בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חוק "שוברים שתיקה"

שר החינוך יוכל למנוע הרצאות בבתי ספר "הסותרות משמעותית" את עקרונות משרדו

החוק שאושר הלילה מתייחס ל-12 עקרונות החינוך הממלכתי, העוסקים בין השאר בחינוך לערכי היהדות ובפיתוח חשיבה ביקורתית. בכך, הוא מקנה לשר הנוכחי ולבאים אחריו כוח לסמן ארגונים מכל הקשת הפוליטית

72תגובות
נפתלי בנט בשיעור אזרחות שהעביר לתלמידים בחיפה, מארס
רמי שלוש

מליאת הכנסת אישרה הלילה (שלישי) בקריאה שנייה ושלישית מתן סמכויות מרחיקות לכת לשר החינוך, למנוע כניסה של ארגונים או מרצים לבתי ספר. החוק אמנם עלה לכותרות תחת הכינוי "חוק שוברים שתיקה", אך בפועל, משמעותי אף יותר הסעיף בחוק שמעניק לשר סמכות למנוע כניסה ממי שפעילותו עומדת "בסתירה חמורה ומשמעותית" לאחת מ-12 מטרות החינוך הממלכתי. גורם ששוחח עם "הארץ" ומעורה בפרטי החוק, הבהיר כי הנוסח העמום מעניק למעשה כוח לכל מי שיחזיק בתיק החינוך, מאחר ש"תמיד יימצא ארגון שסותר את אחת מ-12 מטרות החינוך הממלכתי".

כך, תיאורטית, יוכל שר החינוך למנוע מארגונים הפועלים באופן "חמור ומשמעותי" נגד לימודי המסורת היהודית (מטרה 4) להרצות בבתי הספר, למנוע כניסה ממי שלתפיסת השר, במובהק, איננו נאמן למדינה (מטרה 1) או לאסור השתתפות בפאנלים ממי שפועל באופן נחרץ למנוע לימודי מדעים בבתי הספר מטעמי דת. גורמים שהיו מעורים בניסוח החוק טענו שהמהלך נועד למנוע כניסה של ארגונים "מהשוליים הקיצוניים" אל מערכת החינוך.

המהלך יוכל לחול, למשל, על ארגון להב"ה בשל עמדותיו הגזעניות, על ארגונים המסיתים נגד הקהילה הלהט"בית, ועל ארגונים הקוראים לנערות שלא להתגייס לצה"ל. אלא שהנוסח העמום של החוק עשוי לאפשר לשר החינוך לבלום גם ארגונים דוגמת "הפורום החילוני" אם יקבע שפעילותם סותרת "באופן חמור ומשמעותי" את מטרה 4 בחוק, שלפיה יש "ללמד את תורת ישראל, תולדות העם היהודי, מורשת ישראל והמסורת היהודית". עד הלילה היו 11 מטרות לחינוך הממלכתי, וכעת נוספה מטרה העוסקת בחינוך לשירות משמעותי – בין אם בצה"ל ובין אם בשירות לאומי.

מטרות החינוך הממלכתי

1. לחנך אדם להיות אוהב אדם, אוהב עמו ואוהב ארצו, אזרח נאמן למדינת ישראל, המכבד את הוריו ואת משפחתו, את מורשתו, את זהותו התרבותית ואת לשונו

2. להנחיל את העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל ואת ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ולפתח יחס של כבוד לזכויות האדם, לחירויות היסוד, לערכים דמוקרטיים, לשמירת החוק, לתרבותו ולהשקפותיו של הזולת, וכן לחנך לחתירה לשלום ולסובלנות ביחסים בין בני אדם ובין עמים

3. ללמד את תולדות ארץ ישראל ומדינת ישראל

4. ללמד את תורת ישראל, תולדות העם היהודי, מורשת ישראל והמסורת היהודית, להנחיל את תודעת זכר השואה והגבורה, ולחנך לכבדם

5. לפתח את אישיות הילד והילדה, את יצירתיותם ואת כישרונותיהם השונים, למיצוי מלוא יכולתם כבני אדם החיים חיים של איכות ושל משמעות

6. לבסס את ידיעותיהם של הילד והילדה בתחומי הדעת והמדע השונים, ביצירה האנושית לסוגיה ולדורותיה, ובמיומנויות היסוד שיידרשו להם בחייהם כבני אדם בוגרים בחברה חופשית, ולעודד פעילות גופנית ותרבות פנאי.

7. לחזק את כוח השיפוט והביקורת, לטפח סקרנות אינטלקטואלית, מחשבה עצמאית ויוזמה, ולפתח מודעות וערנות לתמורות ולחידושים

8. להעניק שוויון הזדמנויות לכל ילד וילדה, לאפשר להם להתפתח על פי דרכם וליצור אווירה המעודדת את השונה והתומכת בו

9. לטפח מעורבות בחיי החברה הישראלית, נכונות לקבל תפקידים ולמלאם מתוך מסירות ואחריות, רצון לעזרה הדדית, תרומה לקהילה, התנדבות וחתירה לצדק חברתי במדינת ישראל

10. לפתח יחס של כבוד ואחריות לסביבה הטבעית וזיקה לארץ, לנופיה, לחי ולצומח

11. להכיר את השפה, התרבות, ההיסטוריה, המורשת והמסורת הייחודית של האוכלוסייה הערבית ושל קבוצות אוכלוסייה אחרות במדינת ישראל, ולהכיר בזכויות השוות של כל אזרחי ישראל

12. לחנך לשירות משמעותי בצבא הגנה לישראל, או לשירות לאומי-אזרחי כהגדרתו בחוק שירות לאומי-אזרחי

"כל שר חינוך יוכל לפסול קשת של ארגונים משום שתמיד יימצא ארגון שסותר את אחת מ-12 מטרות החינוך הממלכתי", מסביר ד"ר עמיר פוקס מהמכון הישראלי לדמוקרטיה. "לשר החינוך מלכתחילה יש סמכות משמעותית בענייני התוכן במערכת החינוך, בניגוד, למשל, להשפעה של שר התרבות על התכנים בתחומי משרדו. החוק הנוכחי יוכל כעת לאפשר לשר להתערב גם בפאנלים שמנהלים בתי הספר ולקבוע מי לא יוכל להשתתף בהם".

גורם שהיה מעורב בניסוח החוק אמר ל"הארץ" כי החוק "נועד להחליף ניסיונות פחות מוצלחים של משרד החינוך להתמודד עם הנושא. עד היום חוזר מנכ"ל ניסה להעניק למשרד יכולת לפקח על הארגונים השונים שמגיעים לבתי הספר אבל הבעיה העיקרית שלו היתה היעדר שיניים והעובדה שהוא כלל סנקציה משמעתית בלבד נגד מנהלים שהפרו אותו במקום חוק נוקשה". גורם נוסף שהיה שותף לניסוח החוק החדש, סיפר ל"הארץ" כי חוזר המנכ"ל הוכתר בסופו של דבר ככישלון.

החוק שאושר הלילה קובע: "השר יקבע כללים לשם מניעת פעילות במוסד חינוך של אדם או של גוף שאינו חלק ממערכת החינוך, שפעילותו עומדת בסתירה חמורה ומשמעותית למטרות החינוך הממלכתי". בנוסף, הסעיף מנחה את השר לגבש "כללים לשם מניעת פעילות במוסד חינוך של גורם חיצוני הפועל באופן יזום לנקיטת הליכים משפטיים או מדיניים מחוץ לישראל נגד חיילי צבא הגנה לישראל בשל פעולה שביצעו במסגרת תפקידם או נגד מדינת ישראל."  על החוק החדש חתומים לצד מועלם-רפאלי גם יו"ר יש עתיד, ח"כ יאיר לפיד וחברי מפלגתו אלעזר שטרן ויואל רזבוזוב וכן חברי הכנסת מרב בן ארי (כולנו), בצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי), דוד ביטן (הליכוד) ועודד פורר (ישראל ביתנו).

מחטף "בצלם"

רגע לפני אישור החוק, הצליח ח"כ אמיר אוחנה (הליכוד) לזכות בתמיכת הקואליציה במליאה ולהוסיף לחוק נוסח המאפשר לשר החינוך לבלום את כניסתם לבתי הספר גם של ארגונים הפועלים בחו"ל לנקיטת הליכים מדיניים נגד מדינת ישראל בשל התנהלות חיילי צה"ל. הסעיף נועד למנוע הרצאות מנציגי ארגונים המסייעים לאו"ם או לוועדות בינלאומיות לגבש מהלך מדיני נגד ישראל בעקבות התנהלות החיילים.

"ההסתייגות שלי מבקשת להוסיף שלא רק מי שפועלים משפטית נגד צה"ל ייכנסו לגדרי החוק, אלא גם מי שפועלים בזירה המדינית נגד מדינת ישראל, דוגמת מנכ"ל "בצלם", שהופיע בפני מועצת הביטחון של האו"ם בקריאה לאומות העולם לנקוט סנקציות ולפגוע במדינת ישראל", אמר ח"כ אוחנה ל"הארץ". גורם שהיה מעורב בניסוח החוק אמר ל"הארץ": "החוק לא יוצא נגד ארגונים שמותחים ביקורת על מדיניות ישראל בפורומים מדיניים בינלאומיים, אלא נגד ארגונים שקוראים לפעילות מדינית נגד החיילים בעקבות פעילות מבצעית".

באופוזיציה מתחו הבוקר ביקורת חריפה על המחטף שבו הוכנס הסעיף החדש לחוק, מבלי לקיים דיון נרחב בהשלכות המדיניות והמשפטיות שלו. יו"ר מרצ, ח"כ תמר זנדברג, סבורה שהחוק לא ישפיע באופן מעשי על ארגוני השמאל שעבורם נתפר. לדבריה, "כמו שזה לא 'חוק שוברים שתיקה', כי הם לא נגד חיילי צה"ל אלא בעצמם חיילים, זה גם לא 'חוק בצלם', כי בצלם קוראים בחו"ל למה שהם קוראים גם בארץ – סיום הכיבוש. מי שפועל בחו"ל נגד מדינת ישראל הם מי שפועלים במרץ למימון ההתנחלויות וקמפיינים נגד הדמוקרטיה הישראלית ולא מי ששומרים עליה. מופרך ששר החינוך הופך את עצמו לקומיסר פוליטי שמנסה להשתיק קולות שיספרו לתלמידים על המציאות. המציאות לא תיעלם אם נעצום עיניים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו