בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שופטי בג"ץ: חוק הפיקדון מרע את המצב בשכונות דרום תל אביב

בג"ץ דן בעתירה לביטול החוק המחייב מבקשי מקלט להפקיד 20% משכרם לקרן, אך לא קיבל החלטה. השופטים ביקרו את המדינה על אי-טיפולה בתופעה שבה מעסיקים גובים כספים ממבקשי המקלט אך לא מפקידים אותם

10תגובות
מבקשי מקלט בתל אביב, ביוני
מגד גוזני

מבקשי מקלט הופכים עניים יותר, וכפגיעה משנית מצבם של תושבי דרום תל אביב מורע - כך אמרו היום (שלישי) שופטי בג"ץ בדיון בעתירה של ארגוני זכויות אדם לביטול חוק הפיקדון. לדברי השופט יצחק עמית, "ככל שהם עניים יותר, רע יותר המצב בשכונות. אם מחפשים קשר סיבתי, לאוכלוסייה סביב יותר גרוע". הנשיאה אסתר חיות הצטרפה ושאלה את המדינה: "האם הנזק לא עולה על התועלת?". השופט עוזי פוגלמן הוסיף כי אם מודדים את הנושא כנזק מול תועלת - "הנזק לא מבוטל ואפשר אולי גם לומר דרמטי". התועלת, לדבריו, אינה ברורה. בדיון גם הודתה פרקליטות המדינה כי ישנם מבקשי מקלט שכספי הפיקדון נגבים מהם אך אינם מופקדים. השופטים לא קיבלו החלטה בעתירה, וזו תתקבל בהמשך.

לפי חוק הפיקדון, על מבקשי מקלט להפריש מדי חודש 20% משכרם לקרן אותה יוכלו לפדות רק בצאתם מישראל. לפי נתונים של עמותת א.ס.ף, מאז כניסת החוק לתוקף, הקשיים הכלכליים בקרב מבקשי המקלט החריפו משמעותית. בשנה החולפת חלה עלייה של 35% בדיווחים של מבקשי מקלט על מצוקה כלכלית ושל 33% בבקשות הסיוע לחבילות מזון. בין היתר, משפחות סיפרו כי ילדיהן מגיעים לגנים ולבתי הספר רעבים, שהן הפסיקו לשלם ביטוח בריאות לילדיהן, ושחלה עלייה בהעסקה נצלנית והרעת תנאי עבודה. נשים סיפרו שהן נאלצות לעבוד בזנות.

מבקשי מקלט בתל אביב, ביוני
עופר וקנין

המדינה לא הצליחה להוכיח כי קיים קשר כלשהו בין מטרות חוק הפיקדון להישגיו בפועל: מבקשי המקלט הופכים עניים יותר אך בהיעדר פתרון מוסכם וישים - שיעורי עזיבתם נותרים נמוכים.

הנשיאה חיות שאלה בדיון אם ישנם מבקשי מקלט שכספי הפיקדון נגבים מהם אך בפועל לא מופקדים בקרן, ולמעשה נגנבים על ידי המעסיקים. "איך אתם מתמודדים עם זה?", שאלה חיות. נציגת הפרקליטות, עו"ד שמואלי, השיבה: "משרד העבודה והרווחה מטפל בכך. זה טעון אכיפה". חיות הקשתה: "איך תדאגו שהכסף יגיע לאן שהוא צריך להגיע?". שמואלי השיבה: "הדברים באחריות משרד הרווחה".

לדברי חיות, "יש שני ערוצים של אי-יישום החוק. אחד שלא מעבירים. שניים שמנכים ולא מעבירים. ההסדרה כאן מתיימרת להיות ממלכתית-שלטונית, ומנגד כולה בנויה על אם המעסיק יעביר או לא יעביר את הכסף. יכול להיות שהיתה צריכה להיות ערובה שלטונית להשלמת האמצעים האלה. אח"כ הפגיעה כפולה, גם לקחו לו וגם הוא לא יקבל את זה".

שמואלי השיבה כי "הקבוצה עליה כבודם מדברים, הם מעסיקים שגנבו מהם". השופט הנדל השיב: "זו קבוצה מוחלשת. תחליטי, את רוצה לתקן את המצב או שזו הבעיה של המסתנן?". נציגת הפרקליטות אמרה כי על אף שיש לתת לכך מענה, עצם קיום גניבות השכר של מבקשי המקלט אינו מבטל את חוקיות החוק, ויש להגיש תלונה נגד המעסיק.

העותרים הדגישו את ההידרדרות השיטתית והמתמדת של מבקשי המקלט אל מתחת לקו העוני. הם הזכירו לשופטים כי לא ניתן לתרגם את התמריץ, לכאורה, לעזיבה - וזאת משתי סיבות: מבקשי המקלט יודעים כי ישנו סיכוי לא מבוטל שכספם לא הופקד, וכי אין מדינה המחכה להם.

הארגונים שנטלו חלק בעתירה הם "קו לעובד", "א.ס.ף - ארגון סיוע לפליטים ולמבקשי מקלט בישראל", "המוקד לפליטים ולמהגרים", "האגודה לזכויות האזרח", "ARDC - מרכז לקידום פליטים אפריקאים" ו"רופאים לזכויות אדם - ישראל".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו