בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בית המשפט הורה למשרד הפנים להכיר ביהדותה של אשה שערכה גיור פרטי בישראל

המחוזי קיבל את עתירת האשה, שערכה גיור אורתודוקסי מחוץ לרבנות, והורה לרשום אותה כיהודייה בתעודת הזהות. בעקבות הפסיקה, מאות מתגיירים יוכלו לעתור לבית המשפט ולהירשם כיהודים

6תגובות
בית הדין מטעם "גיור כהלכה", ב-2015
גיור כהלכה

בית המשפט המחוזי בירושלים הורה לראשונה למשרד הפנים לרשום אשה שהתגיירה גיור אורתודוקסי שלא במסגרת הרבנות כיהודייה בתעודת הזהות. בעקבות הפסיקה, מאות מתגיירים ברשת בתי הדין הפרטיים של "גיור כהלכה" שיעתרו לבית המשפט יוכלו להירשם כיהודים. 

פסק הדין, שפורסם הבוקר ב"ידיעות אחרונות", התקבל בעקבות עתירה של אשה שעלתה לארץ לפני שנים מברית המועצות לשעבר על פי חוק השבות, אך כמו מאות אלפי עולים אחרים הרבנות ומשרד הפנים לא הכירו בה כיהודייה. היא החלה הליך גיור ברבנות, אך הפסיקה אותו. עורך הדין אלעד קפלן שייצג את האשה מטעם עמותת עתים, יחד עם עורכות הדין אסתר ביסוור ורעות קלינברגר, אמר כי היא ביקשה להתגייר בבית דין ציוני שיכיר בזהות היהודית שלה. האשה פנתה לרשת בתי הדין "גיור כהלכה" אשר פועלים לגייר על פי הפסיקה האורתודוקסית, אך בהליך נפרד מהרבנות הראשית. ברשת בתי הדין גוירו עד היום כ-600 איש, שרובם הגדול - כ-80% - הם ילדים.

בית הדין הרבני בתל אביב, ב-2010
מוטי מילרוד

לפני כשנתיים השלימה האשה את הליך הגיור באמצעות בית הדין של הרב יהודה גלעד, ראש ישיבת מעלה גלבוע. לפני כחצי שנה, לאחר שמשרד הפנים סירב לרשום אותה כיהודייה, הגישה עמותת עתים עתירה מינהלית בשם האשה. בתחילה התנגדה המדינה לעתירה, בטענה שיש להמתין עד להכרעת צוות שמונה לגיבוש המלצות בנושא, בראשות שר המשפטים לשעבר, משה נסים. ואולם, לפני כשבועיים הסירה המדינה את ההתנגדות "לפנים משורת הדין", כיוון שהנושא מוקפא בשל לחצים פוליטיים. בעקבות כך, פסק השופט אהרון פרקש כי על משרד הפנים לרשום אותה כיהודייה.

בסוף מארס 2016 קבע בג"ץ בהרכב מורחב של תשעה שופטים כי יש להכיר בגיורים שנערכו בבתי דין אורתודוקסיים פרטיים בישראל. הפסיקה התייחסה לגיור בבית הדין הרבני הפרטי של הרב ניסים קרליץ בבני ברק לצורך חוק השבות בלבד, ואינה מחייבת בנוגע לגיור בכלל בתי הדין הפרטיים בישראל. בניסיון לבלום את פסק הדין, הניח במאי 2017 שר הפנים אריה דרעי תזכיר חוק שנועד להותיר את השליטה בתהליך הגיור במדינה בידי הרבנות. חודש לאחר מכן אישרו השרים את החוק המונע גיורים פרטיים בישראל, מהלך שעורר זעם בקרב הקהילות היהודיות בארה"ב.

בניסיון לפתור את המשבר בין הממשלה לקהילות אלו, מינה ראש הממשלה בנימין נתניהו את השר לשעבר משה נסים לעמוד בראש צוות לגיבוש המלצות בסוגיית הגיור בישראל. במאי האחרון פרסם הצוות את טיוטת החוק החדשה, שלפיה מערך הגיור הנוכחי יפורק, וגיור בישראל יוכל להיערך רק באמצעות רשות גיור חדשה שתוקם במשרד ראש הממשלה ותקבל מעמד עצמאי בנפרד מבתי הדין הרבניים ומהרבנות הראשית. מנהיגי היהדות הקונסרבטיבית והחרדית מתחו ביקורת על טיוטת החוק והטילו ספק באפשרות שתתקבל. גם השר דרעי הבהיר כי אין בכוונתו לקדם את החוק.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו