בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בג"ץ האריך את תוקפו של חוק הגיוס בשלושה חודשים

המדינה ביקשה להאריך את החוק, שהיה אמור לפקוע בספטמבר, עד אפריל 2019 כדי לאפשר לכנסת לחוקק חוק חדש. בשנה שעברה ביטל בג"ץ את החוק בשל פגיעה לא מידתית בעקרון השוויון

6תגובות
הפגנה נגד גיוס בני ישיבות בירושלים, ביוני
אוליבייה פיטוסי

בג"ץ האריך היום (שלישי) בכשלושה חודשים את תוקף חוק הגיוס הנוכחי. זאת אחרי שהמדינה ביקשה להאריכו בשבעה חודשים, עד סוף מושב החורף של הכנסת באפריל 2019, כדי לאפשר לכנסת לחוקק חוק גיוס חדש. לפי ההחלטה, תוקפו של החוק הנוכחי, שהיה אמור לפקוע בספטמבר, יוארך עד 2 בדצמבר.

בקשתה של הפרקליטות הוגשה לבג"ץ בחודש שעבר בהתאם לדרישת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון אביגדור ליברמן ועל דעתו של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט. בבקשה נכתב כי היא "מוגשת כמוצא אחרון של ממש", ומפורטים בה הצעדים שנקטה הממשלה לצורך גיבוש מתווה חדש לגיוס בני ישיבות.

בין היתר צוין כי באוקטובר האחרון הוקמה ועדה בראשות שר התיירות, יריב לוין, לגיבוש מתווה לחוק חדש. "חרף המאמצים לתקן את חוק שירות ביטחון בהתאם לפסק הדין, בימים האחרונים התברר כי לא ניתן להשלים את הליך החקיקה הנדרש בפרק הזמן שנקבע בפסק הדין", נכתב.

עוד נכתב כי מדובר בנושא סבוך ומורכב ביותר, וכי גם בג"ץ הכיר בכך שמוטב שיוסדר בהסכמה. "סוגיית גיוסם לשירות של בני הישיבות היא אחת הסוגיות המורכבות, הרגישות ביותר הניצבת בפני החברה הישראלית. מדובר בסוגיה המערבת שאלות של זהות, תרבות, כלכלה, חברה ודת, שאלות אשר אף בהתאם לפסיקתו של בית המשפט מוטב שיוסדו בהסכמה ככל שניתן. תיקון החוק נדרש לאיזון עדין בין אינטרסים שונים ותכליות מתנגשות", נכתב.

בספטמבר אשתקד ביטל בג"ץ את חוק הגיוס בשל פגיעה לא מידתית בעקרון השוויון. פסק הדין ניתן אז בהרכב של שמונה שופטים בראשות הנשיאה דאז, מרים נאור, אל מול דעת מיעוט של השופט נעם סולברג. בפסק הדין נקבע כי ביטול החוק ייכנס לתוקף בתוך שנה, כדי לאפשר לכנסת להיערך לביטול ולחוקק חוק חדש.

הפגם הראשון שעליו הצביעה אז הנשיאה נאור הוא העובדה שבשש השנים הראשונות לחוק הגיוס, כל תלמיד ישיבה יכול לעשות כרצונו וגיוס לצבא הוא מרצון ונעדר סנקציות. היתה זו הפעם השנייה שבג"ץ פסל את חוקי הגיוס, כשהראשונה היתה ב-2009. עתירות קודמות שעסקו בנושא גיוס חרדים נדחו.

בבקשת הפרקליטות צוין כי מפלגת יש עתיד, אחת העותרות בנושא, הודיעה כי היא מתנגדת לבקשה. הפורום לשוויון בנטל הודיע אף הוא כי הוא מתנגד לבקשה. עו"ד איתי בן חורין, חבר הפורום, ציין כי "הנושא נמשך כבר 20 שנה. היתה למדינה שנה להעביר חוק שיגביר את השוויון. על פי כל הפרסומים, החוק שצפוי להיות יהיה עוד יותר גרוע ועל כן אין למה לצפות... אנחנו מבקשים מבית המשפט העליון לחייב את המדינה להפעיל את חוק שירות ביטחון ואז יכנסו הליכי חקיקה בזמנם החופשי".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו