בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מבקר המדינה: לחצי מיליון מהתושבים הלא-יהודים בישראל אין גישה למרחבים מוגנים

לפי דו"ח המבקר, מתוך 71 רשויות ערביות, בדואיות ודרוזיות שנבדקו רק ב-11 יש מקלטים ציבוריים, ולכ-38% מהתלמידים אין מיגון. לפי הדו"ח, רשויות המדינה כשלו בביצוע מעקב על מצב המיגון

תגובות
מקלט ביישוב מסעדה ברמת הגולן, השבוע
גיל אליהו

ל-46% מהתושבים שאינם-יהודים בישראל, כ-550,000 איש, אין גישה למרחבים מוגנים, כך עולה מדו"ח מבקר המדינה שהתפרסם היום (שלישי). בדו"ח, שסוקר 71 רשויות לא יהודיות, עלו ליקויים רבים במיגון, כמו ישובים בהם המקלטים הציבוריים לא מספיקים לכמות האוכלוסייה, מוסדות חינוך שאין בהם מרחבים מוגנים, ישובים בהם לרובם המוחלט של התושבים אין מיגון כלל, והיעדר פיקוח על מקלטים פרטיים. כך, לדוגמא, מצא המבקר יוסף חיים שפירא שבאום אל פחם ובנצרת לעשרות אלפי אנשים אין מיגון כלל.

מהדו"ח עולה שמתוך 71 הרשויות הלא יהודיות שנבדקו, רק ב-11 יש מקלטים ציבוריים. בשלוש מועצות בתוך ה-11 קיים מקלט ציבורי אחד בלבד. ברוב המקלטים הציבוריים קיים מחסור בציוד החירום הנדרש על פי דרישות פיקוד העורף. עוד נמצא בדו"ח ש-70 מתוך 71 הרשויות שנבדקו לא אימצו את חוק העזר הקיים בנושא ולא חוקקו חוק מטעמן בדבר החזקת מקלטים פרטיים. רק 17 מתוך 71 הרשויות הקצו תקציב למקלוט ומיגון בין 2017-2015 .

קדים עבד אלולי במקלט בביתו במג'דל שמס, השבוע
גיל אליהו

המבקר ציין בדו"ח כי "מרבית הליקויים שעליהם הצביע משרד מבקר המדינה בדו"ח המיוחד לפני עשור לא תוקנו, ופערי המיגון במגזר הלא-יהודי נותרו בעינם".

המבקר מצא ליקויים ביישובים רבים, ובחלקם אלו הופכים את המקלטים הציבוריים ללא שמישים. כך במג'דל שמס ברמת הגולן, בה נמצא שעמותה תפסה את המקלט היחיד במועצה והרסה את שתי יציאות החירום שלו. המועצה לא עשתה דבר בעניין. בכפר מסעדה הסמוך, קיימים שני מקלטים ציבוריים - הגדול בהם לא ממוזג, ולקטן כלל לא נמצא מפתח בעת הבדיקה. כשהמנעול נשבר, התגלה שהמקלט מלוכלך ולא ראוי לשימוש. שני המקלטים אינם נגישים לציבור.

מקלט ביישוב מסעדה, במאי
גיל אליהו

המבקר מצא ליקויים רבים גם במיגון במוסדות החינוך. בעוד שפער המיגון במוסדות חינוך במגזר היהודי הוא כ-11% (כ-257,000 תלמידים ללא מיגון), הפער במגזר הלא יהודי הוא למעלה מ-38% (כ-127,000 תלמידים ללא מיגון). על פי המבקר, משרד החינוך לא ביצע ביקורות שוטפות ברשויות שנבדקו, ובמרבית המוסדות שנבדקו קיים מחסור בציוד הנדרש על פי תקנות ההתגוננות: ערכות עזרה ראשונה, מכלי מי-שתייה ומטפים תקניים. "בחלק ממוסדות החינוך שנבדקו נעשה שימוש במקלטים כדי להחזיק בהם ציוד רב, ולמעשה הפכו למחסנים, בניגוד לתקנות" הוסיף המבקר. עוד צוין כי הנתונים הנמצאים בידי משרד החינוך על המיגון בכמה מוסדות לימוד בדואים בדרום כלל אינם נכונים.

בתגובה לליקויים שנמצאו הנוגעים אליו, משרד החינוך מסר למבקר כי פערי מיגון במוסדות חינוך קיימים בכל המגזרים ולא רק במגזר הלא יהודי, והם תולדה של מצב מתמשך מקום המדינה. לדברי המשרד, השלמת פערי מיגון במוסדות חינוך נעשו בהחלטות ממשלה או בפרויקטים לאומיים בתקציב ייעודי, בהובלת פקע''ר ובתיאום עם משרד החינוך. עוד מסר המשרד כי המיגון למוסדות חינוך במגזר הלא יהודי ניתן באותה מידה שניתן למגזרים אחרים, כולל מיגון תקני חדש ומעודכן.

המבקר מצביע על כך שפיקוד העורף לא השתמש במלוא סמכותו כדי לדרוש מחלק ניכר מהמועצות לתחזק את המקלטים באופן סדיר. מבין 11 המועצות בהן קיימים מקלטים ציבוריים, בין השנים 2015-2017 פיקוד העורף ערך בדיקות רק בשלוש. בתשובה לטענות, פיקוד העורף מסר למבקר כי "את הביקורת על רכיבי המקלט ועל תחזוקתם השוטפת הוא מבצע לפי תדירות שהוא קובע לעצמו", וכי במהלך שנת 2018 צפויים להיבדק בין היתר גם המקלטים במסעדה, כפר כמא, פקיעין, שפרעם וביר אל-מכסור. עוד מסר הפיקוד כי אינו מוסמך לחייב את הרשויות המקומיות לתקן את הליקויים.

מבקר מעביר ביקורת גם על הממשלה, וציין שהתקציבים שהעמידו משרדי הממשלה האמונים על צמצום פערי המיגון במגזר הלא יהודי לא היו מספקים. לדברי המבקר, מדובר בהתעלמות מהעובדה שמדובר בבעיה לאומית נרחבת, וציין גם כי הממשלה מינתה כבר ב-2014 ועדה כדי לגבש תכנית להקלה על בניית ממ"דים ולמציאת פתרונות מיגון אחרים בבתי מגורים. אולם, על אף שהוועדה הגישה טיוטה עם הצעותיה כבר ביולי 2016, התכנית לא קודמה.

מזכיר הממשלה טען בנושא בפני המבקר כי טיוטת הוועדה לא הונחה על שולחן הממשלה כי "היא נמצאת עדיין בשלבי תיאום בין משרדי הממשלה הנוגעים לנושא". משרד הבינוי והשיכון מסר כי אגף התקציבים במשרד האוצר התנגד להמלצות הוועדה וכי הם מעדיפים "פתרונות מיגון זולים יותר" מאשר הקמת ממ"דים עליה המליצה הוועדה כפתרון מוביל. המבקר מציין כי על אף טענות משרד האוצר לתוכנית שעלותה גבוהה, הם לא ערכו בעצמם תוכנית חלופית.

בדובר צה"ל אמרו שהנתונים מוכרים לפיקוד העורף ולמשרד הביטחון. "באשר לטענה שחלק מן הרשויות לא הכירו את נתוני המיגון שבמרחבן, עמדת פיקוד העורף היא שחובתה של הרשות המקומית לשלוט בנתוני אוכלוסייתה ותשתיותיה, ועל כן להכיר את נתוני המיגון שבמרחבן", נכתב בתגובת דובר צה"ל, "עם זאת, פיקוד העורף מקיים תהליכי מיפוי ובקרה על בסיס קבוע ללא קשר למחויבות הרשות".

"בניגוד לנאמר בדו"ח, הנחיית פיקוד העורף לרשות המקומית לקיים תהליכי בקרה על תקינותם של המקלטים הציבוריים ברורה ונהירה לכל הרשויות. כתנאי לקבלת תקציב ממשרד הפנים, נחתם מידי שנה תקציב ההתגוננות האזרחית מהווה הצהרה של הרשות על ההכרה באחריותה לתחזוקת המקלטים הציבוריים בנוסף להקצאת תקציב ייעודי למטרה זו". 

בדובר צה"ל הוסיפו שלפי כחודשיים, אושר תקציב בן 150 מיליון שקל לשיפור המיגון עד לטווח 20 ק"מ בצפון הארץ. עוד אמרו שם שלפני כמה חודשים החלה לפעול מערכת חדשה, שאמורה לאפשר בניית תמונת מצב סדורה של מוכנות המקלטים הציבוריים, באמצעות מיפוי ודיווח של הרשויות המקומיות.

"עוד נוסיף, כי בכלל התוכניות אשר הוצגו בפני משרדי הממשלה, כולל תכנית 'מגן הצפון' העוסקת בשיפור המיגון לטווח 45 ק"מ מגבול הצפון, קיים מרכיב של סיוע ממשלתי לבניית מיגון דירתי לכלל היישובים המאוימים בצפון ובכללם יישובי המגזר שאיננו יהודי", נכתב בתגובה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו