בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הכנסת אישרה להעביר רבבות ילדי חינוך מיוחד לחינוך הרגיל, חרף התנגדות ההורים והארגונים

החוק משנה את מנגנון השיבוץ לחינוך המיוחד ויאפשר להורים לבחור באיזו מסגרת לשבץ את ילדיהם. ארגוני ההורים טוענים כי ללא תקציבים מתאימים, שילוב התלמידים יהיה לקוי

14תגובות
כיתת חינוך מיוחד באשדוד
אילן אסייג

חרף התנגדות ההורים והגורמים המקצועיים, מליאת הכנסת אישרה הלילה (שלישי) בקריאה שנייה ושלישית רפורמה שתעביר בפועל עשרות אלפי ילדי חינוך מיוחד לחינוך הרגיל. על פי הרפורמה, בהתאם להערכה שתקבע את כשירות הילדים, ההורים יוכלו להחליט אם לשבצם בכיתות לימוד רגילות, בבית ספר רגיל שיש בו כיתות לחינוך מיוחד או במוסדות חינוך מיוחד.

עם זאת, הורים לילדי חינוך מיוחד וכל קשת הגופים העוסקים בתחום מתחו בחודשים האחרונים ביקורת חריפה על החוק בדיונים בכנסת, והזהירו כי בהיעדר תקציבים מתאימים, שילוב התלמידים במסגרות הרגילות לא יהיה מיטבי. המהלך שבבסיס החוק זכה לכינוי "התקציב הולך אחרי הילד", אך לפי ההורים, מלוא התקציב שאליו זכאים ילדי החינוך המיוחד לא יעבור עם התלמידים לכל מוסד חינוכי שאליו ילכו.

שר החינוך נפתלי בנט (הבית היהודי) התייחס לביקורת נגד החוק מיד בתום אישורו במליאה. "אני לא נהנה מהמחאות, מההפגנות ומהארגונים", אמר בנט. "כל קודמיי, עשרות שנים, לא עשו את הדבר הקשה הזה. יכולתי לא לפעול. אף אחד לא שם אקדח לראשי. אפשר היה לגלגל את הבעיה הלאה. אבל המצב היה קטסטרופה בחינוך המיוחד". בנט הסביר כי כעת יתחילו ליישם את הרפורמה, והדגיש כי העבודה עליה תהיה בשיתוף ההורים. "אנחנו באים עם לב טוב לדבר הזה", הוסיף.

החוק מסדיר את פעילות משרד החינוך והשלטון המקומי בכל הנוגע לתלמידי החינוך המיוחד מגיל 3 עד 21. הוא מורה על הקמת ועדות זכאות, שיחליפו את ועדות ההשמה שהיו קיימות עד כה. ועדות הזכאות יקבעו את היקף סל השירותים שיינתן לתלמיד לפי רמת התפקוד שלו. הוועדות ימסרו להורי התלמיד את פירוט השירותים שילדם זכאי להם ויאפשרו להם לבחור את המסגרת החינוכית שבה ילמד.

האופוזיציה הובילה דיון ממושך במליאה לפני אישורו של החוק. ח"כ יוסי יונה (המחנה הציוני), אמר כי צוותי המורים בבתי הספר הרגילים היו מעדיפים "כיתות הומוגניות ולא כאלה עם תלמידים שגוררים את הכיתה לאחור. קל וחומר אם מדובר בחינוך מיוחד". לדבריו, "אם בית הספר לא נערך לשינוי המהותי, הדבר הזה ייכשל".

יונה מחה על רצונו של משרד החינוך ליישם את הרפורמה החדשה באופן מידי. "בעוד אנו עוסקים בוועדה בניסוחו של החוק ומדברים על סעיפיו, משרד החינוך כבר הודיע שהוא הולך ליישם מידית תכנית לחינוך המיוחד. אם משרד החינוך יגיד עכשיו להסתדרות המורים 'אנחנו הולכים ליישם את החוק הזה בהדרגה', האם נאמין להם?".

ח"כ נחמן שי (המחנה הציוני) אמר בדיון, "החוק הזה יותר מאשר שהוא עוזר, הוא מזיק. כל הגורמים שנוגעים לתחום הזה, להוציא את משרד החינוך, התייצבו ואמרו שהחוק הוא רע". שי הוסיף: "לא צריך לקדש את ערך הרפורמה בכל מחיר. השינוי הזה הוא שינוי רע שלא יתרום תרומה משמעותית לאנשים הצעירים, לילדים ולילדות בעלי המוגבלות שמצפים שמערכת החינוך במדינת ישראל תוביל אותם לחיים טובים יותר".

ח"כ דב חנין (הרשימה המשותפת) תקף את בנט על כך שכלל לא נכח בדיון במליאה לאורך רוב הנאומים, והגיע רק להצבעה. "מה יקרה עם החוק הזה בפועל? כאשר במערכת החינוך הרגילה אין מספיק משאבים, אין מספיק הכשרה של צוותים ומורים להכיל תלמידים עם צרכים מיוחדים, אנחנו נהפוך את אותן כיתות לסיר לחץ מולו המורים לא יצליחו לתפקד". לדבריו, "לכנסת הגיעו לא מעט הצעות ורעיונות של שיפור והליכה בכיוון אחר. במקום ששר החינוך יוביל תהליך של הידברות עם מגוון הארגונים והמומחים שכתבו לנו שיש כאן בעיה, הוא הסתפק בלשלוח את כולם לוועדת החינוך של הכנסת שפועלת בלחץ זמנים ומטלות. התוצאה קטסטרופלית".

לדברי ח"כ קרין אלהרר מיש עתיד, "אני מאוד רוצה לקוות שלא נצטער על החוק כבר בשנת פעילותו הראשונה. ההורים לא באמת יבחרו בחירה אמיתית בין שני סוגים של מוסדות שבשניהם הילד מקבל את אותו הדבר. כולם מבינים כבר עכשיו ששילוב לא שווה בתקצוב שלו לחינוך המיוחד. לא רק בישראל אלא בעולם כולו".

יו"ר ועדת החינוך של הכנסת, ח"כ יעקב מרגי (ש"ס) סיכם את הדיון וטען שחלק מהח"כים שנאמו נגד החוק הסתמכו על מידע מסולף מבלי שקראו קודם את נוסח החוק. לדבריו, ארגונים שונים שהתנגדו לחוק הסיתו הורים שילדיהם כלל אינם נכללים בחוק כדי שיסייעו להפעיל לחץ ולמנוע את קידומו.

"החוק לא יתחיל לפעול בשנת הלימודים הקרובה, אלא בשנת תש"פ, כפיילוט, באופן חלקי", אמר מרגי והוסיף, "אני מאמין בחוק הזה פסיק אחר פסיק, שורה אחר שורה ומלה אחר מלה. אני לא מכיר הרבה חוקים שהושקעו בהם עשרים דיונים בתוך הוועדה ומעל עשרה דיונים במשרד החינוך. הארגונים האלה, ששותפו בדיונים, הכניסו חששות להורים שמתמודדים עם ילדים עם קשיים בלתי אנושיים כשהילדים שלהם בכלל לא בני שילוב".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו