המשפט והמשנה ליועץ המשפטי לממשלה".

במארס האחרון בית הדין לעררים בירושלים מתח גם כן ביקורת על טיפולן של הרשויות בבקשות מקלט של יוצאי דארפור, וקבע כי אין זה סביר לדון בהן במשך יותר משנה וכי התמשכות ההליכים פוגעת באופן בלתי מידתי במבקשי המקלט. הדיין מרט דורפמן קיבל עררים שהגישו חמישה מבקשי מקלט מדארפור והורה למדינה להעניק להם מעמד תושבים ארעיים. ברשות האוכלוסין וההגירה נימקו את ההימנעות מהכרעה בבקשות המקלט בהמתנה להחלטתו של שר הפנים, אריה דרעי, וטענו שעל בית הדין להימנע מהתערבות בנושא. הדיין דורפמן דחה את טענות המדינה, וקבע: "אי־מתן מענה בבקשות המקלט לא נובע מעומס חריג אצל המשיב, אלא בשל מדיניות מוצהרת שלא להכריע בבקשות המקלט של אזרחי סודאן יוצאי דארפור".

ביולי האחרון גם בג"ץ מתח ביקורת על העיכוב של המדינה בגיבוש מדיניות בנוגע למעמדם של יוצאי חבל דארפור - אך לא קבע תאריך יעד לקביעת מדיניות כזאת. נשיאת בית המשפט, אסתר חיות, דרשה בדיון לדעת מה לוח הזמנים לגיבוש מדיניות כוללת בנושא, אך טרם קיבלה מענה. חיות אמרה לנציגי המדינה כי כל עוד אין מדיניות בנושא, עליה להכריע בבקשות המקלט. "מדוע אתם לא מגבשים מדיניות למרות שזה ההסבר שלכם לכך שאתם לא מקבלים החלטות במאות ואלפי בקשות?", שאלה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו