בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הבגרות בהיסטוריה תהפוך לבחינה עם חומר פתוח

התלמידים יוכלו לענות על חלק מהבחינה כשחומר הלימוד נגיש להם, אך לא הובהר אם יותר שימוש באינטרנט. מומחים להוראת היסטוריה ששוחחו עם "הארץ" בירכו על המהלך, שיושלם תוך שלוש שנים

16תגובות
תלמידה בבחינת בגרות
אילן אסייג

בחינת הבגרות בהיסטוריה תהפוך בהדרגה לבחינה עם חומר פתוח, במטרה להפחית את השינון, להתעמק יותר בחומר הנלמד ולפתח יכולות חשיבה מתקדמות בקרב התלמידים. כיום ישנם כ-50 בתי ספר הנבחנים בהיסטוריה במתכונת זו, ולאור הצלחת הניסוי הוחלט להרחיב את התוכנית לכל התיכונים, בשלב זה בחינוך הממלכתי.

שינוי הבחינה ייעשה בהדרגה: בשנת הלימודים הבאה, תשע"ט, יוכשרו המורים להיסטוריה לתוכנית החדשה; בשנה שלאחר מכן יחלו המורים ללמד לפי התוכנית; ובשנת תשפ"א, קיץ 2021, יעברו כל התלמידים לבחינות עם חומר פתוח. המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך בוחנת את הרחבת המודל גם למקצועות נוספים.

לפי התכנון, עם הטמעת התוכנית החדשה חלק מהבחינה יכלול מתכונת היבחנות עם ספר פתוח, וחלק יישאר במתכונת סגורה - כנהוג היום. בהודעת משרד החינוך נכתב כי "היבחנות עם ספר פתוח מבטיחה שכל התלמידים ירכשו את המיומנויות הנדרשות להתמודדות עם שאלות מסדר חשיבה גבוה, שאלות העוסקות בהבעת עמדה מנומקת ומוסדרת ושאלות העוסקות בדילמות מוסריות".

בהודעה נמסר כי צורת ההיבחנות החדשה תביא לשימוש בחומר הנלמד "לצורך דיון בשאלות ערכיות, הקניית מיומנות שאילת שאלות, ניתוח קטעי מקור והבחנה בין עובדות לדעות". שר החינוך נפתלי בנט הוסיף: "במאה ה-21 האדם נדרש ליצירתיות ולעומק כתנאי חיוני להצלחה. אני רוצה שתלמידי ישראל יסיימו את הלימודים כשהם מצוידים בכלים ובידע, ולא רק בציונים".

תלמידה בבחינה
אלון רון

מומחים להוראת ההיסטוריה ששוחחו עם "הארץ" בירכו על התוכנית החדשה, המשרתת לדבריהם את מטרות הוראת התחום. "סגנון כזה של מבחן הוא בבחינת הגעת ימות המשיח", אמר ד"ר יאיר בוימל, ראש החוג להיסטוריה במכללת החינוך אורנים. "מטרתה של הוראת ההיסטוריה היא לא רק ללמד פרטים שהתלמידים יקיאו בבחינה, אלא ללמד אותם לחשוב, להבין תהליכים היסטוריים ולהקיש מהם לחיינו היום. זה הבסיס לאזרחות נבונה".

בוימל הוסיף שכדי לחולל שינוי אמיתי בתחום על המשרד לשנות לא רק את צורת ההיבחנות, אלא גם את אופי השאלות בבחינה. "אם כל שהתלמיד יידרש לעשות זה לחפש את העמוד הנכון בקלסר שלו ולהעתיק את החומר משם, אנחנו נפספס את המטרה", הסביר בוימל, "יש לדרוש מהתלמידים לחשוב ולכתוב תשובה שאי אפשר למצוא בספר".

ד"ר אמנון יובל, ראש החוג להיסטוריה בסמינר הקיבוצים, אמר כי המהלך "מעביר מסר חיובי לפיו היסטוריה היא אינה אוסף של פרטים אלא מקצוע הדורש הבנה רחבה של תהליכים. זה חשוב במיוחד למורים, כי רובם המכריע מלמד בהתאם לאופייה של בחינת הבגרות". שאלה נוספת שיש לשאול, לטענתו, היא כיצד יגדיר המשרד חומר פתוח: "האם התלמידים יוכלו להיעזר רק בספר הלימוד או שהרשת תהיה פתוחה בפניהם? האופציה האחרונה תהפוך את לימוד ההיסטוריה לרלוונטי הרבה יותר לעולם שלנו היום, שבו צריך להעריך את טיבם של מקורות ולברור את הקטע המתאים מתוך שלל החומרים העומדים לרשותנו".

בתיכון בנשר, שם מתנסים במתכונת הבחינה החדשה בשש השנים האחרונות, אומרים כי "חומר פתוח" הוא ספר הלימוד, המחברת של התלמיד וכל חומר אחר שנעשה בו שימוש במהלך השנה - דפי עבודה, עבודות שחיבר התלמיד ועוד, אך לא גישה פתוחה לאינטרנט.

"לעניות דעתי, ככה לומדים היסטוריה", אמר ל"הארץ" רכז מקצוע ההיסטוריה בתיכון, אדי בן זאב, שהוביל את המעבר לתוכנית החדשה. "היום המידע נגיש מאוד ומה שחסר לתלמיד הוא היכולת להבין את החומר ולהתייחס למקורות בצורה ביקורתית. אחד הדברים שאנחנו עושים בשיעורים זה לבחון את מהימנות המקורות ההיסטוריים שלפנינו, ולנסות לזהות את המניעים של הכותבים".

כך, למשל, כשבבית הספר חקרו את פיצוץ מלון המלך דוד על ידי האצ"ל, נחשפו התלמידים לטקסטים היסטוריים שונים: כתבה שפורסמה בעיתון "הארץ", קטע שנכתב על ידי מנחם בגין, חומר שכתב קצין בריטי ומאמר של חוקר שהתייחס לנושא כעבור 30 שנה. "כך היסטוריון באמת עובד – הוא לא לומד בעל פה את החומר, אלא עובד עם מקורות ומנתח אותם".

הריסות המלון לאחר הפיצוץ, יולי 1946
AP

לדבריו, הקושי העיקרי בהטמעת התוכנית היה דווקא מכיוונם של התלמידים, שהיו רגילים לשיטת הלימוד הישנה. "לכן השינוי שהובלנו מתחיל כבר מחטיבת הביניים. יצרנו תשתית שבה אנו מכניסים בחינות עם חומר פתוח כבר בכיתות הצעירות, ואז השפה משתנה והתלמיד מתרגל". לפי משרד החינוך, אנשיו מגבשים כעת תוכנית דומה להטמעת השיטה כבר בחטיבת הביניים, במטרה ליצור רצף בינה לבין התיכון. בן זאב הוסיף כי בפרספקטיבה של שש שנים ציוני התלמידים לא השתנו באופן ניכר, וכי ההצלחה של התוכנית נמדדת בכך "שתלמידים יוצאים מהבחינות הללו ואומרים שנהנו לכתוב את הבחינה, ולא מדובר בתלמיד אחד או שניים".

ד"ר יובל מזכיר היבט נוסף בתוכנית הלימודים שצריך להשתנות כדי שהמהלך כולו יצליח: חומר הלימוד עצמו. "אם מערכת החינוך תמשיך ללמד נרטיב חד-ממדי והגמוני, ללא אלטרנטיבות, אז לא עשינו הרבה", הוא אמר. "בשנים האחרונות לימוד ההיסטוריה בחינוך הממלכתי נותן משקל הולך וגובר להיסטוריה יהודית וישראלית, וזונח יותר ויותר את ההיסטוריה הכללית. אם החומר לבחינה יישאר כפי שהוא היום, גם חומר פתוח לא יעזור ואנחנו נמשיך לחיות בגטו מחשבתי לפיו היסטוריה של אחרים חשובה פחות".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו