המדינה ביקשה מבג"ץ להאריך את תוקף חוק הגיוס בשבעה חודשים

הפרקליטות ביקשה הארכת זמן עד אפריל 2019 כדי לאפשר לכנסת לחוקק חוק חדש. "הבקשה מוגשת כמוצא אחרון של ממש", צוין, לאחר שהכנסת לא עמדה בלוח הזמנים שקבע בג"ץ אשתקד

רויטל חובל
אהרן רבינוביץ
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
הפגנה נגד גיוס בני ישיבות בירושלים, ביוני
הפגנה נגד גיוס בני ישיבות בירושלים, ביוניצילום: אוליבייה פיטוסי
רויטל חובל
אהרן רבינוביץ

הפרקליטות ביקשה היום (ראשון) מבג"ץ להאריך את תוקף חוק הגיוס בשבעה חודשים נוספים, עד סוף מושב החורף של הכנסת באפריל 2019, זאת כדי לאפשר לכנסת לחוקק חוק גיוס חדש. הבקשה הוגשה בהתאם לדרישת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון אביגדור ליברמן, ועל דעתו של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט.

בבקשה נכתב כי היא "מוגשת כמוצא אחרון של ממש", ומפורטים בה הצעדים שנקטה הממשלה לצורך גיבוש מתווה חדש לגיוס בני ישיבות. בין היתר צוין כי באוקטובר האחרון הוקמה ועדה בראשות שר התיירות, יריב לוין, לגיבוש מתווה לחוק חדש. "חרף המאמצים לתקן את חוק שירות ביטחון בהתאם לפסק הדין, בימים האחרונים התברר כי לא ניתן להשלים את הליך החקיקה הנדרש בפרק הזמן שנקבע בפסק הדין", נכתב.

עוד נכתב כי מדובר בנושא סבוך ומורכב ביותר, וכי גם בג"ץ הכיר בכך שמוטב שיוסדר בהסכמה. "סוגיית גיוסם לשירות של בני הישיבות היא אחת הסוגיות המורכבות, הרגישות ביותר הניצבת בפני החברה הישראלית. מדובר בסוגיה המערבת שאלות של זהות, תרבות, כלכלה, חברה ודת, שאלות אשר אף בהתאם לפסיקתו של בית המשפט מוטב שיוסדו בהסכמה ככל שניתן. תיקון החוק נדרש לאיזון עדין בין אינטרסים שונים ותכליות מתנגשות", נכתב.

בשבוע שעבר הודיע סגן שר הבריאות יעקב ליצמן לנתניהו שאם בג"ץ לא יאריך את תוקפו של חוק הגיוס, הוא יתפטר מתפקידו בסוף מושב הקיץ - השבוע. עמדתו של ליצמן מנוגדת לזו של חברי הכנסת החרדים האחרים, שחשבו כי יש להעביר את החוק כבר במושב הנוכחי.

בספטמבר אשתקד ביטל בג"ץ את חוק הגיוס בשל פגיעה לא מידתית בעקרון השוויון. פסק הדין ניתן אז בהרכב של שמונה שופטים בראשות הנשיאה דאז, מרים נאור, אל מול דעת מיעוט של השופט נעם סולברג. בפסק הדין נקבע כי ביטול החוק ייכנס לתוקף בתוך שנה, כדי לאפשר לכנסת להיערך לביטול ולחוקק חוק חדש.

הפגם הראשון שעליו הצביעה אז הנשיאה נאור הוא העובדה שבשש השנים הראשונות לחוק הגיוס, כל תלמיד ישיבה יכול לעשות כרצונו וגיוס לצבא הוא מרצון ונעדר סנקציות.
היתה זו הפעם השנייה שבג"ץ פסל את חוקי הגיוס, כשהראשונה היתה ב-2009 . עתירות קודמות שעסקו בנושא גיוס חרדים נדחו.

בבקשת הפרקליטות צוין כי מפלגת יש עתיד, אחת העותרות בנושא, הודיעה כי היא מתנגדת לבקשה. הפורום לשוויון בנטל הודיע אף הוא כי הוא מתנגד לבקשה. עו"ד איתי בן חורין, חבר הפורום, ציין כי "הנושא נמשך כבר 20 שנה. הייתה למדינה שנה להעביר חוק שיגביר את השוויון. על פי כל הפרסומים, החוק שצפוי להיות יהיה עוד יותר גרוע ועל כן אין למה לצפות... אנחנו מבקשים מבית המשפט העליון לחייב את המדינה להפעיל את חוק שירות ביטחון ואז יכנסו הליכי חקיקה בזמנם החופשי".

תגיות:

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ