בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"אין להם ולו אבק זכות": שוב מתברר שמה שמותר למתנחלים, אסור לבדואים

בשבוע הבא ידון בג"ץ בעתירות החדשות של תושבי חאן אל־אחמר נגד הריסתו. בכפר אדומים דורשים לדחות אותן, בעוד שני כפרים פלסטיניים מבקשים שהמדינה תהרוס בנייה לא חוקית בהתנחלות עצמה

13תגובות
חאן אל אחמר, החודש
אמיל סלמן

שני כפרים פלסטיניים, המסתמכים על נתוני המינהל האזרחי, מבקשים שהרשויות הישראליות יהרסו מבנים בלתי חוקיים בהתנחלות כפר אדומים ומאחזים שנבנו סביבה. מדובר בכ–120 מבנים בהתנחלות עצמה, שהוצאו נגדם צווי הריסה (אך לפחות מחציתם הוכשרו נכון לתחילת 2017) ובארבעה מאחזים. המבנים והמאחזים בנויים ברובם בשטח שהוגדר אדמת מדינה עוד בתקופה הירדנית, ומיעוטם באדמות פרטיות של תושבי הכפרים. ביום שלישי הגיש עו"ד תאופיק ג'בארין למחלקת הבג"צים במשרד המשפטים בקשה זו של הכפרים דיר דיבוואן וענאתא, ממזרח לרמאללה, כהקדמה להגשת עתירה בשם שני הכפרים וכמה מתושביהם, בעלי האדמות הפרטיות.

בבקשת קדם בג"ץ שכתב מתייחס ג'בארין למדיניות "האכיפה הסלקטיבית" שנוקטת ישראל, וכדוגמה הפוכה להכשרת הבנייה הבלתי חוקית בכפר אדומים הוא מזכיר את הכפר הבדואי בחאן אל־אחמר, שהיה קיים הרבה לפני שהוקמו ההתנחלויות ועתה הוא מאוים בהריסה ובגירוש. קדמו לצעד זה שתי עתירות חדשות שהגיש בתחילת החודש צוות עורכי דין, ג'בארין בראשם, בשם תושבי חאן אל־אחמר. הדיון בהן ייערך ב–1 באוגוסט. בינתיים נהפך הכפר מוקד התעניינות בינלאומית המארח התכנסויות מחאה יומיומיות, כשברקע גינויים אירופיים ושל האו"ם להריסה המתוכננת בפרט ולמדיניות ישראל לסיכול בנייה פלסטינית בשטח C בכלל.

כך, כשלושה חודשים לפני שייושם החוק שאושר בכנסת בשבוע שעבר, הנוטל מבג"ץ סמכות לדון במה שנוגע לקרקעות בגדה המערבית ולטכניקות גזילתן מהפלסטינים, צוות של עורכי דין פלסטינים אזרחי ישראל מתעקש להציב בפני שופטי העליון סוגיות עקרוניות, בעלות השלכות קונקרטיות ישירות, של אפליה, אי־שוויון ושרירות שלטונית.

התנחלות כפר אדומים, מצדה, ממשיכה לדרוש את מימוש ההחלטה להרוס את חאן אל־אחמר. ביום ראשון השבוע ביקשו היא ושתי התנחלויות־בנות שלה — נופי פרת ואלון — להצטרף לצה"ל ולמינהל האזרחי כמשיבים בעתירת חאן אל־אחמר החדשה. העתירה מבקשת לחייב את המינהל האזרחי להתייחס לתוכנית המתאר המפורטת שהגיש הכפר באחרונה. עורכי הדין אברהם משה סגל ויעל סינמון ביקשו בשם שלוש ההתנחלויות שהעתירה תידחה.

מערכה משפטית ותקשורתית מאומצת של שלוש התנחלויות אלו, בעשר השנים האחרונות, ולחצים של ועדת המשנה לענייני אזור יהודה ושומרון של ועדת החוץ והביטחון בכנסת, קדמו להחלטת המינהל האזרחי להרוס את הכפר. במשך כל אותן שנים הצליח המייצג הקודם של הכפר, עו"ד שלמה לקר, לעכב את מימוש צווי ההריסה, כולל הצו נגד בית הספר האקולוגי מצמיגים. אבל במאי השנה פסק הרכב שופטים בראשות נועם סולברג, תושב התנחלות אלון שבות, שאין עילה משפטית להתערב בשיקולי המדינה ובהחלטתה להעביר בכפייה את תושבי הכפר למתחם שהקצה להם המינהל האזרחי בסמוך למזבלת אבו דיס. שותפות לו בהחלטה היו השופטות ענת ברון ויעל וילנר. לווילנר יש אח ואחות המתגוררים בכפר אדומים, אך היא לא פסלה את עצמה מלדון בגורל חאן אל־אחמר ולא נענתה לדרישת עו"ד לקר שתפסול עצמה. כשבוע לאחר האישור שנתן בג"ץ להריסה, אישרה מועצת התכנון העליונה במינהל האזרחי בניית שכונה חדשה לכפר אדומים, נופי בראשית, במרחק כקילומטר מאתר הקהילה הבדואית.

כפר אדומים, בשנה שעברה
ליאור מזרחי

ההכנות להריסה ולפינוי כפוי החלו בסוף יוני, אך העתירות החדשות עצרו אותן. ברון היא שהוציאה צו ארעי ראשון שהקפיא את ההריסה. עורכי הדין סגל וסינמון כותבים בשם שלוש ההתנחלויות שהעתירה החדשה (המבקשת שהמינהל האזרחי ידון בתוכנית מתאר של הכפר) "הנה חלק ממהלך רחב יותר של העותרים וגורמים בעלי השפעה מהצד 'השמאלי' של המפה הפוליטית 'להותיר' את 'עברייני הבנייה הפלסטינים' בסמוך ליישובים הישראליים במקום ובסמוך לכביש מספר 1... על מנת ליצור רצף התיישבות פלסטינית במקום (הגרשיים במקור)". ההתנחלויות טוענות שמדובר בדרך דיונית פסולה, שתאפשר לפתוח כל פסק דין בתקווה להרכב שופטים אחר שיביא לשינויו. לגופו של עניין הן מציינות כי בג"ץ כבר נדרש לאפשרות של הכנת תוכנית מתאר לכפר, במיקומו הנוכחי, ופסק שאין פסול בכוונת המדינה להורסו.

בהודעה המצורפת לבקשה להצטרף למשיבים כותבים מייצגי ההתנחלויות כי העותרים תושבי חאן אל־אחמר הם "עברייני בנייה אשר עשו דין לעצמם ובנו במודע ללא היתרי בנייה על גבי אדמות לא להם, בסמיכות לציר תנועה ראשי... (ואז) פנו לבית המשפט הנכבד בעזות מצח של ממש על מנת שיסייע בידם למנוע את מימוש צווי ההריסה". מייצגי ההתנחלויות טוענים כי העותרים בנו את המבנים נשואי העתירה ללא כל היתרי בנייה, ובאדמה "שאין חולק כי אין להם ולו אבק זכות בה".

אוהלי הכפר הבדואי והחושות המאולתרות שלו מצויים בחלקות אדמה פרטית של תושבי ענאתא וברשותם. חלקות אלו כלולות בשטח גדול של אדמות פרטיות רשומות בטאבו שהפקיעה ישראל ב–1975, אך לא עשתה בו כל שימוש במשך עשרות השנים שחלפו. כביש מספר 1, המחבר את ירושלים ליריחו, היה מרוחק מחאן אל־אחמר, ורק משהורחב מאוד התקצר המרחק. אחד ממקימי כפר אדומים, שר החקלאות היום אורי אריאל, הגיש עוד בסוף 1978 או בתחילת 1979 תוכנית פעולה לצה"ל: התוכנית מאשרת שקהילות בדואיות מתגוררות באזור עוד לפני הקמת ההתנחלויות, אך דורשת לגרשן, להגביל את הבנייה הפלסטינית וליצור רצף התיישבותי יהודי.

על סמך נתוני המינהל האזרחי פרסמה ב–2010 עמותת "במקום" לשוויון בתכנון חוות דעת על דפוס התכנון והבנייה בהתנחלות כפר אדומים ובנותיה: קודם בנייה בלי אישורים, ורק אחר כך תכנון שמכשיר אותה. ההתנחלות הוקמה ב–1979, אך תוכנית מתאר מפורטת אושרה רק בשנת 1988. בתים חדשים נבנו בלא היתר, מחכים להכשרתם בתוכנית מתאר נוספת, שתאושר כמה שנים לאחר מכן. בטרם מוצו אפשרויות הבנייה בתוכנית מ–1988, קודמו תוכניות מתאר מפורטות שנועדו להקמת אלון ונופי פרת, הנקראות שכונות, אף שאינן ברצף קרקעי עם ההתנחלות האם. כל אחת מ"שכונות" אלו הולידה מאחז בלתי חוקי משלה.

בקדם בג"ץ שהגיש מתייחס ג'בארין לצווי ההריסה שהוציא המינהל האזרחי לווילות בכפר אדומים, להכשרה של לפחות מחצית מהמבנים מושאי הצווים ולארבעת המאחזים שהולידו ההתנחלות ובנותיה. המידע על המאחזים מבוסס על נתוני המינהל האזרחי ו"שלום עכשיו". כך, המאחז גבעת גרניט הוקם ב–2002 על כ–70 דונם, מתוכם עשרה דונמים קרקע פרטית והשאר אדמות מדינה מהתקופה הירדנית. חמישה מבני מגורים וחלק מכביש הגישה למאחז נמצאים על אדמה הפרטית; המאחז הרועה העברי הוקם בלא תוכנית מתאר ב–2015 על כ–20 דונם אדמות מדינה, והוא משמש חווה חקלאית חינוכית. הדרך למאחז עוברת בקרקע פרטית, והוא מקבל תקצוב ממשרד החינוך; "חאן ארץ המרדפים", גן אירועים המציע גם לינה בשטח מדברי, הוקם על כ–15 דונם אדמות מדינה ב–2012; ואילו המאחז מעלה חגית הוקם ב–1999 על כ–70 דונם אדמות מדינה (עם חריגות לאדמות פרטיות).

ואשר להתנחלות האם, בהודעת כפר אדומים לבג"ץ נכתב שייעוד העתירה של חאן אל־אחמר היא פוליטית, "ויעידו על כך מעשיהם של העותרים אשר ניצלו את הצו הארעי שקיבלו, לצורך הקדמת פתיחת שנת הלימודים ואכלוס מבנה בית הספר (מצמיגים) בתלמידים... כל מטרת העתירה הנה לקדם את משנתם הפוליטית של העותרים וניסיונם ליצור רצף התיישבות פלסטינית באזורים אסטרטגיים באזור יו"ש. ניסיון העותרים להציג את הסוגיה כמשפטית לוקה במידה רבה של מלאכותיות ומעיד על חוסר תום לבם של העותרים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו