בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

עיריית תל אביב תהפוך עשרות אקדמאים למורים בהליך מקוצר

העירייה מקווה לקלוט 50 בעלי תואר שיעברו הסבה למקצוע בתוך שנה בלבד. מנהלת מינהל החינוך בעיר מעריכה: נשירת המורים בתל אביב נובעת, בין היתר, מיוקר המחיה והשכירות

35תגובות
מפגש הסבת אקדמאים בתל אביב, השבוע. עדיין חסר מנהל בבית ספר בעיר
באדיבות עיריית תל

"מצוקה חריגה", כך מגדירים גורמים במינהל החינוך בעיריית תל אביב־יפו את המחסור הקשה במורים בעיר. מדובר בחוסר המורגש בכל הארץ, אך במשרד החינוך מודים שבתל אביב המצב חמור במיוחד. כ–65,400 תלמידים ו–3,700 מורים מתל אביב יפתחו את שנת הלימודים ביום ראשון, וגורמי החינוך בעירייה מעריכים כי יש חוסר של כ–150 מורים בעיר, שנובע מהגידול המשמעותי באוכלוסייה ומהקמתם של בתי ספר רבים בתל אביב. לכן, החליטה העירייה לא לחכות לפתרון ממשרד החינוך, והיא החלה להכשיר את עובדי ההוראה שלה בעצמה — בצעד שלא נעשה בארץ לפני כן.

לשם הכשרת מורים חדשים פתחו בעיריית תל אביב, יחד עם מכללת לוינסקי ומשרד החינוך, תוכנית ייחודית להסבת אקדמאים להוראה. התוכנית, שהחלה החודש עם 65 אקדמאים, תכשיר בתוך שנה מורים שעתידים להיקלט בבתי הספר בעיר. לדברי ראש העיר רון חולדאי, מקצוע ההוראה "סובל מתנאי העסקה לא אטרקטיביים, ועל כן סובל ממחסור כבד בכח אדם. אין לנו הפריבילגיה לחכות עד שיתוקן כל הדרוש תיקון בנושא".

אקדמאיות המשתתפות בתוכנית ההסבה, השבוע בתל אביב
באדיבות עיריית תל

את המצוקה בתל אביב לא קשה לפספס כשמביטים במספרים. בשבע השנים האחרונות נבנו 16 בתי ספר יסודיים חדשים בתל אביב, ונוספו אגפים עם כיתות ב–21 בתי ספר יסודיים נוספים; 50 כיתות גן נבנו, ו–36 כיתות הצטרפו לתיכונים הוותיקים של העיר — הגימנסיה הרצליה ועירוני ד׳; עירוני ה׳ גדל בחמש כיתות, ובחצי העשור הקרוב מתעתדים בעירייה לפתוח עוד חמישה בתי ספר על־יסודיים, כל אחד מהם עם 42 כיתות.

תנאי הסף להצטרפות לתוכנית של העירייה הם תואר ראשון והתחייבות ללמד בתל אביב בשנתיים הראשונות לאחר סיום התוכנית. 160 איש הגישו מועמדות, 65 מהם עברו את הסינון הראשוני והחלו השבוע את התוכנית. בספטמבר הבא, אם הכל ילך כשורה, מצפים בעירייה לקבל 50 מורים חדשים. הדבר לא יפתור את המחסור לחלוטין, אך יהווה צעד משמעותי בדרך זו.

"אנחנו מנהלים בפועל את החינוך בעיר, לא משרד החינוך", אומרת ל״הארץ״ שירלי רימון־ברכה, מנהלת מינהל החינוך בעיריית תל אביב. ״משרד החינוך לא יושב כל הזמן ומסתכל על תל אביב, ובצדק. אבל ברגע שהצפנו בפניהם את הצורך, המשרד נרתם לעזור. בכל שנה מחודש ינואר, מנהלי בתי הספר בתל אביב כבר מחפשים מורים לשנה הבאה. אנחנו נמצאים באמת על הקשקש. לכן החלטנו ללכת למהלך של תכנון אסטרטגי ארוך טווח של הסגלים לכל העיר״. היום, ערב פתיחת שנת הלימודים, חסר מנהל אחד — לאחר ש–21 מנהלים חדשים גויסו.

רימון־ברכה, שעומדת בראש מינהל החינוך על תקציבו הנאה בסך 1.2 מיליארדי שקלים, היא בת למשפחה של מורים. לטענתה, יוקר המחיה בעיר, שכר הדירה והפקקים גורמים למורים לעזוב לאחר שנתיים־שלוש.

״אנחנו רוצים להפוך את ההוראה למקצוע מועדף בתל אביב. לכן יצרנו גם בשנים האחרונות תוכנית ׳חממה למורים חדשים׳, שם אנחנו מעבירים את ההשתלמויות למורים בתוך המוסדות שהם מלמדים בהם. אנחנו מצמידים להם מעין מורה־מנטור ותיק, כדי שירגישו שייכות. אף מורה שעבר את החממה הזו בשנתיים האחרונות לא עזב את העיר״, אומרת רימון־ברכה. גם במשרד החינוך מודעים לבעיית הנשירה של המורים, ובנו תוכניות ליווי וחניכה לשנים הראשונות של המורים.

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ישנה נשירה של עד 8% אחרי שנת ההוראה הראשונה, ועד 13.4% אחרי שלוש שנים. לעומת זאת, בקרב מורים שנכנסים ללא ליווי שיטתי של שנת התמחות, אחוזי הנשירה גבוהים יותר: עד 20% אחרי שנה ועד 29% אחרי שלוש שנים. בשנת הלימודים הקרובה יכנסו כעשרת אלפים מורים חדשים למערכת החינוך הארצית ויצטרפו ל–194 אלף עובדי ההוראה הקיימים.

תוכנית ההסבה של עיריית תל אביב בנויה כך שבמהלך הסמסטר הראשון של הלימודים, לאחר הכשרה קצרה של 30 שעות, המשתתפים יתרמו שעתיים עד ארבע שעות בשבוע ויעסקו כמתנדבים בכיתות של בתי הספר בעיר. כך, המשתתפים בתוכנית יחוו את האווירה בכיתות כבר בתחילת הדרך, ואם ירגישו שהמקצוע אינו מתאים להם יוכלו לפרוש בשלב מוקדם. בסמסטר השני הם יתנסו מעשית. רק בחודשי הקיץ, למשך ארבעה שבועות מרוכזים, יעברו המשתתפים לימודים עיוניים. בסופו של התהליך יעברו המשתתפים 720 שעות לימוד, כמו סטודנט רגיל להוראה.

הגיל הממוצע של המשתתפים בתוכנית הוא 35. לצד אלו שרואים בתפקיד המורה שליחות, חלק ניכר מהמשתתפים מחפשים שינוי מקצועי. ״העובדה שאדם עוסק במשהו ומרוויח ממנו כסף לא אומרת שזו אהבת חייו״, אומר דן וולק, בן 47, נשוי עם שני ילדים ובעל תואר בהנדסת מכונות מהטכניון. בעברו עבד וולק בחברות הייטק, בהן אינטל. הרצון ללמד הופיע אצלו כאשר החל לעזור לילדים של חבריו בשיעורי מתמטיקה. ״אני זוכר את עצמי בבית הספר, הייתי תלמיד 3 יחידות והוצאתי בערך 70 במבחנים", משחזר וולק. "דווקא מהמקום הזה אני יודע היום מה הילדים לא מבינים. המתמטיקה לא מסובכת, הם פשוט יושבים מול השאלה ולא מבינים מה רוצים מהם. אני מרגיש שאני יכול לעשות שינוי. זה לא רק צורך אלטרואיסטי, גם בי יש הצורך הזה לממש משהו בעצמי״.

וולק, שרוצה ללמד מתמטיקה לתלמידי תיכון, מסביר מדוע לדעתו הניסיון שלו, שלא כולל הוראה, יעזור לו: "יש לי פרספקטיבה של שנים, מהניסיון שלי ומהמקום שאני נמצא בו. אני יכול לגרום לילדים להבין שמה שהם לומדים ברמת תיכון הוא לא כזה רחוק ממתמטיקה של אוניברסיטה, להכניס את הרלוונטיות לתוך העניין. יותר מזה, מנקודת המבט שלי אני יודע שתלמידים יכולים להצליח. את האמונה הזו ואת הביטחון בהם אני מקווה שאצליח להחדיר, וזה אחד המפתחות העיקריים בהצלחה".

בניגוד לרוב משתתפי התוכנית, שחשבו לעבור להוראה בשלב מאוחר בחייהם, הילה ברדה חלמה להיות מורה מגיל צעיר. ״אני חושבת שכל מורה בתחילת דרכה באה ממקום טוב", אומרת ברדה, בת 44 ואם לשתי בנות. "זה לא מקצוע שאתה עושה אותו בשביל שום דבר אחר. ברור שנתקלתי במורות לא להיט לילדות שלי, אבל נתקלתי גם בהמון מורות מצוינות. כשאני הולכת בבתי ספר אני רואה כמה הילדים שמחים".

ברדה ממשיכה: "יש לי חיים מאוד נעימים ועבודה שאני אוהבת. הרצון שלי להיות מורה היה מאז ומתמיד, אני מאותן הילדות שגררו את אחותם לשחק במורה ותלמידה, כך לימדתי אותה עוד בגן מספרים, אותיות וסימני פיסוק. זה היה משחק קבוע של אחרי הצהריים, בתקופה ההיא שלא היה מה לעשות עם האחים חוץ מלריב או לשחק אתם. כל פעם שאני מגיעה לאספות הורים או לבית הספר של הילדות שלי אני כל כך אוהבת את הרעש הזה של הילדים, את נחשול הילדים בהפסקה שרצים, ואת השקט שמשתרר כשהם נכנסים לשיעור. זה אולי מגיע ממקום תמים, אבל אני באמת רוצה שהילדים האלו יקחו את מה שיש לי לתת. אני גם יודעת שהם יתנו לי חזרה״.

משתתפת נוספת בתוכנית היא מלי תבור, בת 50. לדעתה, היתרון של אלו שיעברו את התוכנית — שתחילה נקראה "מהורים למורים" — הוא בכך שמי שמלמד ילדים לאחר שחינך את ילדיו שלו, יידע טוב יותר כיצד לגשת אליהם ולדבר אתם. "המערכת היום משדרת משהו יותר יצירתי וחדשני", היא מסבירה. "אני מבינה שיש יותר התכווננות למערכת חינוך עם דגשים לחדשנות ויצירתיות, ואני מקווה שזה לא רק סיסמות״. תבור, אם לשני ילדים ודיאטנית קלינית במשך 25 שנה, מספרת שהרעיון ללמד הסתובב לה בראש כבר תקופה. מסלול חייה הוביל אותה במהירות מהצבא ללימודים ומשם לסטאז׳. היום, עמוק בתוך הקריירה, היא מתחילה פרק ב'. ״מה שאותי מעניין באופן אישי זה להביא אדם למקום שהוא יודע יותר, להוביל אותו. בחרתי ללמד אנגלית כי מדובר במקצוע שאפשר ללמד בדרכים שיעניינו את בני הנוער. אני רואה עם הילדים שלי — עד שאני קוראת את ההוראות בפלייסטיישן הילדים שלי כבר יודעים על איזה כפתור ללחוץ ואיך הכל עובד״.

לימוד חומר עיוני מתוך הקשר עכשווי ורחב הוא אחד הכללים שמנחים את מערכת החינוך בעיר. ״מורה זה לא רק ללמד תנ"ך. איך התלמיד יאהב תנ"ך? רק אם הוא יבין את זה בהקשרים היסטוריים־גיאוגרפיים", אומרת רימון־ברכה. ״התכנים שילמדו בתוכנית הם תכנים שחשובים לנו כעיר, כמו למשל לימודי דמוקרטיה. אופן הלימוד במכללות ההוראה הוא פרונטלי ושמרני מאוד. אנחנו דוגלים בגישת ׳הלומד כמלמד׳ — זה ירגיש יותר סדנה ופחות כמו שיעור. כל מה שאנחנו רוצים שיקרה לתלמידים אנחנו עושים בהכשרה של המורים״.

התוכנית יצאה לדרך השבוע, ובעוד שנה אפשר יהיה לבדוק אם העירייה אכן הצליחה להכשיר 50 מורים חדשים, וכמה מהמוטיבציה שניכרת בהם כעת תישאר בסוף שנת ההכשרה. "אני לא צריך שילמדו אותי את החומר העיוני", אומר וולק. ״את מערכי השיעור אני יכול להוריד מהאינטרנט, שם אמצא תכנים נפלאים. אני מצפה לקבל כלים איך לעמוד מול כיתה להתמודד עם תלמידים, איך לעניין אותם למרות שהם קהל שבוי".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו